מדוע ואיך צריך לטפח את החוסן המנטלי של תלמידים מצטיינים?

לאחרונה פורסם בכלי התקשורת שחצי מיליון ילדים נמצאים בתהליכי נשירה מבתי הספר. אם מגפת הקורונה האיצה את התהליך ופגעה בנוער שלנו בצורה אנושה, הרי שהמלחמה לא הועילה לשיפור המצב. להפך. כ-30% מהתלמידים במערכת החינוך חשופים לנשירה סמויה. כיצד נילחם בתופעה המדאיגה?

מה הילדים של היום שואלים? איך הם רואים את עתיד הלמידה? האם יש צורך בכיתה, לוח וכיסאות? ומהן התכונות והמיומנויות שלדעתם יעזרו להם להצליח? קבלו הצצה לנקודות המבט שלהם

פרופ' זהבית כהן מהטכניון מסבירה איך אפשר לקחת בעיות שמעניינות את התלמידים בעולם האמיתי – כמו תמונה כהה מדי לאינסטגרם – ולמצוא להן פתרונות בשיעור מתמטיקה בעזרת מידול מתמטי מובנה. האמת? הופתענו!

יעל בוגין, מורה בפנסיה, קראה מאמר בהגיע זמן חינוך שהצליח לעצבן אותה. היא החליטה לכתוב בתגובה מאמר דעה שמציג את התפיסה שלה בנוגע לשאלה עתיקת יומין: מדע או רוח? הפכים או משלימים?

ד"ר שמרית תלרז כהן מציעה לשלב מיינדפולנס בשגרת הלימודים כאמצעי תמיכה יעיל עבור מורים ותלמידים בעידן של אתגרים רגשיים וחברתיים

ד"ר רותם ויצמן פורש את משנתו בנוגע לשילוב בינה מלאכותית בחינוך תוך שמירה על ערכים, אתיקה ומהות אנושית

האם ושתי היתה פמיניסטית רדיקלית או אישה שחשה בסכנה? מה היה רגע ההתעוררות של אסתר? ומה מייצגת זרש? דפנה פייזר מאירה על מגילת אסתר מזווית פמיניסטית ומציעה שאלות לניהול דיון פוקח עיניים בכיתה

מגמה של 5 יח"ל במתמטיקה עם תלמיד אחד בלבד, קבוצת תגבור לשלוש תלמידות מצטיינות ועוד סיפורי הצלחה. במחקר שנערך בשיתוף עם קרן טראמפ למצוינות בחינוך נבחן המכנה המשותף של בתי ספר שהצליחו להגדיל את שיעור בוגרי "בגרות הייטק"

איך החוויות של המורות והמורים מהמלחמה משפיעות על התפקוד שלהם בכיתה? מה הם האתגרים השונים שמלווים מורים מאז השבעה באוקטובר? והאם בעקבות כך הם מתייחסים לתלמידים אחרת? ממחקרן של פרופ' זיוה הסנפלד מאוניברסיטת ברנדייס וד"ר הדר פישר מאוניברסיטת הרווארד

רובי נאון מציע מבט ביקורתי על הנחת יסוד חינוכית – ופתרונות יצירתיים לאתגרים הטמונים ב"כיתה גדולה"