דרכון AI: טיסה ישירה לעולם המחר

שרון מאיו מציג את מודל ה-(B.Y.O.C (BUILD YOUR OWN COURSE שמאפשר לתלמידים לבנות לעצמם קורסי למידה מותאמים אישית באמצעות בינה מלאכותית גנרטיבית

התמודדות עם חרם לא יכולה להגיע רק בשעת משבר – זה כבר מאוחר מדי. ד"ר שירה סופר-ויטל וד"ר עידית פינקלשטיין מציעות להוביל שינוי באמצעות שילוב של נושא החרם באופן שיטתי במקצועות הלימוד, מתנ"ך והיסטוריה ועד מתמטיקה ומדעים

כל שנה טומנת בחובה תמורות ואתגרים, אבל המלחמה המתמשכת לצד ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית הפכה את השנה הזו לאחרת. מהכרזתו של משרד החינוך על שנת הבינה המלאכותית, תוצאות תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים, הצורך לפתח מיומנויות רגשיות-חברתיות וחוסן מנטלי, והמהלך להגדיל את מספר התלמידים במסלול היוקרתי "בגרות הייטק" – הנה מה שהשתנה בשנה האחרונה

רובי נאון מציע להתקדם לעבר העתיד ולאמץ את שיטת ההערכה החלופית על פני המבחנים המסורתיים באמצעות 15 טיפים פרקטיים שיעזרו לכל מורה

עבודת בית לפסח? אאוט. ניהול דיון בווטסאפ? אין! הנה 10 סרטונים חינוכיים על חופש וחירות שתוכלו לשלוח בקבוצת הווטסאפ הכיתתית

הדס רפפורט, שמובילה את תחום החוסן המנטלי לתלמידים מצטיינים בקרן טראמפ, מציגה את המאפיינים המנטליים של תלמידי המצוינות לצד האתגרים הייחודיים להם – ומדוע חשוב שניתן להם כלים להתמודד עימם

אם מערכת החינוך רוצה לקדם את היזמים והמפתחים העתידיים של הסטארטאפ הישראלי הגדול הבא, עליה לפעול כבר עכשיו ולקדם את "בגרות הייטק" ברמה המערכתית. איך אפשר לעשות זאת?

מחקר חדש של מכון ויצמן למדע וקרן טראמפ למצוינות בחינוך בחן את התוכניות הלאומיות והסטנדרטים הבינלאומיים שקיימים במדינות מתקדמות בעולם בכל הנוגע להוראת בינה מלאכותית ושילובה במערכת החינוך. מה מצבה של ישראל בהשוואה אליהן?

לאחרונה פורסם בכלי התקשורת שחצי מיליון ילדים נמצאים בתהליכי נשירה מבתי הספר. אם מגפת הקורונה האיצה את התהליך ופגעה בנוער שלנו בצורה אנושה, הרי שהמלחמה לא הועילה לשיפור המצב. להפך. כ-30% מהתלמידים במערכת החינוך חשופים לנשירה סמויה. כיצד נילחם בתופעה המדאיגה?

מה הילדים של היום שואלים? איך הם רואים את עתיד הלמידה? האם יש צורך בכיתה, לוח וכיסאות? ומהן התכונות והמיומנויות שלדעתם יעזרו להם להצליח? קבלו הצצה לנקודות המבט שלהם