
נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
שלוש שנים אחרי השבעה באוקטובר, המלחמה כבר אינה נוכחת באותה עצימות. נדמה שהשגרה חוזרת בהדרגה, הלימודים מתקיימים כסדרם, מערכת השעות קבועה והכול מתנהל כרגיל.
אבל אנחנו לא מי שהיינו. שנים של דאגה, אזעקות, אובדן, עקירה, חדשות קשות וקיטוב ציבורי הותירו בנו רישום עמוק שלא נשאר מחוץ לדלת הכיתה. דווקא עכשיו הפגיעה עלולה להיות קשה יותר לזיהוי: האירועים הקשים שקעו ברובם בעבר, השגרה שבה לכאורה למסלולה, אך ההשפעה עדיין קיימת מתחת לפני השטח.
בזמני חירום, הקושי עשוי להיבלע בצורך להגיב ולתפקד, אבל כשהאיום הגלוי פוחת והחיים אמורים לחזור למסלולם, הוא עלול דווקא להתעצם – בשקט ובלי שבהכרח נשים לב.
מציאות מאיימת לאורך זמן ממושך כל כך מערערת את האמונה שיש לנו כיצד לפעול ולהגיב למתרחש, ויכולה ליצור חוסר אונים נרכש ותחושה שאין טעם לנסות, משום שמה שנעשה ממילא לא ישנה דבר. תחושה זו היא תיאור מדויק של פגיעה באייג'נסי (Agency).

אייג’נסי הוא היכולת לפעול מתוך כוונה כדי להשפיע על המציאות. הוא נוצר במפגש בין כוונה מודעת, פעולה וסביבה:
שלושת המרכיבים נחוצים: כוונה שאינה מתורגמת לפעולה נשארת בגדר משאלה, ואילו פעולה שאין מאחוריה בחירה או מטרה עשויה להיות רק ציות או תגובה. גם הכוונה והפעולה אינן מתקיימות בחלל ריק – הסביבה יכולה לפתוח אפשרויות, להציב מגבלות ולספק שותפים ומשאבים.
לכן אייג’נסי אינו אמונה ש"הכול תלוי בי", אלא היכולת לזהות מה חשוב לי, להבין מה אפשרי בתוך הנסיבות הקיימות ולפעול כדי לשנות.
אייג’נסי מרכז בתוכו רבות מן היכולות שנרצה לטפח בתלמידות ובתלמידים שלנו כדי שיצליחו בבית הספר וכדי שיוכלו לעצב את חייהם גם מחוצה לו. אפשר לחשוב עליו כעל מעין חיסון חינוכי מפני חוסר אונים שמתפתח לאורך זמן: הוא מאפשר להיתקל בקושי, לעצור, לחשוב "מה אוכל לעשות עכשיו?" ואז לנסות, לבקש עזרה, לשנות כיוון ולהמשיך.
עם הזמן, החוויות האלה מצטברות לאמונה שיש טעם לפעול, שאפשר להציב מטרות ולהשיג אותן, למצוא פתרונות גם כשהדרך מסתבכת ולהשפיע על מהלך החיים. האמונה הזאת מחזקת תחושות של מסוגלות, שליטה ומשמעות, ותומכת גם ברווחה הנפשית ובהצלחה בלימודים ועם אתגרים עתידיים.
לפני שנעבור לפעולות ישימות, חשוב לזכור שאייג’נסי אינו מבוסס על ההנחה שהכול בשליטתנו. הוא מתפתח כשאנחנו לומדים להבחין בין מה שאפשר לשנות לבין מה שאינו תלוי בנו, ולפעול בתוך המרחב הקיים.
לסביבה יש תפקיד מכריע: היא קובעת אילו אפשרויות פתוחות בפנינו ועד כמה הקול והבחירות שלנו יכולים להשפיע. לכן אי אפשר ללמד תלמידים ותלמידות שיש להם יכולת להשפיע, ובאותה עת להשאיר את כל ההחלטות בידי המבוגרים.
טיפוח אייג’נסי מחייב את המורות והמורים להעביר לידיהם חלק אמיתי מן הבחירה והאחריות ולהסכים לכך שהתהליך יהיה לעיתים פחות צפוי ומסודר. במרחב כזה יהיו גם החלטות לא מוצלחות, טעויות וניסיונות שלא יעבדו. דווקא ההתמודדות איתם, בתוך גבולות בטוחים ובליווי מתאים, מאפשרת ללמוד כיצד להפעיל שיקול דעת, לשאת באחריות ולנסות שוב.

אצל כל אחת ואחד מאיתנו קיים "גרעין" של אייג’נסי שאפשר לטפח ולחזק. קשה להשיב לתלמידים ולתלמידות שליטה על כל מה שהתרחש או להבטיח להם מציאות נטולת אי ודאות, אבל אפשר לעצב כיתה שבה יש מקום לבחירה, ליוזמה, לאחריות ולהשפעה. כל התנסות כזאת מאפשרת להם לצבור עדויות לכך שלפעולותיהם יש משמעות ושביכולתם להתמודד גם עם מצבים מורכבים.
זה לא חייב לקרות דרך תוכנית גדולה או פרויקט נוסף שרק מעמיס עבודה. אפשר להתחיל בשינויים קטנים בתוך השיעורים שכבר מתקיימים: להרחיב מעט את מרחב הבחירה, להעביר לתלמידים ולתלמידות אחריות ממשית או לעצור כדי לבחון יחד שאלה שאין עליה תשובה אחת. כל שינוי כזה מאפשר להתנסות בפעולה ובהשפעה בתוך גבולות ברורים ובטוחים.
כדי לפעול באייג'נסי, על האדם להבין מה עוזר לו להתקדם, אילו יכולות עומדות לרשותו ומה מקשה עליו. המודעות הזו מאפשרת לבחור מטרות ודרכי פעולה מתאימות במקום לפעול באופן אוטומטי או לוותר מראש.
תנו שתי משימות קצרות ודומות, ובקשו מהתלמידים והתלמידות לבצע כל אחת בתנאי אחר: פעם לבד ופעם בזוג, פעם להתחיל מן השאלה הקלה ופעם מן הקשה, פעם לקרוא ברצף ופעם לסמן מילות מפתח. לאחר מכן הם משווים: באילו תנאים התקדמתי יותר? מתי היה לי קל להתרכז? מה עזר לי כשנתקעתי?
כל תלמיד.ה מסיימ.ת בניסוח כלל פעולה אישי, למשל: "כשאני קורא טקסט ארוך, סימון משפט או מילות מפתח עוזר לי להישאר מרוכז." בשיעור הבא התלמידים והתלמידות יבחרו אם להשתמש בכלל שגילו ויבדקו אם הוא עובד שוב. כך ההיכרות עם היכולות והאתגרים האישיים מיתרגמת להחלטה ממשית על דרך הפעולה.
אוטונומיה היא מרכיב מרכזי באייג’נסי, מפני שכדי לפעול מתוך כוונה ולהשפיע, אדם צריך לחוות את עצמו כמי שבוחר את דרך הפעולה שלו בתוך גבולות המציאות.
דמיינו שהתלמידים והתלמידות נכנסים לכל שיעור בידיעה ברורה שהם יכולים לבחור בתוכו. תוכלו למשל לתת להם לבחור באחד משלושה פרמטרים: על מה לעבוד, היכן לעבוד או עם מי לעבוד. הגדירו את מטרת השיעור ואת הגבולות, ובאופן מפורש אפשרו לתלמידים ולתלמידות להחליט כיצד לפעול בתוכם.
בשיעור על חיבור וחיסור שברים, הם יכולים לבחור בין עבודה עצמאית, עבודה עם חבר.ה או קבוצה קטנה עם המורה. הבחירה נעשית משמעותית כשהם בודקים מה מתאים להם, פועלים בהתאם ונושאים באחריות לתוצאה. כך מתבססת אצלם הבנה עמוקה שגם בתוך מסגרת נתונה יש להם מרחב פעולה ושלהחלטות שלהם יש השפעה.
אייג’נסי יכול להתפתח גם בתוך קבוצה: השייכות, האחריות המשותפת והחיבור בין יכולות שונות מאפשרים לכל אחד ואחת לפעול ולהשפיע בדרכים שלא היו פתוחות בפניהם לבד.
מדי פעם הפכו משימה רגילה למשימה שאי אפשר להשלים לבד: חלקו בין חברי הקבוצה מקורות מידע שונים, דרכי פתרון או נקודות מבט, ובקשו מהם לחבר ביניהם לתוצר אחד. למשל, בניתוח סיפור תלמידה אחת יכולה לעקוב אחר הדמות הראשית, תלמיד אחר יתבונן על היחסים בין הדמויות, שלישית תתמקד בשפה והרביעי יעקוב אחר נקודת המבט. יחד הם צריכים לגבש פרשנות שמבוססת על כל הממצאים.
כך כל אחד מחזיק בחלק חיוני, תורם באופן אחר ונושא באחריות לתוצאה המשותפת. הקבוצה מרחיבה את טווח האפשרויות של חבריה, וההצלחה נעשית עדות למה שהם מסוגלים לחולל יחד.

כל הדוגמאות הללו יכולות להשתלב בשיעורים הקיימים ולהרחיב בתוכם את האפשרות להכיר את עצמנו, לבחור דרך פעולה ולהשפיע יחד. הבחירה של מורה לטפח מרחב כזה גם היא פעולה של אייג’נסי: לזהות בתוך מציאות מורכבת מה עדיין אפשר לשנות ולעשות צעד אחד בכיוון הזה.
הצעד הזה יכול להניע תנועה מעגלית – תחושת ההשפעה של המורה מעוררת בכיתה יוזמה ואחריות, ואלה מחזירות לעשייה החינוכית משמעות ותקווה. בתקופה שבה חוסר האונים נטמע במציאות היומיומית אפילו בלי שנשים לב, כל חוויה כזאת מזכירה שאפשר לפעול, להשפיע ולבנות מחדש אמון בכוחות האישיים ובכוחה של הקבוצה.
אלה נקודות התחלה אפשריות, אך לאייג’נסי יש משמעויות רחבות נוספות. היכולת לזהות מה חשוב לנו, להציב מטרות ולפעול להשגתן היא תשתית ללמידה, להתפתחות אישית, להשתתפות חברתית ולהתמודדות עם עולם משתנה.
להעמקה במושג, בגורמים המעצבים אותו ובעקרונות נוספים לטיפוחו, מוזמנים ומוזמנות לקרוא את הסקירה המלאה של אורחא על אייג’נסי.