חטיבת ביניים

בחודשים האחרונים סקרנו אתגרים, דילמות ושאלות מהותיות בנוגע לעתידה של חטיבת הביניים בישראל, החל ממאפייניהם הייחודיים של התלמידים בתקופה זו של חייהם וכלה בשינויים המערכתיים הנחוצים כדי להגשים את הפוטנציאל הלא ממומש של המסגרת הלימודית. כאן תוכלו למצוא את כל הכתבות במקום אחד

כיצד לימודי מורשת, חברה ורוח פועלים כמחוללי זהות בחטיבות הביניים? מדוע גיל התלמידים עשוי להכריע את הכף באופן הלמידה של מקצועות אלה? ואילו מורים הכי מתאימים להוראה בחטיבת הביניים? מאמר אחרון בסדרת "להציל את חטיבת הביניים"

האם לתלמידים בהקבצה נמוכה יש סיכוי ממשי להתקבל לחמש יחידות מתמטיקה? מה משפיע על השיוך להקבצה נמוכה או גבוהה מלבד רמת יכולת? ואולי יש דרך אחרת, מיטיבה יותר, ללמד את התלמידים המצטיינים והמתקשים בחטיבת הביניים? קראו את התשובות לשאלות החשובות הללו במאמר הבא

חלוקה להקבצות היא השיטה המובילה בחטיבת הביניים ללימודי מתמטיקה ואנגלית, אך היא גם מנציחה פערים חברתיים וכלכליים. מה יעלה בגורלם של תלמידי ההקבצה הנמוכה?

כיצד מבטיחים שלמידה רגשית-חברתית לא תהיה "עוד פרויקט" אלא תוטמע לרוחב ולעומק העשייה הבית-ספרית? חנה שדמי מפרטת על כל התנאים להטמעה מוצלחת כולל דוגמה מעשית ליישום בשיעור. מאמר שלישי ואחרון בסדרה

רנת אתר וד"ר רויטל איזיק מסבירות מהי "למידה מבוססת משחק" וכיצד ניתן ליישם אותה כדי לשפר את הישגי התלמידים במתמטיקה – כולל ארבעה משחקים לדוגמה שתוכלו לשחק בכיתה

למידה רגשית-חברתית היא אחד התחומים המדוברים והרלוונטיים לשלומותם של התלמידות והתלמידים ולשם למידה משמעותית פורייה. במאמר הבא חנה שדמי מפוגגת את הערפל סביב המונח החם של הלמידה המודרנית: SEL. מאמר שני בסדרה

נדמה כי מערכת החינוך בישראל טרם מצאה תפקיד מוגדר לחטיבת הביניים, שמשמשת פרק מעבר חשוב למתבגרים הצעירים. חנה שדמי מסבירה מדוע החינוך הרגשי-חברתי – SEL – אינו רק "טרנד" אלא כאן כדי להישאר ולהגדיר מחדש את ייעודה של חטיבת הביניים. מאמר ראשון בסדרה

המורה תום יפרח התחיל את שנתו ה-12 במערכת החינוך ומשתף 26 טיפים למורים חדשים ממיטב ניסיונו

מהו חינוך רגשי? וכיצד האקלים הכיתתי משפיע על יכולת הוויסות העצמי של התלמידים? במאמר השלישי והאחרון של עינת ליכטינגר ולילי ישראל, נדון בחשיבות הרגש לטובת הלמידה בכיתה