תמיכה רגשית

מה הופך שיעור ל"טוב" או "רע"? האם יש כזה דבר "שיעור מושלם"? המודל הבא מציג את המורכבות הקיימת בכל שיעור באמצעות ארבעה מעגלי השפעה בהוראה שיחד מעצבים את חוויית הלמידה

התמודדות עם חרם לא יכולה להגיע רק בשעת משבר – זה כבר מאוחר מדי. ד"ר שירה סופר-ויטל וד"ר עידית פינקלשטיין מציעות להוביל שינוי באמצעות שילוב של נושא החרם באופן שיטתי במקצועות הלימוד, מתנ"ך והיסטוריה ועד מתמטיקה ומדעים

כל שנה טומנת בחובה תמורות ואתגרים, אבל המלחמה המתמשכת לצד ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית הפכה את השנה הזו לאחרת. מהכרזתו של משרד החינוך על שנת הבינה המלאכותית, תוצאות תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים, הצורך לפתח מיומנויות רגשיות-חברתיות וחוסן מנטלי, והמהלך להגדיל את מספר התלמידים במסלול היוקרתי "בגרות הייטק" – הנה מה שהשתנה בשנה האחרונה

הדס רפפורט, שמובילה את תחום החוסן המנטלי לתלמידים מצטיינים בקרן טראמפ, מציגה את המאפיינים המנטליים של תלמידי המצוינות לצד האתגרים הייחודיים להם – ומדוע חשוב שניתן להם כלים להתמודד עימם

ד"ר שמרית תלרז כהן מציעה לשלב מיינדפולנס בשגרת הלימודים כאמצעי תמיכה יעיל עבור מורים ותלמידים בעידן של אתגרים רגשיים וחברתיים

איך החוויות של המורות והמורים מהמלחמה משפיעות על התפקוד שלהם בכיתה? מה הם האתגרים השונים שמלווים מורים מאז השבעה באוקטובר? והאם בעקבות כך הם מתייחסים לתלמידים אחרת? ממחקרן של פרופ' זיוה הסנפלד מאוניברסיטת ברנדייס וד"ר הדר פישר מאוניברסיטת הרווארד

קבלו חמישה תרגילי כתיבה שיעזרו לתלמידות ותלמידים לבנות לעצמם נרטיב של מצוינות, לנקות חסמים ולהתקדם לעבר הצלחה בלימודים

רתם טיקוצ'ינסקי גורן, מנהלת בית חינוך 'רימונים', הובילה יחד עם הצוות החינוכי תהליך הערכה בית ספרי בשם 'הערכה דיאלוגית' – והתוצאות מדברות בעד עצמן!

מדוע המוח שלנו כל כך אוהב נרטיבים? ואיך אפשר לעזור לתלמידים להתגבר על נרטיבים חוסמים ולהחליף אותם בנרטיבים של מצוינות?

המחנך אבינועם הרש כותב מדם ליבו בעקבות האסון של התלמידה בת ה-13 שקפצה אל מותה בגלל חרם בכיתה. מה נוכל לעשות כמחנכים ומורים כדי למנוע את החרם הבא?