תמיכה רגשית

ב-20 בנובמבר נציין את יום הילד הבינלאומי. במציאות ישראלית של מלחמה וחוסר ודאות בנוגע לעתיד לבוא, תאריך זה מקבל משנה תוקף. הנה שמונה הצעות לפעילויות מקוריות שתוכלו להעביר בכיתה

בעיצומה של המלחמה, המושג "חוסן" כאן כדי להישאר. כיצד הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים לפתח מסוגלות עצמית ורווחה נפשית? ובאילו כלים טכנולוגיים חינמיים תוכלו להשתמש לחיזוק החוסן?

כיצד מבטיחים שלמידה רגשית-חברתית לא תהיה "עוד פרויקט" אלא תוטמע לרוחב ולעומק העשייה הבית-ספרית? חנה שדמי מפרטת על כל התנאים להטמעה מוצלחת כולל דוגמה מעשית ליישום בשיעור. מאמר שלישי ואחרון בסדרה

המחנך אבינועם הרש משתף בזיכרון בן 25 שנים על חשיבותה של סליחה ומציע שאלות לדיון בכיתה כולל המלצה על סרטון לצפייה לקראת יום כיפור

למידה רגשית-חברתית היא אחד התחומים המדוברים והרלוונטיים לשלומותם של התלמידות והתלמידים ולשם למידה משמעותית פורייה. במאמר הבא חנה שדמי מפוגגת את הערפל סביב המונח החם של הלמידה המודרנית: SEL. מאמר שני בסדרה

מיד לאחר אסון השבעה באוקטובר 'הגיע זמן חינוך' הפעיל חמ"ל מיוחד לטובת א.נשי חינוך בתקופת המלחמה. כאן תוכלו למצוא מידע על פעילות המערכת בשנה האחרונה, כולל סרטונים ומאמרים שיוכלו לעזור לכן.ם בציון יום השנה בין כותלי הכיתה

נדמה כי מערכת החינוך בישראל טרם מצאה תפקיד מוגדר לחטיבת הביניים, שמשמשת פרק מעבר חשוב למתבגרים הצעירים. חנה שדמי מסבירה מדוע החינוך הרגשי-חברתי – SEL – אינו רק "טרנד" אלא כאן כדי להישאר ולהגדיר מחדש את ייעודה של חטיבת הביניים. מאמר ראשון בסדרה

מהו חינוך רגשי? וכיצד האקלים הכיתתי משפיע על יכולת הוויסות העצמי של התלמידים? במאמר השלישי והאחרון של עינת ליכטינגר ולילי ישראל, נדון בחשיבות הרגש לטובת הלמידה בכיתה

במאמר השני מבין השלושה, עינת ליכטינגר ולילי ישראל מצביעות על שלושה תנאים שצריכים להתקיים בכיתה כדי לעודד הנעה פנימית ללמידה וגם כיצד אפשר לעודד מוטיבציה פנימית בין כותלי הכיתה

מתן רן מציע תפיסה מאירת עיניים על תודעת חוסר ושפע בהקשר הפדגוגי, ומדוע זה כל כך חשוב לאתגר את עצמנו מבחינה לימודית