נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
חודש אוקטובר נבחר להיות החודש שבו מגבירים את המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד. כאשת חינוך שמתמודדת עם החלמה מסרטן אני רוצה להוסיף פן נוסף למילים "גילוי מוקדם".
הגילוי המוקדם הוא לא רק של המחלה עצמה. הוא יכול להיות גם גילוי מוקדם של מה שנותן לי כוחות להתמודד ולהתמיד.
במה אני חזקה? ומה יעזור לזולת שסביבי בהתמודדות? בסופו של דבר, כל אלה עשויים לשרת גם את הגילוי המוקדם של המחלה, אבל קודם לכן הם יכולים לגלות את העוז והעוצמה שבי.
כשאנו, או תלמידינו, נתקלים בבשורה מרה כמו גילוי מחלה, אובדן של דמות קרובה או משבר עמוק אחר, אנו חווים "גילוי". גילוי של מציאות חדשה שלא בחרנו בה, אבל גם גילוי של הדרך שבה אנו רוצים או צריכים להתמודד עם המשבר שאליו נקלענו – ואולי אף למנף אותו.
לפני תחילתה של שנת הלימודים עלו בכמה קבוצות שאלות של מחנכות שבכיתותיהן העתידיות שובצו תלמידים שחלו בסרטן, איבדו הורה, חוו חרם או התמודדו עם משבר משמעותי אחר. אותן מורות שאלו מתוך מסירות ודאגה: כיצד עליהן לנהוג?
עצם השאלה עוררה בליבי התרגשות. הרצון להיות נוכחת, לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולהיות משמעותית ונוכחת עבור ילד שמתמודד הוא דבר מרגש בעיניי. אלה דברים שהבינה המלאכותית, טובה ככל שתהיה, לא תוכל לקחת מאיתנו הוצעו לאותן מורות עצות רבות וטובות. אני, באופן אישי, ביקשתי מהן לברר בעדינות עם המבוגר האחראי מה עמדתו של הילד: האם ניתן לדבר איתו בחופשיות? האם ניתן לשתף את תלמידי הכיתה? את ההורים?
במידה שהילד משתף פעולה ומבקש להיות נוכח, אפשר להעניק לו תפקיד משמעותי בכיתה. אפשר לאפשר לו, אם ירצה בכך, לספר על המשבר בגוף ראשון ולהשאיר פתח לשאלות. הצעתי היא שאת השאלות הילדים יכתבו מראש, והמורה תעבור עליהן כדי למנוע מצב שבו שאלות לא ענייניות יישאלו בזמן אמת. ויותר מכול, חשוב לשים דגש על מידת הגבורה וההתמודדות של אותו ילד ולהרים אותה על נס.
המשבר הוא דבר נתון. אופן ההתמודדות איתו הוא עניין שיש להתעכב עליו חינוכית ולהאדירו. ואין כמו דוגמה אישית, קרובה וטובה, כדי לעשות זאת.
ייתכן שאותו תלמיד בעצמו עדיין אינו מכיר בפעולות שעשה כדי להתמודד ולהתגבר. חשוב להמחיש לו אותן. עצם העמידה מול הכיתה או השיתוף האישי הם התמודדות. ואף בשלב קודם לכן, עצם ההכרה בנוכחותו של המשבר היא משמעותית. אלו דברים שצריכים להיאמר. הם מעניקים כוח ומיקוד חשוב להמשך.
בשנים האחרונות יש שיח גובר על משמעות החוזקות ועל הנכחתן במרחב הכיתתי והבית ספרי, במעגלים שונים. התמודדות עם משבר היא חוזקה. אומנם היא תולדה של חוזקות מוכרות אחרות, כגון התמדה, אומץ ונחישות, אבל היא גם עומדת בפני עצמה כשאנו רוצים להעצים תלמיד שזו הייתה מנת חלקו. וכי מי לא ירצה להסתובב ביער עם הילד שיש לו רשת לכידה לחיות שעלולות לתקוף?
בעקבות השיח הזה חשוב כבר בתחילת השנה לערוך פעילות החושפת את החוזקות של התלמידים, ולאחר מכן לשבץ אותם לפעולות בהתאם לחוזקות שלהם. כך ייווכחו שיש לכל אחד ואחת מהם מה לתרום למעגל הכיתתי. ילד מגלה שהוא טוב בארגון, אחרת מגלה שהיא יודעת להקשיב, אחר מגלה אומץ, יצירתיות, התמדה או יכולת לעודד אחרים. החוזקות הללו אינן רק מילים יפות. הן משאבים שאפשר להשתמש בהם ברגעי משבר.
בהקשר הרחב יותר של האנשים שסובבים את מי שמתמודד, אני מציעה פחות לשאול ולתהות, ויותר לפעול ולעשות:
ההתמודדות תהיה בסופו של דבר של האדם עצמו. אנחנו לא יכולים להתמודד במקומו, אבל המעטפת שאנו כאנשי חינוך יכולים להעניק לו – והמסר שאנו מעבירים לתלמידים האחרים – הם משמעותיים מאוד.
זו, בעיניי, המשמעות הנוספת של "גילוי מוקדם": לא לחכות רק לרגע שבו המשבר מגיע, אלא להכיר מבעוד מועד את הכוחות שכבר קיימים בנו. לדעת מי אנחנו כשקשה, מה מחזק אותנו, במה אנחנו יכולים לעזור לאחר, ואילו כוחות קיימים גם בסביבה שלנו.
כשאנחנו מבינים את המשמעות הזו של "גילוי מוקדם" כגילוי של הכוחות הטמונים בנו, אנחנו יכולים לגשת ליצירת המעטפת החינוכית בתחושת ביטחון ובהירות. לאור ההבנה הזו אני מציעה כמה המלצות מפתח לחיזוק המעטפת החינוכית.
אני מאחלת לנו שנזכה לגילוי מוקדם מהסוג החיובי, גילוי מוקדם של הכוחות האצורים בנו ובסביבתנו.
תודה לסביבה שהרעיפה עליי חום ואפשרה לי להמשיך ולצמוח גם ביום סגריר.
