לקדם מצוינות
אחת המתנות הגדולות שאתם יכולים להעניק לתלמידים שלכם, היא ללמד אותם איך ללמוד. למרות שתלמידים לומדים בבית הספר הרבה מקצועות, הם כמעט ולא לומדים איך ללמוד – שזה המקצוע החשוב מכולם. במאמר זה אציג שבע שיטות למידה עוצמתיות שתוכלו ללמד בכיתה. בעזרת שיטות אלו התלמידים יוכלו לקחת אחריות על הלמידה שלהם, וללמוד לבד בהצלחה כל דבר.
1. קידוד כפול – לשלב מלל עם ייצוגים וויזואליים
למידה מסורתית מבוססת בעיקר על מלל, ורק על מעט אמצעים ויזואליים. כדי לשפר את הלמידה יש להגדיל במידה ניכרת את כמות האמצעים ויזואליים, כמו תמונות, אנימציות, סרטונים ותרשימים. אמצעים ויזואליים משפרים את כלל ממדי הלמידה, ובכללם הזיכרון, ההבנה והמוטיבציה.
למה זה חשוב? לפי "תיאוריית הקידוד הכפול" (dual-coding theory), זיכרון של מידע יהיה חזק בהרבה אם נחבר אותו לייצוג ויזואלי. אצל כולנו הזיכרון הויזואלי עוצמתי מאוד באופן טבעי וחזק בהרבה מהזיכרון השמיעתי.
אמצעים ויזואליים משפרים גם את ההבנה. ישנם מושגים ורעיונות רבים שקשה להבין אותם במלל לבד, אך כשצופים באנימציה או בכמה תמונות הכול מתחוור. חשבו כמה קשה להסביר במילים בלבד את מבנה האטום או את מערכת השמש, וכמה קל להבין אותם בעזרת תמונה או סרטון.
מעבר לכך אמצעים ויזואליים מגבירים גם את המוטיבציה וההנאה מהלמידה. תמונות, אנימציות וסרטונים מעלים את הקשב, מעוררים רגש ויוצרים חיבור אישי לחומר.
הסבירו לתלמידים את העוצמה שבאמצעים ויזואליים, והנחו אותם לחפש הדגמות ויזואליות של החומר הנלמד, לחלוק אותן ביניהם ולהשתמש בהן באופן עצמאי במקביל ללמידה בכיתה.
2. קונסולידציה – לפרוס את הלמידה על פני זמן ארוך
תלמידים רבים מזניחים את הלמידה כל השנה, וכשמגיעה תקופת המבחנים הם לומדים בטירוף כמה שבועות עד שתקופת המבחנים סוף-סוף עוברת. דחיסת למידה רבה בפרק זמן קצר היא טעות גדולה, ולא רק בגלל שהיא גורמת להם לשנוא את הלימודים.
תהליך הלמידה הוא תהליך פיזי במוח. הזיכרונות והידע שלנו נוצרים ומתגבשים בתהליך הנקרא "קונסולידציה", במהלכו נבנים ומתחזקים קשרים בין נוירונים. כמו שכשהולכים לחדר כושר השרירים מתחזקים במהלך הימים שלאחר האימון, כך בלמידה: המוח ממשיך לבנות את הייצוגים המנטליים הרבה אחרי שיוצאים מהכיתה. כשסוגרים את הספר, תהליכי ההבנה, הזיכרון או המיומנות לא מסתיימים, ולמעשה הם ממשיכים ברמות שונות במהלך השעות, הימים ואפילו השבועות אחרי שסיימנו את העיסוק הישיר במידע.
כשמנסים לדחוס את הלמידה לפרק זמן קצר, התהליך הפיזי לא יכול להתרחש בצורה טובה. לכן חשוב לרווח את הלמידה, כדי לאפשר לתהליכים הללו להתקיים במלואם. זה לא אומר שעל התלמיד ללמוד יותר זמן, אלא שעליו לפרוס את אותן שעות שהיה לומד לפני המבחן בכל מקרה, לאורך תקופה ארוכה.
למדו את התלמידים על תהליך התגבשות הזיכרונות במוח, והסבירו להם שתהליך זה דורש זמן רב כמו כל תהליך פיזי אחר. הנחו אותם ללמוד בקצב שווה על פני כל השנה, ולא לדחוס את הלמידה בתקופת המבחנים.
3. Just get started - להתגבר על דחיינות
כשאני מסביר לאנשים על החשיבות שבריווח הלמידה, רובם מסכימים איתי באופן אינטואיטיבי, אך אני רואה שמשהו עדיין מפריע להם. הסיבה היא דחיינות: כדי לרווח את הלמידה יש לסגור את הטלוויזיה ולפתוח את הספר, והם יודעים שהם יתקשו מאוד לעשות זאת. איך אפשר להתגבר על דחיינות ועצלנות?
פרופסור טימותי פיצ'ל (Timothy Pychyl) מציע שיטה פשוטה ומהירה להתגבר על דחיינות, שמתומצתת בסיסמה "just get started" – רק תתחיל. הסוד הוא לדעת שקשה מאוד להתחיל ללמוד, אבל קל להמשיך. אנו עוברים ייסורי גיהנום בחמש הדקות בהן אנו מכבים את המסך, מרימים את עצמנו מהספה, גוררים את הרגליים לשולחן ומתיישבים ליד הספר. אך הפלא ופלא, לאחר שהתחלנו, הייסורים נעלמו וקל להמשיך. השיטה היא להקדיש את כל המאמץ הנפשי בלהתחיל - just get started, תוך ידיעה שמדובר בחמש דקות בלבד של סבל, שאחריהן הכול עובר.
דחיינות גורמת לתלמידים רבים צרות צרורות. הגבירו את המודעות שלהם לדחיינות ונזקיה, והציעו להם את השיטה הזו.
4. אינקובציה – להפעיל את המוח מאחורי הקלעים
למידה היא לא רק רכישת ידע, היא גם המצאת רעיונות, כתיבת עבודות ופתרון בעיות. אך מה נעשה כשאנו נתקעים בבעיה מתמטית או בתהליך יצירתי והמוח שלנו יבש כמו הנגב?
כשנתקעים בבעיה, תלמידים רבים שוברים את הראש ומנסים להתקדם בכוח. זו טעות. הדרך הנכונה היא להפסיק את העבודה ולחזור אליה לאחר כמה שעות או למחרת.
מדוע? לאחר שהפסקנו לחשוב על בעיה, המוח ממשיך לעסוק בה מאחורי הקלעים בתהליך הנקרא "אינקובציה", או "מצב מפוזר" (diffused mode). המוח ממשיך לדגור על הבעיה ולחפש לה פתרון מאחורי הקלעים בלי שאנו חשים זאת, והוא עושה זאת טוב. כשנחזור לעסוק בבעיה באופן מודע – יחול קסם והפתרון יצוץ בקלות.
הסבירו לתלמידים שאין טעם לשבור את הראש על בעיות, כי המוח ממשיך לעבוד מאחורי הקלעים בתהליך האינקובציה. יש להפסיק את העבודה ולחזור אליה לאחר כמה שעות או למחרת, ואז נגלה שאנו יודעים כיצד להתקדם.
5. שילוב – לערבב כמה סוגי תרגילים יחד
שיטה זו חשובה במיוחד במקצועות בהם דרוש תרגול רב, כמו מתמטיקה. ישנן כמה דרכים לשפר את התרגול, ואחת מהן היא לערבב תרגילים מכמה נושאים ביחד (interleaving).
הדרך הנפוצה לתרגול היא לבודד משתנה ואז לתרגל אותו שוב ושוב עד לרכישת המיומנות. כך למשל, במתמטיקה מבודדים בעיה מסוימת ומתרגלים אותה עד שמצליחים לפתור את הבעיה בלי להיתקע. בפעם הבאה לומדים סוג אחר של בעיה ומתרגלים אותה עד שמצליחים, וכך הלאה. ואז מגיע המבחן הגדול, בו התרגילים מעורבבים וצריך לזהות את הבעיה במהירות ולקפוץ מנושא לנושא, והתלמיד מגלה שהאימונים בבית לא הכשירו אותו למבחן.
כשמתרגלים את אותו סוג בעיה פעם אחר פעם זה בעייתי, משתי סיבות: הראשונה היא שאין צורך לאפיין ולזהות את סוג הבעיה בכל תרגיל, כי הרי עוסקים באותו נושא. השנייה היא, שהפרוצדורות הנדרשות טריות ורעננות במחשבה שלנו ואין צורך לשלוף אותן מהזיכרון.
ערבוב התרגילים בונה את המיומנות ברמה גבוהה בהרבה בכך שהוא מחדד את יכולות האבחנה וזיהוי הבעיות, וכן הוא בונה זיכרון חזק בהרבה לפרוצדורות, דרך אחזור שלהן מהזיכרון פעמים רבות.
הסבירו לתלמידים את החשיבות שבפיתוח יכולת זיהוי מהירה של הבעיות ושליפה מהירה של הפרוצדורה המתאימה, ותרגלו איתם תרגילים מעורבבים.
6. שארית הקשב – לא להפסיק באמצע הלמידה
קשב הוא הכרחי ללמידה, וכשלומדים בריכוז עמוק אפשר להספיק בשעה מה שאחרים מספיקים בשעתיים. הבעיה היא שבתקופתנו קשה לשמור על ריכוז בגלל הוואטסאפ, הפייסבוק, האינטרנט וכל מה שהסמארטפון מביא איתו.
אך מה רע בעצם בקפיצה קטנה לפייסבוק? למה לא להציץ בוואטסאפ באמצע הלמידה? המונח "שארית הקשב" (attention residue) אולי ישכנע את התלמידים שלכם מדוע לא כדאי.
נניח ואנו שקועים בלמידה, ולפתע הוואטסאפ מצלצל. אנו קופצים למכשיר, מתעסקים בו קצת ולאחר שתי דקות חוזרים ללמידה. כשאנו חוזרים ללמידה, הקשב שלנו לא חוזר מיידית לרמתו הקודמת, ודרושות לו כמה דקות כדי להגיע לכך. בקשב שלנו יש כעת "שארית" מהודעת הוואטסאפ, שמפריעה לנו להתרכז בלמידה. רק לאחר כמה דקות, שארית ההודעה תתפוגג והקשב יעמיק.
הסבירו לתלמידים שגם הסחת דעת קטנה גורמת לשארית קשב שמאטה את הלמידה, ולכן כדאי שהקפיצה לפייסבוק תחכה לאחר כך.
7. אחזור – לבנות זיכרון חזק באמצעות בחינה עצמית
אחת משיטות חיזוק הזיכרון הטובות ביותר היא ה"אחזור" (retrieving): במקום לקרוא שוב את הסיכומים באופן פסיבי, יש לשלוף את המידע מהזיכרון בלי להסתכל בדפים. המאמץ להיזכר במידע מחזק את הזיכרון, בדיוק כמו שהמאמץ להרים משקולות מחזק את השרירים.
נניח ואנו רוצים לזכור בעל פה את רשימת השלבים שבתהליך קרישת הדם. במקום לקרוא שוב את הרשימה, ניקח דף, ניזכר בשלבים בלי עזרה מבחוץ ונרשום אותם. השליפה והמאמץ הכרוך בהיזכרות, יחזקו את הזיכרון.
היישום הטוב ביותר לשיטה זו הוא "לבחון את עצמך". המליצו לתלמידים לעצור הכול מדי פעם ולערוך לעצמם מבחן. לא מבחן עם ציון רשמי, אלא כזה שבו הם בוחנים את עצמם. עודדו את התלמידים להמציא שאלות ולענות עליהן. בבחינה עצמית התלמידים לא רק בונים זיכרון חזק באמצעות האחזור, הם גם מגלים את האזורים החלשים בחומר, אלו שהם חשבו שהם יודעים אך הם לא.
הסבירו לתלמידים על עיקרון האחזור, ודרבנו אותם לבחון את עצמם באופן קבוע בלי קשר למבחנים. כך, הם גם יזכו בציונים גבוהים, וגם יזכרו את החומר הרבה אחרי המבחן.
שבע אסטרטגיות אלו קלות להבנה, והן טעימה מעולם שלם של שיטות לייעול הלמידה. למדו את התלמידים מקצוע אחד, והם ידעו את אותו מקצוע. למדו אותם איך ללמוד, והם ילמדו טוב יותר כל דבר שילמדו בחייהם, בזכותכם.
על הכותב: שמעון פרוס כותב את הבלוג "ללמוד בגדול" בו הוא מציג מגוון שיטות לייעול הלמידה. כתב את הספר "ללמוד בגדול: המדריך המעשי לסטודנטים להצלחה בלימודים".
שמעון פרוס, חוקר אסטרטגיות למידה ושיטות לייעול הלמידה. ספרו הדיגיטלי "ללמוד בגדול: המדריך המעשי לסטודנטים להצלחה בלימודים" יצא לאור בהוצאת איפבאבליש. כותב את הבלוג "ללמוד בגדול" בו הוא מציג שיטות מעשיות לייעול הלמידה ולהצלחה בלימודים.
