בתקופתי כסגנית מנהלת בית ספר, הקדשתי את החופש כולו להיערכות לקראת השנה הבאה: דיוקי שיבוצים, הטמעות במערכות המשרד, קבלת וחניכת מורים חדשים, סיוע בפתרונות לוותיקים, הערכות עם צוות הניהול, עם ההנהלה המצומצמת והרחבה ובעיקר מערכת שדויקה פעמים כה רבות בניסיונות לאזן בין האישי למערכתי. המונח "חופש גדול" היה רחוק ממני כרחוק מזרח ממערב.
קיימת בציבור טרוניה גדולה על ימי החופשה של המורים. לא אדון בסוגיה המורכבת הזו בעיקר מפני שעל כל טענה שאעלה תהיה טענה נגדית בקרב הציבור שאינו אנשי – שליחי – הוראה ואינם מבינים את הצרכים או את המערכת מבפנים. השפה בה אדבר לא תחלחל אליהם ולא מפני שאין בהם רצון או צורך להבין אלא בפשטות מפני שהראייה הפנימית היא שונה בבסיסה וככל הנראה גם אני לעולם לא אוכל לתהות על שיקוליהם מהמקום בו אני ניצבת.
ארצה לייצג קול אחר בהתייחסות ל"חופש הגדול" והוא קולם של הנערכים מראש. אני בוחרת לקרוא להם "הרואים את הנולד". אותם אנשי הוראה מכל גווני הקשת שמנצלים את החופשה למילוי מצברים כפי שנוהג כל בר דעת בימי חופשה, אך מעבר לכך הם גם דואגים למלא את המיכל לקראת השנה החדשה.
אנשים אלו מוצאים איזונים בין הרביצה הנעימה והלא מחייבת על חופו של הים לבין הכנת מערכי שיעור, שיח אישי עם תלמידים חדשים, הכנת צ'ופרים, תוכניות למידה, תכנון חברתי שנתי וכיוצא בזאת.
למעשה אותם אנשים הרואים את הנולד מאפשרים לעצמם "חופש קטן" רציף במהלך שנת הלימודים. הם משתמשים בתשתיות שהונחו מראש בחופש ובכל מלאכת התכנון הקפדנית על מנת לאפשר לעצמם ריכוז במקומות אחרים שידרשו את תשומת ליבם ב"מרתון" הבית ספרי.
מורה שנערכת מבעוד מועד ויודעת מה היא עומדת ללמד בשיעורי המתמטיקה בחודש הקרוב, ויש לה כבר תוכנית סדורה, תהיה פנויה לשיח אישי עם התלמידים, לאירועי בלתמ"ים הצצים חדשות לבקרים בכיתות ולכל נושא אחר. אותה מורה תשוב לביתה ותוכל להקדיש זמן למשפחתה, לפניות דחופות והחשוב מכול לעצמה, למנוחה, רגיעה ואגירת כוחות לקראת הימים הבאים המתרגשים ובאים עליה.
אותה "רואה את הנולד" תהיה פנויה לדיוקים בתוכנית שבנתה, לבניית תכנים נוספים קדימה מתוך רוגע יחסי ותאפשר להזדמנויות להתדפק על דלתה.
החיסרון בדרך פעולה זו היא שלעיתים דברים משתנים ברגע האחרון ועלולה להיווצר תחושת תסכול של בזבוז זמן בהיערכות שלא הייתה נצרכת. למשל, באחת השנים נערכתי מראש והכנתי מערכים במקצוע המולדת. לא הייתה תוכנית לימודים סדורה מאחר והיה שינוי בספרי הלימוד, ובניתי תכנית מהבסיס. מיותר לציין שהדבר תבע ממני שעות רבות של עבודה והשתדלות בזמן החופשה, זמן בו הייתי אמורה לכאורה לנוח.
במהלך החופשה התקבלה הודעה שלא אלמד מקצוע זה, וחשתי תחושה עמוקה של עוגמת נפש. הנחמה היחסית שמצאתי הייתה בכך שהעברתי את המלאכה המוגמרת למי שכן לימדה, ולימים עשיתי גם אני שימוש בתכנים.
בצאתנו לחופשה זכרו, המנוחה היא חשובה מאוד. חשוב לייצר גם רגעי מנוחה במהלך השנה במיוחד בצמתים שאתן.ם חשות וחשים בהם שאפסו כוחותיכן.ם. חופשה לא צריכה להיות "גדולה" – אני מאמינה באיכות על פני כמות. יום או יומיים של אוורור אמיתי במהלך השנה עדיפים לעיתים על חודש.
היערכות במהלך החופשה הגדולה תהפוך את השנה לזמן שבו מתאפשרות, למרות העומסים הרבים, תחנות של אוורור. זו מלאכת תכנון זמן שמוכיחה את עצמה ותתגמל אתכן.ם בחזרה.
מוזמנים לשינוי תפיסתי של "חופשה גדולה-קטנה" שמייצרת חופשות קטנות לאורך השנה.
כל שנותר הוא לאחל חופש נעים!
