הייטק או הוראה? לנו התשובה ברורה! פרויקט "מצוינות לעצמאות" של קרן טראמפ לחינוך וקשת 12 מארח את שירי מרגלית, מורה למתמטיקה ומדעי המחשב, שהחליטה לעזוב את התנאים המפתים בהייטק לטובת שליחות אמיתית, משמעותית, חינוכית.
"לאורך כל שנותיי בהייטק נהניתי מאוד, למדתי והתקדמתי. אבל בסופו של יום, כשהגעתי הביתה, הייתה חסרה לי תחושת המשמעות, הידיעה שאני באמת עושה שינוי ומשפיעה על החברה. למרות זאת חששתי מהשינוי, התדמיתי, הכלכלי ובכלל – מהתחלה חדשה. הקורונה נתנה לי את ההזדמנות. היא גרמה לי לראות את החיים באור קצת שונה ולשנות את סדרי העדיפויות שלי. בשלב ראשון למדתי רק לשם הלמידה, אבל התוכנית נטעה בי גאוות יחידה ומוטיבציה שגרמו לי לעזוב את עולם ההייטק ולהתמקד כולי בחינוך והוראה."
"אני חושבת שאני הכי אוהבת את יכולת הבחירה ואת העצמאות. אף שיש דרישות מקצועיות והנחיות שונות, בפועל אני מרגישה עצמאית בשטח, מרגישה שאני עובדת בעבור משהו שאני מאמינה בו. בוחרת איך ובמה להשקיע. חשוב לי לתכנן את השיעור הכי טוב עבור התלמידים, לבדוק את הבחינות ביסודיות ולתת להם מענה גם בשעות לא שגרתיות. אני לא עושה את זה כי 'צריך' אלא כי אני באמת רוצה. והרצון הזה הוא שנותן המון מוטיבציה להמשיך ולעשות.
"הדבר השני הוא הקשר שנוצר עם התלמידים. מעבר לשיעורים המקצועיים נוצרים קשרים אישיים, קשרי קרבה ושיתוף. אכפת לי מהתלמידים, אני מתרגשת מההצלחות שלהם, תומכת כשקשה. משנה לשנה נכנסים עוד ועוד ילדים לליבי."
"וואו, יש המון כאלה. בעיקר הרגעים שבהם אני מרגישה שנקשר קשר אישי אמיתי וכן. השנה, לצערי, הקשר הזה קיבל מקום ומשמעות שמחים פחות אך משמעותיים מאוד. אם אני צריכה לבחור דוגמה אחת, אספר על האזעקות שהיו בערב השנה האזרחית, בשעה דקה אחר חצות. פתאום אזעקות מפתיעות. ובמקביל אני מקבלת הודעה מתלמיד מקסים ששואל אם אני בסדר. שבתוך ההפתעה והבלאגן חושב עליי.
רגע נוסף שלא אשכח השנה, ודווקא בחיוך: באחד הערבים, לפני שהלימודים חזרו לשגרה הזמנתי את התלמידים אליי הביתה. גם התגעגעתי בעצמי אבל גם הרגשתי שהם צריכים איזו מסגרת. אז נפגשנו בערב, בגינה, למשחק חופשי, שיחות ואוכל. ופתאום – אזעקה. נדחסנו כולנו לממ"ד, עם הילדים שלי, הכלבים והחתול. אני מעודדת אותם לחפש את הטוב בכל סיטואציה וכאן זה הצליח לנו – עם כל הכאב והחששות מצאנו גם את המצחיק."
"מורה, במיוחד בישראל, היא לא רק מורה. מעבר לעולם התוכן, קיים עולם שלם של רגש, של ליווי, של טיפוח התלמידים. בשנה האחרונה, שהפכה את כולנו, הדבר הופך להיות בולט אף יותר. הייחוד בישראל הוא הקשר שנוצר ונמשך. התלמידים ששומרים על קשר גם אחרי שעוזבים את בית הספר, חוזרים ומספרים על החוויות, על השירות הצבאי, מזמינים לחתונות. המדינה שלנו קטנה, והאנשים לא נעלמים. ה'ביחד' הזה שמגבש אותנו הוא המיוחד."
"אני מלמדת מתמטיקה ומדעי המחשב. שני מקצועות חשובים, הן מבחינה תדמיתית והן מבחינת התוכן. הם מפתחים מיומנויות חשיבה שונות, יכולות התמדה, עבודה קשה, התמודדות עם אתגרים. מעבר להעברת התוכן המקצועי, חשובה לי הדרך, השיעור שהתלמידים מקבלים לחיים. המאמץ שהם נדרשים לו כדי להצליח בלימודים, הטעויות שהם עושים ומהן הם לומדים – הם אלו שהופכים אותם לבוגרים, עצמאיים אחראים ובעיקר – מצוינים."
צפו בסרטון של שירי מרגלית!
