"זו שעתם היפה של אנשי החינוך הגמלאים."

מיכל עוז ארי ניהלה בעברה את בית הספר דקל וילנאי במעלה אדומים ובהמשך הקימה את היחידה לתוכניות חיצוניות ולשותפויות בין-מגזריות במשרד החינוך, מתוך אמונה בצורך לשלב כוחות ולייצר שותפויות בין משרד החינוך, חברות עסקיות, עמותות וארגונים חברתיים כדי להתמודד עם האתגרים המורכבים של החינוך. לפני כשנתיים פרשה ממשרד החינוך, וכעת חזרה לנהל חמ"ל אנשי חינוך מתנדבים למען התלמידות והתלמידים המפונים.

ספרי על העשייה שלך בימים אלו?

"בשבוע בראשון של המלחמה מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י, פנתה אליי ושאלה אם אוכל למצוא מורים שיוכלו לרדת לים המלח ולהפעיל את ילדי המפונים. שלחתי הודעות בקבוצות שונות, ותוך שעתיים פנו אליי 35 מורים שהתחייבו לבוא לים המלח פעם בשבוע למשך חודשיים. האנשים הנפלאים האלה הם מורים בפנסיה, מורים בפועל שבאים ביום החופשי שלהם ומטפלים מתחומים שונים.

"קרן רש"י פתחה במתחם המלונות חללי למידה, בין היתר בסיוע חברת סיסקו, והתחלנו לעבוד עם ילדי שדרות, נתיבות, אשקלון ואופקים כצוות חינוכי עוטף. בשלב מאוחר יותר התחלנו לפעול גם בטבריה ובירושלים. כיום יש למעלה מ-80 מורים מתנדבים שעובדים עם ילדי כיתות בית הספר היסודי בשעות הבוקר.

"אנחנו עובדים עם הילדים בעיקר דרך אומנות, יצירה, עבודת כפיים, מוזיקה, שעשועי חשבון, קריאה, כתיבה וכדומה. הרבה משחקים ומשחוק. הילדים מבטאים הרבה מאוד כאב דרך היצירה. במציאות הכואבת אנחנו פוגשים מעגל נוסף: ההורים. כמעט תמיד יש מעגל הורים שיושבים מסביב לילדים, שומרים עליהם. הם משדרים כוח ושלווה, אבל לעיתים קרובות מספיק שנניח יד על הכתף, נשאל שאלה קטנה, והשבר מתגלה. הכאב עולה והדמעות זולגות. גם הם, כמו הילדים, זקוקים למישהו שיראה אותם ויקשיב."

מה התפקיד של מערכת החינוך בזמן הזה ואילו התאמות היא תצטרך לעשות כדי למלא את תפקידה כראוי?

"אני מאמינה שלאנשי המקצוע במשרד החינוך יש רצון רב לארגן את המרכזים החינוכיים על שלל המודלים שקמו. עדיין אין ניהול יעיל, ואני, מהמקום הקטן שלי, לא רואה שותפות מספקת בין מטה משרד החינוך לאנשי המחוז, לרשויות המקומיות, למשרדי ממשלה נוספים כמו משרד הרווחה, למגזר השלישי ולמגזר העסקי. רק תהליך מקצועי של שיתוף יצליח לארגן את מה שקורה במרחבים הרבים, המגוונים והכל-כך שונים זה מזה."

מה המסר שלך למורים, הורים ותלמידים בשעה קשה זו?

"כמובן שאין תשובה גנרית. כל אוכלוסייה נפגעה באופן אחר ולכן גם הצרכים כל כך שונים. הקשבה והכלה נכונים תמיד, אבל הפעם צריך לחשוב אחרת, כולל על אופן החזרה לשגרה."

האם יש לך המלצה למורות ומורים שיצאו לפנסיה ורוצים לעזור ולתרום?

"זו שעתם היפה של אנשי החינוך הגמלאים. אני רואה הירתמות רחבה ומרגשת. באופן אישי, כל גמלאית/גימלאי שפניתי אליהם נענו בחיוב ובשמחה. העבודה עם הילדים המפונים דורשת התייחסות אחרת, פדגוגיה יצירתית, שיח מכיל ומחבק והרבה אהבה – ואת זה יש למורים הגמלאים בשפע."