ישראל במלחמה
פוסט הפייסבוק שפורסם על ידי 'הגיע זמן חינוך' וביקש מהמורות והמורים עצות להתנהלות בימי המלחמה הגיע למאות לייקים ותגובות, ומתוכן אספנו את העצות שכבשו את ליבנו. מוזמנות ומוזמנים לקרוא ולקבל השראה.
תמי עמר אוחנה: "צריך לשאול איך המורים מתמודדים עם המצב בעצמם, עם הילדים הפרטיים לאור החדשות הקשות, אח"כ איך עם התלמידים. תחושה שמורים צריכים לתפקד בכל מצב, לחימה, מגיפות, ואף אחד לא שואל קודם מה רווחת העובדים, בייחוד גוף גדול כמו משרד החינוך. יש מורות שהבעלים שלהן בצו 8, מורות שהשכול הגיע למשפחתן באופן כזה או אחר, ומורות שנמצאות בחרדה לאור האסון. אז בואו נעצור רגע כדי שנוכל להגיע לתלמידים באופן מיטבי ולשדר חוסן."
זיוה אבו: "לשלוח לתלמידים הודעה ולבקש שישתפו מה הם עושים, סרט שרואים, תמונות מה הם אוכלים, הם ממש נותנים לי כוח ולהם זה גם עוזר."
אורית ברינה: "מדי יום עושה זום עם הכיתה. מעודדים, צוחקים, מייצרת מקום של 40 דקות שלווה לנפש. ביום הראשון, סיפרתי לצוות שאני מרוסקת, לא מסוגלת. לשמחתי, בחרתי כן להעביר את הזום. יצאתי מחוזקת, אפילו צחקתי. זה נתן לי כמה שעות של עוצמה וכוח להמשיך לתפקד, עד הריסוק שמגיע בלילה."
מאיה להב (מחנכת ומורה בחל"ת): "אני מפרסמת בסטטוס של הווטסאפ הודעות מרגיעות, מציעה את האפשרות ליצור איתי קשר, שולחת קישורים למשחקים, הכול למען ילדי ישראל. הם מגיבים. ילדים רואים ומשתמשים בפלטפורמה הזו – כדאי לעשות בה שימוש נכון."
רווית גולן בן-זאב: "הכנתי עם התלמידים קיר באפליקציית Padelt עם סרטונים, תמונות, זיכרונות יפים ומרגשים מהימים האחרונים או בכלל מחייהם. קראנו לקיר: 'הקיר האופטימי שלנו'."
קובי יוגב: "להיות בקשר עם הכיתה, למפות את המצב, ליצור מכנה משותף מגבש, כך שתהיה התעניינות של התלמידים אחד בשני, לעשות מפגש עם ההורים, שישתפו מה עובר עליהם, בקיצור לייצר קהילה תומכת."
חגית הורוביץ: "אוורור רגשי ויזואלי בעקבות שירים."
מרכז פואנטה: "לתת לתלמידים כלים כמו כלים לניהול זמן ומשימות."
מוזמנות ומוזמנים להוסיף מחשבות משלכן.ם ולהגיב לדיונים רלוונטיים בעמוד הפייסבוק של 'הגיע זמן חינוך'.
