תלמיד סטר למורה לקול מחיאות הכפיים של חבריו. הבאים בתור הם הוריו

השבוע תלמיד סטר למורה לקול מחיאות כפיים של חבריו. רק מי שצריך לעמוד מול כיתה ובכל שיעור צריך להנהיג 35 תלמידים שוב ושוב ושוב יודע כמה החוויה הזו של ההשפלה מול כל הכיתה יכולה להיות קשה ומטלטלת. בעוד יום התקשורת תמשיך הלאה, אבל המורה ורכזת השכבה הזו תצטרך לאסוף את עצמה ולהמשיך ולהקרין סמכותיות מול התלמידים. לאן הגענו?

איפה הם ספגו את הגישה הזו מול המורים?
מאיפה חוסר הכבוד הזה לאנשי מקצוע ובעיקר לאדם מבוגר?
ומה יותר חמור - התלמיד שהחטיף למורה שלו או התלמידים שפשוט עמדו שם וצחקו?

אבל עזבו את זה, מה לעזאזל נסגר עם שאר ההורים של התלמידים? מה הם אומרים על זה? האם הם מתכוונים פשוט לשתוק ולהחריש ולא לעשות כלום? כי יש סיטואציות בחיים שבהם עמידה על הגדר היא לא אופציה.

ולא יכולתי שלא להיזכר בחבר יקר שלי, מחנך כיתה ד' שעבד איתי ביחד והגיע לעבודה וכולו שבוז ומבואס עם הפנים באדמה. 

שאלתי אותו מה קרה ולמה הוא ככה? והוא ענה לי: "אתמול דיברתי עם אמא של אחד התלמידים שלי והטונים עלו עד שבשלב מסויים אני קולט שלא רק שהיא מטיחה בי דברים קשים ופוגעניים אלא שהיא גם צורחת עליי. ניסיתי לשמור על כבודה אבל השיחה הזו הייתה פשוט בלתי אפשרית. ואז בשלב מסויים אני קולט שהיא פונה לילד שלה, לתלמיד שלי, ואני מבין שכל השיחה הזו הילד היה שם מולה ושמע. עכשיו לך ותיכנס ותנסה ללמד אותו, אחרי שאמא שלו עשתה ממני קציצות, השפילה אותו וצרחה עליי והתלמיד הזה שלי שמע הכול. היא אפילו לא חשבה להגיד לו שיתרחק מהשיחה בשביל שלא ישמע איך אמא שלו צורחת על המחנך שלו. אז זה למה אני מבואס".

למען ההגינות, אני לא מכיר את ההורים של התלמיד הסוטר ושל התלמידים שצחקו מהמכה שלו. ייתכן שהם אנשים נפלאים ומקסימים עם אג'נדה חינוכית סדורה. 

ובכל זאת אנחנו יודעים שילדים באופן כללי ובכלל קולטים הכול מההורים: כל התנהגות, ניואנסים, רגישויות, התעלמויות וחוסר כבוד. הכול נקלט. אז לא, אני לא בא לרמוז עכשיו שמשהו  מהסטירה הזו שהתלמיד העיף למחנכת הגיע מההורים שלו או קשור אליהם. אני גם מאמין בכלל: "אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו". אבל נראה לי שאפשר וראוי להשליך מהמקרה הזה על מגמה והלך חשיבה גדולים יותר: על המקום הזה שבו אתה רואה תלמיד שמכבד את המורה שלו וישר מבין שחינוך מתחיל מהבית.

אם הורה מרשה לעצמו לפנות למחנך בווטסאפ ולא להשקיע קצת מחשבה ולהבין שראוי ומכבד יותר לכתוב בהתחלה "שלום" או "ערב טוב" - זה ישר יחלחל לילד שלו.

אבל יודעים מה? בסופו של דבר, ההורים צריכים לדעת שהכבוד שהם ידרשו מהילדים שלהם להפגין כלפי מחנכים, מורים ואנשים מבוגרים בכלל, יגיע גם אליהם. העניין הוא שהמשפט הזה עובד גם הפוך: תלמיד שמזלזל במורה ככל הנראה גם יזלזל באביו ואמו. סה לה וי.