השיעור המקוון: חדר הכושר שלנו ליצירת שיח בריא ומכבד

לא מזמן השתתפתי בשיח בנושאי חינוך, שהשתתפו בו מבוגרים ומעט בני נוער. בסיום הערב קיבלתי הודעה מאחת הנערות שהשתתפה, נערה רצינית, חברת מועצת תלמידים, שכתבה שלצערה לא יכלה להביע את דעתה ביחס למשהו שהצגתי, בגלל השיח הלא בוגר ולא מכבד של המבוגרים בחדר.

היא בחרה להשתמש במילים עדינות וזהירות, כדי לשקף לי, בצדק ובאומץ, את מה שחוותה שם: שיח משתלח, צעקני, תוקפני, מבוסס על חוסר אמון בין קבוצות, על כאב שמתורגם לתחושת מאבק. במקרה מדובר כאן בנערה חזקה, עם עמוד שדרה ערכי – אפשר להבין זאת מהדרך בה בחרה להתבטא ולפעול. ומה יגידו נערות או נערים אחרים? השיח שלנו הורס חלקות טובות.

שיח ציבורי הוא האוויר שהחברה נושמת, המים ששותה והמזון שניזונה ממנו. המילים והמנגינה חודרות אלינו, מחלחלות בסדקים והופכות להיות חלק מהמרחב הכי פרטי שלנו - מרחב החשיבה, הדעה, ההרגשה. אותו שיח הוא הרוח המנשבת, המוזיקה של מסע החיים המשותף – אנחנו לא יכולים להתעלם ממנו. הוא פשוט חלק ממי שאנחנו ואם אנו חפצים בחברה בריאה ומתפקדת עבור ילדינו – באחריותנו לטפל בשיח. ממש כמו בספירה הפרטית – בית לא יוכל להתקיים לאורך זמן אם השיח בו יהיה שיח שלילי, צווחני, מתלהם ואמוציונאלי עד כדי סערה. גם אם ישרוד – כנראה שיהיה זה קיום כושל, פצוע ופוצע.

אנו, כל מי שתופסים את עצמם כאנשי חינוך, חייבים להיות שומרי-סף מודעים ופעילים, כי נראה שמדובר בצו השעה למען ילדינו.

על זום ושיח

הזום חדר לחיינו כאילוץ, עקב משבר ומגבלות. מבחינתי לפחות, הוא ברובו פשוט פתרון למצב מורכב, רע במיעוטו, במסגרת משבר שקורה לשמחתנו בתקופה מתקדמת טכנולוגית, אשר מאפשרת המשך תקשורת בין בני אדם על אף המגבלות.

במציאות רצויה, מפגש פנים אל פנים הוא הדבר המיטבי לדעתי ברוב מוחץ של המקרים. עם זאת אני מבקשת רגע להביט בפלטפורמת זום ככלי שיש בו אלמנטים שעשויים לסייע לבניית שיח בריא בעצם קיומו, מעין "חדר כושר" לתרגול מיומנויות שיח מיטיב. בנוסף, לעצם התרגול בזום עצמו, המפעיל כנראה "שרירים" שחסרים לרבים מאיתנו, טמונה הזדמנות להשתמש בו ככלי לשיקוף עקרונות לשיח בריא ואולי דרך עבודת רפלקציה סביבם – לסייע לעצמנו ולתלמידים להגיע גם מכווננים נכון יותר לשיח קבוצתי, כיתתי או בין-אישי.

1. כל אחד בתורו. פשוט אי אפשר יחד

שיח בזום הוא בלתי אפשרי אם לא מחכים שאחד יסיים ושני יתחיל. בליל הקולות והמילים המגיעים מריבועים שונים על המסך, כולל כאלה במסכים נסתרים שאיננו רואים מיד – מחייב עבודה על דחיית סיפוקים, עצירה ושמירה על סדר דיבור.

להיכנס אחד לדברי השני? בלמידה מרחוק זה פשוט לא אפשרי 

2. מודעות גבוהה לכבדי שמיעה

כבדי שמיעה אינם יכולים להשתתף בפגישות וסדנאות זום באם אין החזקה ברורה של כללי שיח. מכיוון שנדרשת קריאת שפתיים וכן ניטרול רעשי רקע ודיבור בו זמנית, הזום מעלה את המודעות לכבדי השמיעה אשר שותפים לשיחה. גם בכיתה, בקבוצה, בצוות החינוכי, בקהילת ההורים, ישנם לבטח אנשים בעלי קשיים שמיעתיים בדרגה זו או אחרת. זוהי הזדמנות להעלאת מודעות.

3. הקשבה

ההקשבה היא כידוע עקרון מוביל בכל הקשור לשיח בריא. הקשבה מעבר למילים, הקשבה למנגינה, לסאבטקסט, הקשבה מקבלת שאיננה שיפוטית. פלטפורמת זום מהווה במובנים רבים מרחב לאימון בהקשבה. אמנם יש מסיחים רבים בסביבה וטשטוש גבולות רב (שיח תוך כדי בישול, הליכה וכו'), מעבר למפגשי פנים אל פנים המוגדרים מאוד במרחב הפיזי ובהרכב המשתתפים, אך אולי דווקא עקב כך, אנו נדרשים להקשיב זה לזה ביתר ריכוז.

4. לרשום בצד מה שרוצים להגיד

כמה קשה להחזיק כשיש משהו שבוער לומר. כאמור לעיל, בזום קבוצתי זה כמעט מחייב להתאפק. אנו מתרגלים לרשום בצד ולהביע בהמשך. זוהי טכניקה שממש אפשר ללמוד.

5. שיח במגוון ערוצים

פרקטיקה שהתפתחה רבות בתקופה האחרונה היא עבודה עם צ'אט ככלי עזר מקביל. כמו תמיד, גם לכך יש חסרונות (ריכוז וחלוקת קשב), אך יש בו גם הזדמנות. ילדים ומבוגרים המרגישים נוח יותר להתבטא בכתב ולא בעל-פה מול קבוצה מסוימת – יכולים להביא עצמם לידי ביטוי בדרך זו במקביל למפגש.  

6. אצל כל אחד הסדר אחר. כך גם בחיים

בזום אנחנו רואים אחרת את המסך - כל אחד מנקודת מבטו. מישהו "יושב" לידי ובמסך שלו הוא "יושב" ליד מישהו אחר. במובן מסוים אנחנו נדרשים להביט לכולם בגובה העיניים, לחפש זה את זה כדי לדעת היכן הם. זה מופשט, נכון, אבל חישבו על שיח עם תלמידים או צוות לגבי ה'מקום' של כל אחד בשיח. יש פה כלי השלכתי מעניין.

7. התפאורה באה איתם – גם כשלא רואים אותה

בשיח בזום לכל אחד יש את ה"תפאורה" שלו: חדר שינה, רכב, וילון מעניין או ישיבה במרפסת. היא היתה שם גם קודם, ה"תפאורה". כשפגשנו את התלמידים, הם תמיד הגיעו עם רקע, מטען שלם של מצב רוח, סגנון חיים, התמודדויות וכל מה שהם, רק שעכשיו, בזום, אנחנו יותר מודעים לכך. זו תזכורת נהדרת עבורנו לחשוב כמה אנחנו מתייחסים לכך. נפש אדם עומדת מולנו, שלמה ומלאה – והיא לא רק דעה או התנסחות חד פעמית בשיחה.

8. ואפשר גם לבחור תפאורה

בדיוק בכיוון ההפוך – הזום מאפשר לכל משתתף לבחור רקע ובכך להסתיר את עולמו באופן מודע ושקוף וללא צורך במעקפים, אשר באים לידי ביטוי פעמים רבות בביישנות, התנהגות מורכבת וכוחות נפש, שמנותבים על ידי תלמיד או מבוגר להסתרה וטשטוש חלקים שאינו רוצה להביא. הבחירה ברקע חלל או גינה פורחת היא-היא בעצמה כר לשיח על הסיבה לבחירה ברקע זה או אחר, על היתרון שביכולת לבחור לי רקע שיסתיר לפעמים מה שברצוני להזיז.

9. לרשום תור

בכיתה, כשתלמידים מצביעים, המורה מחליטה מי ידבר ראשון. בזום יש אפשרות לקחת תור ולהגיב לפי הסדר, כאשר כותבים בצ'אט בקשה לדבר ומנהל הקבוצה פונה לאנשים לפי אותו תור. ניתן במקרים שונים גם להגדיר זמן לכל דובר ובכך לשמור על הוגנות, מקום לכולם וכן על מיקוד וענייניות.

10. לחכות עד שמישהו מתנדב

שיח כולל פעמים רבות בקשה להתנדבות להציג / לשתף / לשאול / להדגים. ניסיון העבודה בסדנאות ושיחות זום שונות, מראה שנדרש זמן רב מהרגיל על מנת שאחד המשתתפים יתנדב. למה קשה להתנדב לפעמים, גם אם אני רוצה? למה טוב לתת זמן בכל שיחה, גם פנים אל פנים, כדי שאנשים יוכלו להתנדב? עוד שאלות שאפשר לדון עליהן.

11. זמן לשתיקות

הזום מאפשר לגיטימציה לשתיקות באופן שונה מזה המוכר לנו בדיונים ושיח פנים אל פנים. חשוב לאפשר זאת ללא מבוכה וחשש ולתרגל זאת בכיתה. שאלה הועלתה לחלל החדר, כמה זמן אאפשר שתיקה עד שארגיש צורך לשבור אותה בהתייחסות זו או אחרת? הדבר נכון כמובן גם לשיח אחד על אחד, שם לפעמים אפילו מורכב יותר לאפשר את המקום הזה לשתיקה, שיש לה משמעות רבה לא פחות מלכל מילה שתאמר. מדוע שותקים? מה מרגישים כשיש שתיקה? מה זה מעורר אצלי ולמה?

12. קצב איטי

שיח בזום מתנהל בקצב איטי מהמוכר לנו בדיון פנים אל פנים. מדובר ממש בפרקטיקה של האטה שניתן לתרגם אותה ממרחב האונליין למרחב החיים. האם במסגרת שיח זה או אחר קל לי יותר להאיץ או להאט? מדוע?

13. מינימליזם

מרחב הזום מחייב מיקוד רב עקב כלל המאפיינים שתיארתי לעיל. הכנת הסדנה, השיחה או השיעור, צריכה להיות מדויקת במיוחד, על מנת שתהיה אפקטיבית ותוביל להישגים הנדרשים, יהיו הם חוויית שיח פתוח לאוורור רגשי, למידת טקסט משותפת או דיון בנושא אקטואלי. הבחירה במה ואיך להתמקד מאפשרת זיקוק של המטרות והאמצעים בדרך אליהן ומאפשרת לנו כאנשי חינוך מובילי שיח מסוגים רבים – להתמקצע ללא כל קשר לפלטפורמה זו או אחרת.

עמותת "הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות" היא גוף לקידום ופיתוח יוזמות מורים וגננות, כמו גם צוותי הוראה וניהול, בפריסה ארצית מלאה, בכל המגזרים, שלבי החינוך וסוגי החינוך.