להתחבר למאה ה-21
לפני כמה שנים רותם חינכה כיתה שהיה בה תלמיד מחונן. היא מספרת שהיה לה קשה לייחד לו תשומת לב בזמן השיעורים ולאתגר אותו עם חומרים ברמה שתתאים לו, ולכן הפך למשועמם, "ותלמיד משועמם הוא תלמיד שעלול להפריע למורה", היא מוסיפה. ילדים מחוננים יכולים להפתיע בשאלות קשות ומורים לא תמיד יודעים איך לענות עליהן. תלמידים כאלו נוטים גם להשתלט על הדיון, להסיט אותו ממערך השיעור ואף לפגוע בניהולו. מצד שני, הם יכולים גם להביע באופן ברור מאוד שעמום ותסכול. האתגר של המורים הוא לדעת להתמודד עם הפער שבין יכולות קוגניטיביות גבוהות ליכולות רגשיות ממוצעות לבני גילם.
איך מגדירים הצטיינות ומחוננות בחינוך?
באופן הכללי ביותר, תלמידים מחוננים ומצטיינים מוגדרים כמי שיכולותיהם הקוגניטיביות והביצועים שלהם גבוהים או גבוהים בהרבה מהממוצע של בני גילם. תחומי המחוננות וההצטיינות מוגדרים על ידי משרד החינוך כיכולת לימודית כללית או רמת אינטליגנציה כללית, כישרון אמנותי, הצטיינות לימודית ספציפית או כישרון ספורטיבי (על פי חוזר מנכ"ל תש"ע/8(ב)). לרוב קיים קשר בין יכולותיהם של המחוננים לסקרנותם האינטלקטואלית, ולכן ירצו להעמיק ולהרחיב בנושאים הקשורים בחומר הלימוד וגם בתחומים נוספים.
תלמידים מחוננים ומצטיינים כתלמידים בעלי צרכים מיוחדים
כישרונם של תלמידים מחוננים ומצטיינים יוצר לעיתים בידול בינם ובין שאר התלמידים, וזה בתורו משפיע על מצבם החברתי והרגשי. תלמידים אלו – ובעיקר תלמידות מחוננות ומצטיינות אשר נוטות לשלם מחיר חברתי כבד יותר מבנים – יכולים להרגיש מבודדים ובעקבות כך להסוות את הצטיינותם. בנוסף לתלמידים מחוננים שמנסים להסתיר את יכולותיהם הגבוהות, ישנם גם תלמידים שסובלים מתת-איתור של הצטיינותם או מתקשים להביא אותה לכדי ביטוי. תלמידים אלו לרוב משתייכים לקבוצות מיעוט או מעמד סוציו-אקונומי נמוך.
מנגד, המורה חווה גם הוא קושי בגלל היבטים מסוימים בהתנהגות התלמידים המחוננים שלא מקבלים מענה לצורכיהם הייחודיים ומבטאים קושי, תסכול וחוסר אונים. חשוב גם לזכור שמעט מורים בכיתות הטרוגניות עוברים הכשרה ייחודית בהוראת מחוננים, ושכל המורים חייבים להתחשב באילוצי המערכת בעבודתם עם תלמידים אלו.
אם כן, כיצד ניתן לתת מענה לתלמידים המחוננים והמצטיינים?
חשיבותו של מענה לצורכיהם המיוחדים של התלמידים אינה מוטלת בספק. מענה מיטבי יוביל לפיתוח המוטיבציה והיצירתיות, יאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם ויאפשר את שילובם במסגרת הבית ספרית. ככלל, תוכניות הלימודים הייחודיות למחוננים ולמצטיינים בארץ ובעולם מאורגנות סביב גישות של האצה והעשרה. ראשית, בוחנים מה התלמידים המחוננים והמצטיינים כבר יודעים ומה הם קולטים במהירות. על נושאים אלו ניתן לדלג או ללמד אותם באופן "דחוס״. לאחר מכן בודקים מה התלמידים הללו מעוניינים ללמוד, ובהתאם לכך מוסיפים להם תכנים מתאימים לחומר הלימוד בכיתה.
אז איך ניתן לשלב שיטות הוראה למחוננים בכיתה הטרוגנית? אספנו לכם כמה רעיונות ושיטות. חשוב לציין שהשיטות והרעיוניות מתאימים לתלמידים מחוננים אבל מובן שאפשר ליישמם עבור כלל התלמידים בכיתה.
שיטות להוראת מחוננים שניתן להטמיע בכיתה
1. דחיסת תוכניות הלימודים: שיטה זו מאפשרת לתלמידים לדלג על יחידות הלימוד הנלמדות בכיתה או ללמוד אותן באופן מואץ יותר. כדי להשתמש בשיטה זו בצורה אפקטיבית, המורה צריך לזהות אילו שלבים במערך ההוראה חיוניים להבנת החומר, ואילו ניתן להשמיט, למשל שלבי ניתוח הבעיה או שלבי תרגול. יתרונותיה המובהקים של דחיסת תוכנית הלימודים הן בתחושת ההעצמה שניתנת לתלמידים, שמדווחים בעצמם על כך שהגיעו לבקיאות הנדרשת לשם דחיסת חומר הלימוד, והן בהתקדמות עצמאית בו. כדי לזהות אם תלמיד מכיר את החומר אפשר להציע לו בוחן וולונטרי עם שאלה קשה לפני הוראת החומר. כדי לזהות אם תלמיד מבין את החומר מהר יותר מאחרים אפשר להציע לו בוחן עם שאלה קשה כשהתלמיד מרגיש שהוא מוכן לענות עליה.
2. תוכנית העשרה אישית: הפנאי שנותר לתלמידים מדחיסת תוכנית הלימודים מאפשר להם להשקיע את זמנם בהרחבת היריעה בתחום הדעת הנלמד בכיתה, בתחומי עניין אישיים וכן בתחומים הנקבעים ברמת בית הספר. היוזמה לעסוק בכך יכולה לבוא גם מצד התלמיד וגם מצד המורה – ניתן להכין פעילויות העשרה, להיעזר במערכים שהוכנו על ידי גופים שונים ולפנות למורים אחרים. כמו כן, באתר מחונןNET המוקדש כולו לנושא ניתן למצוא חומר קריאה רב ורעיונות להעשרה, והאתר של מכון דוידסון עשיר בדוגמאות מעוררות השראה.
3. פרויקט חקר מצומצם: אפשר לעזור לתלמיד לאתר נושא שמעניין אותו ולהציע לו לערוך פרויקט אישי. פרויקט מהסוג הזה יכול לייצר מוטיבציה מיוחדת ללמידה ותחושת מסוגלות בלמידה עצמאית בהנחיית המורה. הפרויקט יכול להימשך כמה שבועות, שבמהלכן התלמיד עובד עליו בכיתה בזמן השיעורים. ניתן להציע לתלמיד להתמקד בסוגיה שמעניינת אותו או לחלופין להציע לו להתמודד עם יישום של בעיה הנלמדת בכיתה. לדוגמה, אפשר לבחון את הרלוונטיות של סוגיה מוסרית העולה בשיעור תנ"ך לימינו.
4. הובלה של קבוצת תלמידים מעורבת: לתלמידים מחוננים ומצטיינים קל יותר להבין את החומר הנלמד, והם יכולים להסבירו בקלות לבני כיתתם. לכן ניתן להציע להם להוביל את הלימוד בקבוצות בכיתה. חשוב לזכור ששיטה זו עלולה להעלות את המתחים החברתיים בכיתה, ולכן עדיף להשתמש בה מדי פעם ולאפשר גם לתלמידים אחרים להוביל את הלימוד בתורם.
5. הכנת יחידות לימוד ברמות קושי שונות: ניתן להכין כמה מערכי שיעור בדרגות קושי שונות או להשתמש במערכי שיעור מוכנים. כמובן שבמקרה של תלמידים מחוננים ומצטיינים, מערך השיעור שיתאים להם יהיה ברמת מורכבות גבוהה.
מה ניתן לעשות במסגרת הבית ספרית?
ישנן שיטות נוספות שאפשר לאמץ מחוץ לכיתת האם, במסגרת הבית ספרית, כמו למשל: יצירת כיתה נפרדת למחוננים ולמצטיינים של השכבה, מתוך מחשבה שחוויות ואתגרים משותפים יתרמו להתפתחותם, ויענו על הצורך החברתי בסביבת שווים; תוכניות "שליפה" בתוך בית הספר המאפשרות לשלוף את התלמידים המחוננים והמצטיינים לכמה שעות בשבוע ללימודי העשרה בתוך בית הספר; כיתות מואצות במקצועות ספציפיים או "הקפצת כיתה" של תלמידים מחוננים במקצועות ספציפיים; "הקפצת כיתה" של תלמידים לכיתה של גבוהה יותר; ופרויקט אישי רחב היקף שמאפשר לתלמידים להיעזר גם בגורמים מחוץ לבית הספר, כמו מרצים ממכללה או מאוניברסיטה.
כדאי לזכור שבסופו של דבר שילובם של תלמידים מחוננים ומצטיינים במסגרת הבית ספרית יועיל להם, לכיתה ולבית הספר. ביכולתנו כמורים בכיתה לתרום רבות למימוש הפוטנציאל של תלמידים אלו, וגם לשמור על אווירה חיובית ומכילה בכיתה. יחד עם זאת, חשוב לציין שמדובר באתגר משמעותי שלא צריכים להתמודד איתו לבד. תמיד ניתן לפנות להדרכה המקצועית של צוות "המחונן בכיתתו" (ראו איגרת לרכזי השתלבות, עמוד 30) וגם לרכזי השילוב בבית הספר. כמו כן, כל מרכז למחוננים ומצטיינים ישמח לעזור למורים שיפנו אליו.
--
הכתבה נכתבה על סמך דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) בנושא 'שילוב וקידום מחוננים ומצטיינים בבתי ספר יסודיים הטרוגניים' מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
