איך עונים על השאלה "בשביל מה צריך ללמוד היסטוריה?"

מה הקשר בין המכשיר הנייד החכם שלנו לבין המהפכה התעשייתית שהתרחשה בסוף המאה ה-18? האם קיים קשר בין "דה וינצ'י" - רובוט פולשני זעיר המבצע ניתוחים בבתי חולים, לבין המהפכה החקלאית מהמאה ה-19? חושבים שאין קשר? תחשבו שוב.

אם נשאל תלמיד כיתה ח' בחטיבות הביניים שלומד את נושא המהפכות לאורך ההיסטוריה, מה הקשר בין מה שהוא לומד בשיעורי היסטוריה לבין מה שמתרחש כיום בחיינו, סביר שהוא לא ממש ידע לענות. ספק אם מישהו מהתלמידים בכיתה ידע להסביר שאנו למעשה חיים היום בעיצומה של מהפכה ענקית ששוטפת אותנו מכל עבר ומשנה את חייהם של מיליוני בני אדם.

למה זה בעייתי? כי זה אומר שהתלמידים שלנו לא יודעים לחבר בין החומר שהם לומדים למציאות היום יומית של חייהם. במקרה כזה (שהוא הנפוץ בבית הספר), התלמידים פחות מחוברים ללמידה, שכן לתחושתם היא לא ממש רלוונטית אליהם ולחיים שלהם.

כיצד משנים זאת?

במאמר זה נציג כיצד ניתן לשלב עבודה אותנטית המחברת את החומר הנלמד לחייו של התלמיד, באופן החוצה דיסציפלינות לימודיות בבית הספר, עם תכנון מבוסס שיתופיות בין צוותי מורים. למידה כזו הינה למידה המבוססת על עקרונות רשת בתי הספר HTH בסן דייגו ומטרתה להוביל ללמידה משמעותית ויפהפייה. זוהי למידה שבה התלמידים מעורבים וחשים שהלמידה הינה בעלת ערך עבורם. כמו כן, זוהי למידה שיוצרת שיתוף פעולה בין המורים ומקדמת את ההתפתחות המקצועיות שלהם, כך שבתהליך המורים הופכים להיות התלמידים עצמם. 

אז כיצד מחברים בין החומר הלימודי לחייהם של התלמידים?
אנו, כמורים, מוצאים עצמנו לא אחת מוטרדים מהשאלה כיצד נוכל לאתגר ולעניין את התלמידים שלנו? כיצד נוכל לגרום לחומר ה"יבש" שהתרחש בעבר לגרום להתרגשות של התלמידים בשיעור?

את המהפכה שלנו בהוראה שמטרתה לגרום לתלמידים להתרגשות בשיעור, החלטנו להתחיל, איך לא, בנושא המהפכות ההיסטוריות. על פי רוב תלמידים לא מגלים עניין בנושא זה ולא באמת מסוגלים להבין עד כמה ההשלכות של אותן מהפכות משפיעות גם עלינו בימים אלה. מתוך כך הבנו כי קיים צורך עז להעלות את הסקרנות ומידת העניין של התלמידים בנושא זה, להעניק נופך חדש, מחובר ועכשווי ללימודי ההיסטוריה.

אחרי שהבנו שיש צורך, החלטנו לחבר בין הנושא הזה לנושאים ממקצועות לימודיים אחרים. החיבוריות הזו בין מקצועות הלימוד מאפשרת לתלמיד לראות בראייה רחבה את החומר הנלמד ולא לסגור אותו במגירות נפרדות של מקצועות שונים, כי הרי החיים שלנו אינם מחולקים לנושאים נפרדים... מדוע שהלמידה תפריד ביניהם?

ברגע שחיברנו בין תחומים לימודיים שונים – היסטוריה וטכנולוגיה (שהרי המהפכה העכשווית חייבת להיות קשורה לטכנולוגיה!), התחלנו לחפש נושא עכשווי, הרלוונטי לחיי התלמידים. משהו שקורה כאן ועכשיו שיתחבר לתלמידים. בחרנו במהפכת הבינה המלאכותית שאנו נמצאים בעיצומה. מהפיכה זו משפיעה כמעט על כל היבט של החיים שלנו והיא מגדירה מחדש את האופי שבו אנו משתמשים בטכנולוגיות וכמובן את תקשורת שלנו האחד עם השני. כפי שהמפכה התעשייתית שינתה את עולם התעסוקה במאה ה-19, כך  המהפכה הנוכחית, מהפכת הבינה המלאכותית, כבר משנה את חוקי המשחק בעולם התעסוקה, הרפואה, המלחמות, מחקר ופיתוח, הוראה, כלי רכב ועוד. בכל אחד מתחומים אלו, יחד עם ההתפתחות והטמעת הטכנולוגיה, עולות שאלות מוסריות הרות גורל שאין לנו את הידע והכלים הנכונים לענות עליהן . החברה כרגע נמצאת בשלב התלבטות על השאלות הללו ואין לנו תשובה חד משמעית לגביהן.

אחרי שהבנו מהו הנושא בו נעסוק, התפנינו לחשוב כיצד נלמד אותו. החלטנו לקחת צעד קדימה ולהציג את האתגר הנוכחי כדילמה מוסרית עבור התלמידים. הבנו שכדי שהתלמידים ילמדו, חשוב שהם ידונו, יתחבטו, ישאלו שאלות קשות, ינסו למצוא ידע ויצרו פרשנויות שלהם לנושא.

כשיישמנו את התהליך הזה נוצרה למידה אחרת לגמרי. לא הוראה של מורה עם לוח וטוש מחיק, אלא למידה רצינית של התלמידים מתוך חקר ועניין. למידה שמתרחשת מתוך ישיבה בשולחנות עגולים, עבודה עם מחשבים, קריאת מאמרים ודיונים מעמיקים.

איך  אפשרנו את זה?

על ידי החלטה אמיצה ליצור את המסגרת שרוצה לקחת צעד גדול ואמיץ מול כול מה שכבר הכרנו ולעשות משהו אחר.

אז מה היה לנו?

1. עבודה אותנטית – כזו המחברת בין עולמות התוכן של התלמידים לתחום התוכן הנלמד.
   
   
2. עבודת צוות בין מקצועית של המורים - חיברנו בין צוותי מורים שלא בהכרח יש קשר ביניהם בלוח השבועי של התלמידים בבית הספר. צוותי מורים למדעים והיסטוריה עבדו ביחד.
   
   
3. בניית יחידת לימוד אחרת – בנינו יחידת חקר שבה התלמידים חוקרים, עובדים בעבודת צוות וצריכים ליצור תוצר בעל משמעות לעולם שלהם.
   
   
4. בחירה של התלמידים - אנו המורים בחרנו נושא על – בינה מלאכותית, אבל התלמידים קיבלו בחירה של תת הנושא כאשר הם התבקשו לחקור תחום מסוים בתוך הבינה המלאכותית: חינוך, תעסוקה, תחבורה, רפואה ועוד.
   
   
5. למידה שבה התלמיד במרכז – לא עוד למידה בה המורה עומדת ליד הלוח ו"מעבירה" את החומר. בצורת למידה זו התלמיד יוצר, מגלה חומר חדש, קורא מאמרים, צריך להעלות טיעונים ועוד. התלמידים בכיתה הצביעו באופן דמוקרטי לנימוקים ששיכנעו אותם ובכך הם הפכו לפעילים ומשפיעים.
   
   
6. הצגה מול קהל – על מנת להתאמן על מיומנויות עמידה בפני קהל וכן כדי להעשיר את כל התלמידים בידע שכל תלמיד צבר, קיימנו דיוני דילמה מוסריים בעקבות המהפכות של אז והיום והתלמידים התבקשו להציג את הדילמה וכן את הנימוקים שלהם בעד ונגד.
   
   
7. דגש על מיומנויות במהלך הלמידה – במהלך הלמידה התלמידים התאמנו על מתן וקבלת משוב מקדם, חשיבה ביקורתית, חיפוש ואיתור מידע – מיומנויות ששמנו עליה משקל רב במהלך העבודה על הפרויקט, עמידה מול קהל, עמידה בלוח מזנים ועבודת צוות.

אז איך עונים על השאלה "למה אני צריך ללמוד את זה?" מחברים באמת את הלמידה לחיים של התלמידים. אנחנו עשינו זאת בהיסטוריה ומדעים, אבל ברור לנו שמודל העבודה הזה יכול להתאים לכל מקצוע לימודי.

בהכנת הכתבה השתתפו: בושמת כנרי, לילאן פוברצי'ק וטל ברקוביץ' מצוות ההיסטוריה בחטיבת הביניים בר לב כפר סבא, ורויטל נאמן יהל - מנהלת אשכול פיס כפר סבא.

בהצלחה!