כל כתבות האתר
שיננתם? חרשתם? זה עזר? תלמידים רבים מוצאים את עצמם בפני קושי להתכונן כראוי למבחנים. הם משקיעים שעות רבות בלמידה, קוראים שוב ושוב את החומר, אבל בסופו של דבר אינם מגיעים לתוצאות משביעות רצון.
מדוע זה קורה? מחקר שנערך על ידי קלנדר ומקדניאל (Callender & McDaniel, 2009) מדגים בדיוק מה קורה כאשר קוראים שוב ושוב את החומר ויכול לשפוך אור על נושא זה. בשלושה ניסויים נתנו החוקרים לשתי קבוצות של לומדים לקרוא טקסט. קבוצה אחת קראה אותו פעם אחת ואילו הקבוצה השנייה קראה אותו פעמיים.
לאחר מכן, שתי הקבוצות עברו מבחן על הטקסט. בניסוי אחד התבקשו הלומדים לסכם את הקטע, בשני לענות על שאלות קצרות ובשלישי התבקשו לענות על שאלות רב ברירה. איזו קבוצה קיבלה לדעתכם ציון גבוה יותר במבחן? ובכן, הייתם ודאי מעריכים שהקבוצה שקראה פעמיים נחשפה פי שניים לחומר הנלמד, למדה זמן רב יותר ולכן אין ספק שזו הקבוצה שהצליחה יותר. נכון?
אז זהו, שלא! באופן מנוגד לחלוטין לאינטואיציה שלנו, שתי הקבוצות הגיעו להישגים זהים. גם כאשר נדרשו לסכם את הקטע וגם כאשר התבקשו לענות על שאלות רב ברירה, לא היו הבדלים בין הקבוצות. לגבי הניסוי עם השאלות הקצרות, התוצאות הראו יתרון קטן מאוד לקבוצה שקראה פעמיים – לא כזה שמצדיק השקעה כפולה בזמן הלמידה. החוקרים אף שללו את האפשרות שהבדלים בהבנת הנקרא של המשתתפים השפיעו על התוצאות. התוצאות היו תקפות ללא קשר ליכולת הבנת הנקרא. מסקנת החוקרים הייתה כי קריאה של חומר פעם שניה ברציפות אינה מביאה לעלייה בהישגים במבחן, לעומת קריאה אחת בלבד.
איך נעזור לתלמידינו ללמוד בדרכים יעילות יותר?
ובכן, מתברר כי קיימת דרך יעילה ביותר ללמוד למבחן, שאינה דורשת השקעה של זמן נוסף ומניבה תוצאות גבוהות יותר מאשר קריאת החומר שוב ושוב: אימון בשליפה.
אימון בשליפה הוא בפשטות מענה על שאלות, בדומה לשאלות המבחן ועל החומר הנלמד או סיכום של החומר. כך, לאחר שלומדים את החומר, במקום לחזור עליו שוב, התלמידים עונים על שאלות ומאמנים את הזיכרון שלהם לשלוף את התשובה המתאימה.
מחקרים רבים מצאו כי למידה בדרך זו עדיפה על קריאה חוזרת. דוגמה למחקר כזה הוא מחקרם של רודיגר וקרפיק (Roediger & Karpicke, 2006). החוקרים נתנו לשתי קבוצות של תלמידים לקרוא טקסט. בשלב השני, משתתפי אחת מהקבוצות קראו שוב את הטקסט ואילו משתתפי הקבוצה השנייה התבקשו לכתוב כל מה שהם זוכרים מהטקסט.
בסוף שלב הלמידה, שתי הקבוצות התבקשו לכתוב כל מה שהם זוכרים מהטקסט, במרווחי זמן שונים משלב הלמידה: לאחר 5 דקות, יומיים ושבוע. החוקרים אף ביקשו מהמשתתפים להעריך את הצלחתם.
באופן לא מפתיע, המשתתפים שקראו פעמיים את הטקסט, העריכו במידה גבוהה יותר את הצלחתם, מאשר אלה שקראו פעם אחת, אבל בניגוד לתחושה שלהם, ושוב - בניגוד לאינטואיציה שלנו, התוצאות הראו את ההיפך. אמנם חמש דקות לאחר הלמידה, הקבוצה שקראה פעמיים השיגה תוצאות טובות מעט יותר מאשר הקבוצה שקראה פעם אחת, אבל יומיים לאחר מכן, המגמה מתהפכת והקבוצה שקראה ולאחר מכן עברה אימון בשליפה, השיגה תוצאות טובות יותר - ובהבדל גדול מאוד - מהקבוצה שקראה פעמיים.
מגמה זו מועצמת אף יותר לאחר שבוע. התוצאות חזרו על עצמן במספרים שונים של חזרות קריאה ואימוני שליפה. לכאורה, הדבר מנוגד לכל היגיון, כי הלא הקבוצה שקראה פעמיים קיבלה הזדמנות ללמוד שוב ונחשפה לחומר במשך יותר זמן, אבל דווקא הקבוצה שנחשפה לחומר הנלמד לזמן קצר יותר, הצליחה יותר. מדוע זה קורה?
תופעה זו, הנקראת "אפקט המבחן", זוהתה במחקרים רבים. החוקרים מסבירים אותה בכך שבאימון השליפה, הלומד מבצע את אותה פעולה שהוא צריך לבצע במבחן והיא לשלוף את החומר ולהשתמש בו. בזמן האימון, ישנו תהליך של עיבוד החומר, שמתבצע דווקא כאשר הלומד מנסה להיזכר או לשלוף את המידע דרך מענה על שאלות. תהליך זה של עיבוד מידע לא מתרחש באותו אופן כאשר קוראים חומר באופן פאסיבי.
הממצאים הם חד משמעיים – קריאה פאסיבית נוספת תועיל הרבה פחות מאשר אימון בשליפה. לכן, רצוי לספק לתלמידים הזדמנויות רבות להשתמש בחומר אותו למדו, בעזרת שאלות מסוגים שונים, בייחוד כאלה שהמבחן יהיה בנוי מהן. במהלך הלמידה השוטפת, בלי קשר למבחן כלשהו, כדאי להשתמש באימוני שליפה כדי לעודד עיבוד של החומר הנלמד. אמנם אימון שליפה נראה ממש כמו מבחן, אבל אין לו את ההקשר המלחיץ והשלכות על הציון שיש למבחן ולכן הוא יכול רק לתרום ללמידה.
מספר דרכים לאימון בשליפת חומר
חידון
ניתן להעביר את החידון בקבוצות או ליחידים. מאחר ואנחנו לא בודקים ציון, אין זה משנה. זהו אימון בלבד. ישנם הרבה אתרים ואף אפליקציות שניתן להשתמש בהם כדי לבנות חידונים והם מאפשרים לתלמידים להתאמן בשליפת החומר בדרך מהנה ונטולת חרדה.
מחברת כושר
המחברת נועדה כדי לשמר חומר שכבר נלמד, על מנת שלא יישכח. המורה בוחרת נושא שנלמד זה מכבר ונותנת מספר מצומצם של שאלות או תרגילים (2–3) באותו נושא, אשר ייכתבו במחברת הכושר. יש חשיבות לבדיקת הפתרונות, כדי שהתלמיד יידע אם ענה נכון או לא. מקדישים לפעילות זו כחמש דקות, אם בתחילת השיעור, במעבר בין פעילויות או בסיום השיעור.
למידה בבית
כאשר התלמידים לומדים למבחן בעצמם בבית, נייעץ להם לבחון את עצמם, בעזרת שאלות על החומר, אותן הם יכולים לשאול את עצמם או ללמוד עם חברים, כאשר כל אחד שואל את השני. ניתן לספק להם את השאלות או לבקש מהם להכין רשימת שאלות בעצמם. הכנת שאלות בעצמם תורמת מאוד לעיבוד והבנה של החומר הנלמד, כי הם נדרשים לרמת חשיבה גבוהה יותר ואקטיבית יותר מאשר במענה על שאלות.
* הכותבת היא דוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת בר אילן. הכתבה נכתבה בעקבות השתתפות בקורס "קוגניציה ומטה קוגניציה של תלמידים", במסגרת התוכנית למדעי הלמידה וההוראה. מרצה: ד"ר ורד חלמיש.
כיום דוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. תחומי עניין - הכוונה עצמית בלמידה. הבניית ידע. PBL. חינוך דמוקרטי.
מורה ומחנכת. עבדתי 6 שנים כמורה ומחנכת בניו זילנד. שנה אחת כמורה וחונכת בבית ספר דמוקרטי הוד השרון. רכזת פדגוגית בפרוייקט פאקט.
