לקדם מצוינות
הזמן הממוצע שלוקח מהרגע שבו מסתיימת שאלה בכיתה ועד הרגע שעונה התלמיד הראשון נקרא זמן המתנה. מחקרים מראים כי זמן זה הוא בממוצע פחות משנייה, כאשר לרוב המורה הוא זה שעונה ראשון.
אבל מה היה קורה אילו היינו, באופן מודע, מגדילים זמן זה?
אתם מוזמנים לראות את הסרטון הבא ולגלות מה קורה כשמגדילים את זמן ההמתנה:
לאחר שלמדתי אסטרטגיה זו במסגרת קהילות מורי הפיזיקה במכון וייצמן, גיליתי שמתרחש פלא בכיתה: יותר תלמידים משתתפים, התשובות שלהם יותר מפורטות ומנומקות, התלמידים עונים זה לזה בדיון שמתרחש במענה על השאלה ויש הרגשה שהתלמידים הצליחו לחשוב על התשובה ולנסח אותה. מעבר לכל אלו, התחרותיות בכיתה יורדת (שהרי זה כבר לא משנה אם אתה עונה ראשון) ויש הרגשה שיותר תלמידים מרגישים נוח להשמיע את קולם בכיתה. כמובן שהנ"ל מתרחשים כאשר הדיון בכיתה על התשובות של התלמידים מתנהל באווירה נעימה, לא שיפוטית ומכבדת.
אז איך מגדילים את זמן ההמתנה? אפשר להיעזר בשעון חול בכיתה, במדידת זמן בשעון עצר או בכל דרך יצירתית אחרת שמתאימה לכם ולתלמידים. חשוב מאוד להקפיד שהתלמידים יחשבו לבד במשך זמן ההמתנה על התשובה. אפשר אפילו לתת להם לרשום את התשובה במחברת - כך אנו גם עובדים על מיומנות ניסוח תשובה. זה לא פשוט בפעם הראשונה (וגם בשנייה ובשלישית) כי התלמידים לא רגילים לכך. צריך להתמיד ולבקש שלא יתפרצו עם תשובה ולא ידברו בזמן ההמתנה. לאחר שהכיתה הפנימה את הרעיון אתם תראו את ההבדל.
רוצים לדעת עוד על זמן המתנה ואיך ממיישמים אותו בכיתה? היכנסו לכתבה תנו להם זמן לחשוב!
