החשיפה התקשורתית של מה שנראה כאונס קבוצתי מזעזע במועדון "אלנבי 40", הציפה שוב את הצדדים המכוערים והאלימים הטבועים עמוק בחברה בה אנו חיים.
חברה בה, לצערנו, ישנם אנשים שמבחינתם תיתכן מציאות בה אדם שתוי לחלוטין, מסכים ובוחר לקיים יחסי מין עם מספר רב של אנשים, על בר מועדון, לקול קריאות העידוד של ההמון המתעד את האירוע מכל זווית. לא זאת ועוד, אירוע שכזה נתפש בעיניהם כ"כשר/חוקי/לגיטימי" לחלוטין. בוטה, אלים, משפיל, גס ומחפיץ - אבל חוקי (או שלא ניתן להעמיד לדין בעבירה ספציפית).
"תרבות האונס" המתאפיינת בהחפצה, האשמת הקורבן, וזלזול בחומרת מעשי האונס והטרדה מינית, הינו מושג הבוחן את הקשר בין החברה והתרבות הרווחת בה, לבין האלימות המינית. האירוע הקשה מ"אלנבי 40" מחדד לנו, המחנכים, את השינוי החברתי/תרבותי שאנו נדרשים להוביל בשיח הבית ספרי.
בעידן הנוכחי מתבגרים חשופים, ללא פיקוח, לאין-סוף מידע ובתוכו תכנים מיניים-פורנוגרפיים, המעצימים את תרבות האונס ואת האופן הבעייתי בו מתעצבת תפיסת עלומם של התלמידים והתלמידות ביחס למין, מגדר ומיניות. חמור מכך, הם יכולים לצפות, לשתף ולהפיץ סרטון של האירוע הנורא, תוך ניתוק מוחלט משאלת ההסכמה והבחירה, או מהקשר לכבודו ופרטיותו של אותו האדם.
כפי שמערכת החינוך שואפת להתאים עצמה לתקופה בתחומים שונים, עליה לעשות זאת גם בתחום החינוך המיני והשפעת המרחב הדיגיטלי על תחום זה. כאנשי חינוך, אנו אמונים על תהליך חניכתם של תלמידנו לקראת ההשתלבות בעולם המבוגרים – עולם הכולל גם התנסות וחוויות מיניות. אנו נדרשים להביט לתוך עולמם, ולבחון לעומק את תפיסות העולם שהם מאמצים ומגבשים.
למידה משותפת של נושאים הקרובים לעולם התלמידים ורלוונטיים לתפיסותיהם הערכיות, תאפשר לנו להפוך למבוגר משמעותי המהווה מקור ידע והשראה ערכית רלוונטית עבור תלמידינו – גם בנושאים מורכבים, אישיים ואינטימיים.
עלינו לדון עמם על מגוון רחב של סוגיות הקשורות במין, במגדר ובמיניות - ולעשות זאת ביושר, באומץ וללא פחד. יש להוציא את הפאניקה המוסרית מתחומי השיח הערכי, ולחנך מתוך הסתכלות ישירה, ובחינה מפוקחת של עולם המתבגרים.
רק כך נוכל לתת מענה הולם לתהליכים הרגשיים והנפשיים שמלווים את התבגרות תלמידינו בעידן הנוכחי.
יחד עם זאת, לצד הצורך ההולך וגובר בהרחבת השיח החינוכי בנושא מין ומיניות, הסיפור העולה מהאירוע הקשה במועדון אלנבי 40 אינו קשור כלל במין ובמיניות – הוא קשור באלימות, ברוע ובניצול. לכן, עלינו להעמיק בסוגיה הערכית שבין אדם לחברו.
עלינו לחנך את תלמידנו לאהבה, לחמלה, להכלה, לכבוד האדם ולקבלת האחר. רק באמצעות הגברת האהבה והסובלנות נצליח לחנך דור של צעירים שידעו לבחור להימנע ולצאת כנגד מעשים של ניצול ופגיעה בזולת.
כפי שניסח זאת בחוכמה א.ד. גורדון : "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור".
בתמונה: קמפוס אנקורי תל אביב. צלם: רונן קרוק.