אולי עוד נשנה את העולם / נופר דרוקמן

“היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" 

כך אמר לנו פעם גנדי. אני מניחה שגנדי לא תיאר לעצמו שהמשפט הזה יבוא לידי ביטוי בצורה כל כך חזקה ברמה הקבוצתית והקהילתית. הדבר ממש מפתיע כשמבינים שמדובר בקבוצה מאוד מגוונת, בעלת רקעים וגילאים שונים, שלמעשה התאגדה יחד כדי ליצור עולם שיהיה קצת טוב יותר.

רגע לפני שצוללים לסיפור על ההאקתון החינוכי שהתקיים ממש לאחרונה בכפר הירוק, בואו נעשה קצת סדר במונחים לקוראים החדשים בערוץ. האקתון זהו אירוע יזמות של כמה שעות (בדרך כלל בין 24-72 שעות), שמטרתו לבצע תהליך של חדשנות ויזמות ולהמציא דבר חדש (יכול להיות מוצר, שירות וכדומה) שלא היה קודם לכן.

כל מי שרוצה יכול להגיש מועמדות ולהיות חלק מהאירוע, וכל מי שיש לו רעיון מגיע להאקתון ומנסה לסחוף אחריו אנשים נוספים כדי שבסופו של דבר יוציאו יחד את הרעיון לאור. האנשים שמגיעים להאקתון הם מאוד מגוונים ויכולים להיות ממגוון רחב של גילאים, רקעים, מקומות תעסוקה וכדומה. להגיע להאקתון זו הזדמנות לראות שינוי חברתי אמיתי בישראל.

               ביחד יצרנו לוח בו נמצאים התשוקות והחלומות של כל משתתף
(צילום:גליה פלד)

האקתון חינוך - אוקטובר 2014, אז מה היה לנו?

להאקתון הגיעו 70 משתתפים, 16 מיזמים, כאשר טווח הגילאים היה 11 (!) עד 65 (!). מיד נוצרה תחושה שכולנו שווים בתהליך, ולכל אחד יש מה לתרום לאירוע על מנת לקדם את המיזמים השונים. עברנו פעילויות שונות, בניצוחם של דרור נוי ואסף שנהב, שיצרו מרחב פעולה מדהים ומאפשר. אבל רגע, נראה לי שהתקדמנו יותר מידיי. בואו נחזור קצת להתחלה.

אחד מהדברים המרגשים  שהיו זה עצם מיקום ההאקתון. נאמר לנו להגיע לכפר הירוק בשעה 16:00, צהרי חמישי. אני תיארתי לעצמי בתי הארחה קטנים ואולמות כינוס גדולים, ובגדול אפשר לומר שחשבתי שהמקום הולך להיות עם אופי אפילו קצת ראוותני (נו, מחשבה של יוצאי האקתונים טכנולוגיים).

  מדהים איך מסדרון של בית ספר יכול להפוך למרחב של יצירה משותפת
(צילום:גליה פלד)

בסופו של דבר, הגעתי למקום שהקסם בו היה גדול ועוצמתי יותר. הגעתי למסדרון בית ספר, פשוט כך, ופתאום הבנתי ששם הולך להתקיים ההאקתון. עם צוות לוגיסטיקה והתנעה מיומן וכשרוני במיוחד (עידן, ארנבת, ברני, טליה, מאיה, מירית ויפעת) הצלחנו להפוך מסדרון לסלון יפייפה שלא היה מבייש אף בית הארחה. כיתות שהפכו לחדרי עבודה מהממים,כיתות אחרות שהיוו את חדרי השינה שלנו וחדר המורים שנהפך לחמ"ל עבודה של צוות ההאקתון.

התחושה שהדהדה בקרב כולנו היתה מאוד פשוטה – הגענו למקום הנכון, הגענו הביתה. אנשים התחילו להגיע לאירוע, נרשמו, ומיד נדרשו לבצע משימה - “תרשמו את השם שלכם, ומתחתיו במדבקה תרשמו גם שאלה!” בהתחלה הקושי ניכר. איזה שאלה לרשום? ומה זאת אומרת שאלה? מה לשאול? למה אנחנו צריכים לשאול שאלות? הפנים המבולבלות התחלפו בפנים סקרניות שלאחר מכן התהלכו במרחבי ההאקתון וניסו לברר אחד את השאלות של השני. לרוב לא היה פתרון ממשי לשאלות (וגם זו לא הייתה המטרה). הייתה בעיקר הרבה מחשבה, הבנה וחשיבה הדדית.

               לכל אחד יש ידע לתרום, לא משנה בן כמה הוא (צילום:גליה פלד)


בהמשך היום למדנו להכיר את המיזמים, את היזמים (בליווי מוזיקלי מדהים ובמשחקי אתנחתא כיפיים של בני הנוער שהשתתפו בהאקתון), והתחלנו לייעץ, לעזור ולמנף כל דבר שנקלה בדרכנו. בסופו של דבר יכולנו לומר, הלילה נוצרה קהילה. או כמו שאחד המשתתפים תיאר זאת "למדתי כל כך הרבה מאנשים, ראו אותי בגובה העיניים וגם הסבירו לי, לימדו אותי וליוו אותי. זה נתן לי כלים להמשך ואני בטוח שאבוא לעוד האקתונים".

התוצרים שנוצרו ב-24 השעות הללו היו מאוד עוצמתיים וממוקדים:

בלטו בינהם פרויקט ילדי הלבנדר של היזם בן ה-17 עדן כהן לסרי שעסק בפיתוח תוכנית לקידום המודעות לאפילפסיה אצל ילדים ונוער ופיתח במהלך ההאקתון סרט אנימציה ואתר למיזם. צפו בסרטון:

לצד עדן פגשנו את הדר, נערה בת 17 שעזבה את המסגרת הבית ספרית והחליטה להקים מיזם שמרכז ומחבר בין קהילת הנושרים מהחינוך הממלכתי בישראל. במהלך ההאקתון הדר פיתחה תוכנית עבודה והציגה את עשרת השלבים שלה להמשך המיזם.

כן זה היה האקתון שהצעירים כיכבו בו אבל לא רק הם שיחקו איתנו... אולי המשתתף המרגש מכולם היה יובל דוד צוקרמן, מורה מעמק בית שאן שפיתח מיזם להקמת יערות מאכל בבתי ספר ככלי ליצירת שינוי באקלים הבית ספרי. יובל הגיע להאקתון במטרה להפיץ את המיזם שלו לעוד בתי ספר, אך כדבריו "אני לא יודע איך לעשות זאת". לעזרת יובל הצטרף צוות שכלל עורכת ווידאו, מומחה בן 15 לרשתות חברתית ומנהלת שיווק וביחד כתבו עם יובל את ה-Storyboard לסרט שייצג את הפרויקט שלו ויצולם בשבועות הקרובים. בנוסף,הצוות המיומן כתב ותכנן אסטרטגיה שיווקית לפייסבוק הכוללת קבוצה, ועמוד שעתיד להיפתח בשבועות הבאים. זו רק נגיעה קטנה בכל מה שהתרחש בהאקתון... או כמו שאושרי, יזם שהשתתף בהאקתון, אמר בסוף - "נראה לי שמצאנו את השיטה להגשמת חלומות".

אז בפעם הבאה שאתם שומעים על האקתון חינוכי... תתחילו לשאול שאלות, תספרו לאנשים אחרים שמסביבכם, תנסו להעביר את הטירוף הזה הלאה, ובסוף אני רוצה שתסיימו רק עם שאלה אחת - איפה נרשמים?

מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק או להירשם לניולטר לקבלת עדכונים.
*בשבועות הקרובות בערוץ ההאקתון החינוכי נפרסם את הסיפורים של היזמים והיוזמות שהשתתפו בהאקתון ואיתם גם ההזדמנות שלכם לקחת חלק.

הכותבת הינה יזמת חינוכית וחברתית, מקימת פרויקט אריאל ומיזמים נוספים.