נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בגרות הייטק הפכה למסלול היוקרתי החדש שמנתב את תלמידי העתיד לקריירה בהייטק, מתוך הנחה שהדבר לא פחות חשוב לעתידה של מדינת ישראל מאשר לעתידם שלהם. לאחר שלב הביסוס המחקרי, שמצא כי שילוב המקצועות של "בגרות הייטק" מנבא השתלבות בהייטק הישראלי, הגיעה העת לשלב היישומי. כיצד מבטיחים את רתימת בתי הספר, הצוותים החינוכיים, התלמידים והוריהם לבחור להנהיג את המהלך ולקחת בו חלק?
בכתבה הקודמת הוצגו שלוש המלצות ליישום ברמה הבית ספרית, כעת נעסוק במהלכים הנדרשים ברמה המערכתית כדי לפתח דור טכנולוגי, סטארטאפים טכנולוגיים וחברות טכנולוגיה שיצעידו את מדינת ישראל קדימה – כמו חברת וויז של היזם אסף רפפורט שנמכרה לגוגל ב-32 מילארד דולר.
הצורך ליישם המלצות אלה גובר לאור הפרסום של נתוני התמונה החינוכית לשנת הלימודים תשפ"ג (2023). לראשונה, לאחר שמונה שנים של עליות רצופות, נצפתה ירידה הן בשיעור התלמידים הזכאים לבגרות הכוללת 5 יח"ל מתמטיקה והן בשיעור תלמידי בגרות הייטק. בתקופה של מלחמה מתמשכת, עלינו לפעול ביתר שאת כדי לבלום את הירידה.
בגרות ההייטק מכוונת גם לאלו שאיחרו לפרוח ("Late bloomers") ולמתלבטים בין 4 ל-5 יח"ל מתמטיקה. לימודי 5 יח"ל מדעי המחשב דורשים מאמץ קטן יחסית, והתוכנית מאפשרת להם להתקדם לרמות הגבוהות ביותר. יש לשאוף שבכל בית ספר יהיה מסלול הייטק, ושכל תלמיד.ה ששואפים לסיים בגרות הכוללת 5 יח"ל מתמטיקה ו-5 יח"ל אנגלית יוכלו להצטרף אליו.
כלומר, תחת ההגדרה של בגרות ההייטק יכולים להיכלל תלמידים עם מצרפים שונים, שדרגות הקושי האקדמיות שלהם שונה. לצורך ההמחשה, שני תלמידים:
תלמיד א: 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית, 5 יח"ל מדעי המחשב (או 5 יח"ל פיזיקה): סה"כ 15 יח"ל.
תלמיד ב: 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית, 10 יח"ל הנדסת תוכנה, 5 יח"ל פיזיקה: סה"כ 25 יח"ל.
ההבדל בין תלמיד א' לתלמיד ב' הוא גדול מאוד, הן מבחינת היקף שעות הלמידה המתבטא בכמות יחידות הלימוד, 15 יח"ל לתלמיד א' אל מול 25 יח"ל לתלמיד ב' (67% יותר) והן מבחינת הידע והמיומנויות איתם מסיימים שני תלמידים אלה את לימודיהם בתיכון.
המחקר מצביע על כך שכיום לתלמיד מסוג א' יש פחות הזדמנויות להיכנס למסלול מצוינות ללימודי בגרות הייטק מכיוון שמרבית מסלולי המצוינות מכוונים לתלמידים מהסוג השני מבחינת "הכול או לא כלום".
יוצא שעבור תלמידי 5 יח"ל "הפחות מובהקים" (תלמידי 4+), אין חלופה מתאימה. לכן, לצד הגדלת שיעור התלמידים הלומדים 5 יח"ל מתמטיקה ואנגלית, יש לייצר את האופק לאותם תלמידים ולאפשר לימודי בגרות הייטק לכל אחד ואחת.
מצרף מקצועות הלימוד של בגרות ההייטק משמש מנבא טוב ליכולת לימוד לתואר הייטק, וזאת בהשוואה למצרפים אחרים: 10% מהתלמידים בתיכון שלמדו מקצוע אחד ברמה של 5 יחידות לימוד מתוך שלושת המקצועות: מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, הגיעו לתואר אקדמי במקצועות ההייטק; שיעור זה עולה ל-20% עבור שניים מתוך שלושת המקצועות, ל-30% בבחירת המסלול של בגרות הייטק, ול-40% עבור השילוב של כל שלושת המקצועות במסגרת בגרות הייטק.
יוצא שכל תוספת בקושי מביאה להגדלה משמעותית של הסיכוי לרכוש תואר אקדמי במקצועות ההייטק – ובהתאמה, להגדלת הסיכוי להשתלב בתפקידים משמעותיים בתעשיית ההייטק. מכאן המוטיבציה להעלות את דרגות הקושי של הלמידה לצד הגדלת שיעור התלמידים המשתתפים במסלול.
במחקר זה, "דרגות קושי" במשמעות של תוספות משמעותיות למצרף המינימאלי של בגרות ההייטק, למשל: פרויקט בהיקף של 5 יח"ל, תוספת לימודי מדעי המחשב ברמה מוגברת לצד לימודי פיזיקה ברמה מוגברת, לימודי 5 יח"ל אנגלית בהקבצה של דוברי אנגלית או ביצוע קורס אקדמי במקצועות ההייטק.
היכולת של התלמידים להתמודד עם אתגרי למידה משמעותיים עומדת בלב המיומנות של הלומד העצמאי, והיא מורכבת מפיתוח מיומנויות למידה מתאימות (יכולת חיפוש ואיתור מידע, ארגון ותכנון זמן הלמידה והחומר הנלמד, קריאה ביקורתית וניתוח, סיכום ורפלקציה) כמו גם פיתוח של מסוגלות עצמית (אמונה ביכולת, התחייבות למטרות, התמודדות עם כישלונות והתמדה).
לצד השאיפה להגדיל את מספר התלמידים במסלול, מוצע לפעול גם לשיפור כישורי התלמידים. לשם כך יש להציב לכל תלמידה או תלמיד מדרגת קושי נוספת המתאימה לנקודת הפתיחה שלהם וליכולותיהם (מצרף מקצועות ברמת קושי גבוהה יותר), ולפתח בקרב התלמידים את תחושת המסוגלות ואת מיומנויות הלמידה הנדרשות כדי לצלוח את הקושי.
לימודי הייטק באקדמיה (מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מערכות מידע ומדע הנתונים) מהווים גורם מרכזי ביכולת של צעירים להשתלב ולהצליח בתחום ההייטק ובמיוחד בתפקידי מחקר ופיתוח, ולכן מוצע להדק את הקשר בין תוכנית "בגרות הייטק" לבין ההכשרה האקדמית במקצועות ההייטק.
למשל, כחלק מההשתלמות שיעברו המורים, הם יוכשרו לשלב את תכני הלימוד האקדמיים כבר בלמידה בתיכון. המורים ישלבו את התכנים בהוראה בכיתה ובעיקר בתרגול בבית. מדובר בתרגילים הלקוחים מתוך תוכנית הלימודים של הקורס האקדמי מבוא למדעי המחשב, שיתווכו לתלמידים באמצעות המורה בצורה מדורגת וספיראלית מכיתה י' ועד כיתה יב'.
נראה שהחפיפה הרבה בין היקף החומר הנדרש בקורס האקדמי "מבוא למדעי המחשב" לתוכנית הלימודים של 5 יח"ל מדעי המחשב בתיכון (חפיפה המנותחת במסגרת המחקר), מהווה בסיס טוב למהלך זה. השילוב של תכנים אלה יהיה יביא את התלמיד.ה להתנסות בלמידה אקדמית של קורסי מבוא עוד בתקופת תיכון.
שילובם של תכנים אקדמיים בלמידה של מקצועות הבחירה (מדעי המחשב ופיזיקה) במהלך התיכון חשוב כדי לאפשר לתלמידים מסלול התפתחות אישי ומשמעותי. הנושא של לימודים אקדמיים בתיכון צבר תאוצה בשנים האחרונות. לתוכנית בגרות ההייטק, שמבקשת להיות תוכנית מצוינות מובילה במערכת, אסור להתעלם ממגמה זאת.
היכולת לפתח בקרב התלמידים תחושת מסוגלות ופיתוח מיומנויות של לומד עצמאי הרלוונטיים ללמידה של מקצועות ההייטק באקדמי אף עשויה לגדול בעקבות שילובם של תכנים אקדמיים בלמידה בתיכון. על משרד החינוך לאפשר לבתי הספר להשתלב בתוכנית אקדמיה בתיכון ולצידה להבנות מהלך שיאפשר למידה שכזאת. על אף שהמשוכה נראית גבוהה, היא בת הצלחה.
אם מערכת החינוך רוצה לקדם את היזמים והמפתחים העתידיים של הסטארטאפ הישראלי הגדול הבא, עליה לפעול כבר עכשיו ולקדם את בגרות הייטק ברמה המערכתית.
