המומחים עונים: כיצד ישראל תגיע ליעד 'בגרות הייטק'?

בכנס מדד בגרות הייטק של רשת ערי מצוינות שהתקיים בשבוע שעבר בנתניה נחשף מי הן הרשויות המקומיות המובילות במדד בגרות הייטק ולאילו רשויות יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להגדיל את ההישגים בתחום. הכנס נערך בהשתתפותם של שר החינוך, בכירים ברשויות המקומיות ומאות אנשי חינוך והוראה.

קבלו הצצה לפאנל המומחים שנערך בהנחייתה של כתבת החינוך יעל אודם סביב השאלה כיצד ניתן להביא את ישראל ליעד של 15% בגרות הייטק עד 2028?

מה אתם עושים במשרד המדע כדי שהסיפור של חינוך טכנולוגי יצליח יותר?

רינת שפרן, מנהלת אגף בכירה בתחום מדע וקהילה, משרד החדשנות, משרד המדע: "התחלנו לפעול בתוכניות משותפות עם משרד החינוך תוך התמחות בחינוך בלתי פורמלי. משרד המדע אחראי על מרכזי הפיזיקה בפריפריה, חינוך AI וקורסי AI שפועלים ברשויות המקומיות, וחיזוק של הבנות לחינוך מדעי טכנולוגי. אנחנו תומכים במעל 220 מרכזים ברשויות המקומיות, החל מפעילויות של רובוטיקה בחינוך המשלים ובמרכזי מדעים ברשויות המקומיות."

איך נגרום להורים להאמין בערך של לימודי מקצועות המדעים?

יזהר אופטלקה, פרופ' למנהל ומדיניות החינוך, בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב: "בתי הספר והתוכניות המדעיות צריכים להבין שזה מתחיל קודם כל בשינוי ערכי שצריך לרתום את ההורים אליו. אף תוכנית חינוכית בארה"ב לא הצליחה לפני שהיה שינוי בערכים."

האם צריך לגייס קודם את ההורים או את הרשויות?

ליזי דלריצ'ה, ראשת העיר גני תקווה, יו"ר ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי: "צריך את המערכת השלמה – העירייה שצריכה לרצות ולעבוד בזה ולהשקיע בזה ולהעביר את המסר, המורות והמורים שעובדים מול התלמידים, וכמובן ההורים. במקומות עם סטטוס סוציו-אקונומי גבוה יותר לפעמים יותר קל להעביר את המסר. צריך לחשוב איך נותנים את ההזדמנות לכולם, וכאן העיר יכולה לעשות מהפך. אפשר לחבר לשם גם את החינוך הבלתי פורמלי לאתר את המצוינים, ובכך לעשות שינוי גדול בעיר."

בבית הספר שלכם הצלחתם לפצח את השיטה. איך עשיתם זאת?

רוני גבאי, מנהלת בית הספר שרת, נתניה: "אני חושב שהדבר הכי חשוב זה אמונה במסוגלות – לא רק של התלמיד.ה אלא גם של המורה. אם המורה והתלמידים מבינים שכולם יכולים לעשות את זה, אז נצליח. נגיע לכמות גדולה של תלמידים שזכאים לבגרות הייטק. אנחנו מחלקים את זה לאמונה, אחר כך לרצון של התלמיד.ה והצוות להגיע לשם, ובסוף עבודה קשה."

יעל: מה זה אומר בשטח?

רוני: "אתן דוגמה. שיחות עם המורים, הצוותים, הבנה של הצוות הניהולי שלשם אנחנו הולכים. וגם במובן הטכני – שעות עידוד מהעירייה, הקטנת קבוצות, לא מוותרים על אף תלמיד.ה – למשל, אצלנו אי אפשר לעבור מקבוצה של 5 יח"ל במתמטיקה ל-4 יח"ל על דעת עצמך. חובה לקבל אישור מההנהלה. והתוצאות בשטח: הגענו כמעט ל-37% בוגרי 5 יח"ל במתמטיקה, ו-26.5% זכאי בגרות הייטק."

מה עושים בנוגע למחסור במורים?

ישראל שלו, מנהל תוכנית ההייטק, מינהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך: "לא כל התלמידים צריכים להגיע לבגרות הייטק. יש עוד משימות ועוד ערכים חשובים, וכמובן שהמציאות מגוונת ואישית. אבל אנחנו כן רוצים אחוז נכון למצוינות שממוקדת בעולם ההייטק. הסיפור של המורים – שאין מורים לפיזיקה, מדעי המחשב וכו' – יש סל פתרונות החל מהסבת אקדמאים, שילוב סטודנטים להוראה ועבודה עם גמלאים כדי להביא עוד מורים. הכי חשוב בעיניי הוא לחזק את המורים שקיימים, המורים שלנו, לתת להם את היכולות ולשאול אותם למה הם זקוקים כדי להצליח. המורים שלנו הם הנכס הראשון, וממנו נמשיך לנכסים נוספים."

אי אפשר לדבר על מצוינות בלי לדבר על ערכים. האם יש מטרות נוספות?

מייקל מאירוביץ', מנהל אגף חינוך על יסודי, חולון: "בחולון, כשדיברנו על מדד הייטק, הוספנו גם מדד של מעורבות חברתית. מעבר לזה שאתה תלמיד מצטיין בבגרות טק, חשוב שתהיה לך מעורבות חברתית גבוהה, ערך חברתי חינוכי שמתאים לילד. אנחנו חברה של חינוך ולא רק מצוינות. זו הסיבה שעברתי מהייטק להוראה."

ישראל שלו: "הסיפור של עבודה מנטלית, עבודת תפיסה, איך העולם מחוץ לבית הספר משפיע, ההפרדה בין הכיתה לעולם הגדול הוא דרמטי. גם הסיפור של מיומנויות וכישורים – לא מספיק לדעת את הידע, עולם התעסוקה צועק את זה. הסיפור של העמקת מיומנויות וכישורים לצד הידע הוא קריטי. צריך להכניס את זה לתוך תהליכי הערכה, את המיומנויות שנדרשות לילד.ה להגיע להייטק."

רינת שפרן: "במבחנים הבינלאומיים של TIMSS ופיז"ה רואים שאנחנו בחוסר בעולם המיומנויות. בוועדה של דדי פרלמוטר, שאנחנו פה לאורה, קיבלנו אמירה מאוד ברורה שחסר לתלמידים שלנו לא רק בגרות הייטק אלא גם מיומנויות הייטק – למידה עצמאית, סיווג מידע נכון ולא נכון, לפרק בעיה לגורמיה, לעבוד כצוות, מיומנויות של פרזנטציה ועמידה מול קהל. זה קצת הוזנח, וכעת הזמן להתמקד בזה."

איך אתם מצליחים לעשות שינוי מיומנויות?

רוני גבאי: "פתחנו בשנים האחרונות "כיתת עתיד" – עתיד עצמאי, תקשורתי, חברתי, דיגיטלי וגלובלי. תוכנית ייחודית לבית ספר שרת בשיתוף מחקר ופיתוח של משרד החינוך. עבדנו על הכשרת צוותים לפני שפתחנו את הכיתה. הלמידה בקבוצות, והעבודה היא על המיומנויות שציינת. אין תלמידים שקופים שם. והם אכן מצליחים יותר במתמטיקה, אנגלית ומדעים.

"אנחנו מסתכלים כל הזמן על מה התועלת, אבל התלמידים צריכים לקבל גם את אהבת המקצוע – אם יאהבו את המקצוע הם יתמידו."

כדי להתעדכן בפרטים נוספים על בגרות הייטק, אפשר להיכנס לקטגוריית בגרות הייטק באתר.