ממשחק בינגו ועד חידונים: כלים שימושיים להערכה יצירתית

"המבוגרים אוהבים מספרים. אם תגיד להם שיש לך חבר חדש, לעולם לא ישאלו אותך שאלות חשובות. איש מהם לא ישאל: "איזה צליל יש לקול שלו? במה הוא אוהב לשחק? האם הוא אוסף פרפרים?" לא, הם שואלים: "בן כמה הוא? כמה אחים יש לו? כמה הוא שוקל? כמה משתכר אביו?" ורק נדמה להם שהם מכירים אותו..." (הנסיך הקטן)

משבר הקורונה הועיל להערכה בית ספרית ודחף אותה לקדמת הבמה החינוכית. עד כה, ההערכה נתפסה כגורם מרכזי לחרדה, איום ואף הענשה, המשמש בעיקר לצרכי סיכום, מיון, סיווג וקבלת החלטות, דרך מבחנים, בחני פתע, ציונים, השוואות ובחינות חיצוניות כגון מיצ"ב או בגרות. 

לאחר פרוץ המגיפה וסגירת בתי הספר, יותר ויותר אנשי חינוך התחילו לשאול את עצמם ואת עמיתיהם למה נועדה הערכה? איך לתכנן ולבצע אותה באופן ראוי ומועיל בתקופה המורכבת הזו? מה הם כלי הערכה המתאימים להוראה ולמידה במציאות החדשה?".

ההוראה והלמידה מרחוק חשפו צורך אמיתי בהערכה מעצבת, מגוונת, גמישה ויצירתית. נחשף הצורך בהערכה שתומכת בהוראתם של המורים ובלמידתם של התלמידים, כזו שמנווטת ומעצבת את הלמידה לפי התנאים המשתנים בשטח וגורמת ללמידה להיות יותר מעניינת, מסקרנת, עצמאית, להתרחש מתוך מוטיבציה פנימית ולצורך שיפור, התקדמות והתפתחות.  

אני רוצה להציע מספר עקרונות וכלים חשובים ופרקטיים מהסוג הזה להערכת הלומדים:  

1. השקעת זמן בהערכה מקדמית = הערכה מאבחנת = הערכה מטרימה

א. לפני שהתחלתם ללמד נושא חדש בכיתה, שאלו את התלמידים מה הם יודעים על הנושא, מה דעתם עליו, מה הם מנחשים לגביו ומה הם היו רוצים לדעת עוד. בסיום הלמידה של הנושא תשאלו את התלמידים מה למדו וכך תעריכו את ההתקדמות שלהם וגם תאפשרו להם לערוך רפלקציה אישית ומתמשכת. לשם כך אתם מוזמנים להשתמש בכלי יר"ל (יודע/ת, רוצה לדעת, למדתי) ולקרוא כתבה בנושא.  

ב. אפשרויות נוספת לביצוע הערכה מקדמית הם סקרים או חידונים בנושא השיעור שאתם בונים ומעבירים ללומדים בתחילת השיעור או בפתיחה של יחידת לימוד. לצורך כך ניתן להשתמש בכלים מקוונים מגוונים וכך לאסוף מידע על ידע קודם של התלמידים. 

ג. הצעה נוספת לביצוע הערכה מקדמית או מאבחנת היא שימוש במשחק "בינגו הפוך". בתחילתו של השיעור תבקשו מהתלמידים לענות באופן עצמאי על 6-9 שאלות עליהן מבוסס השיעור שלהם (הם מוזמנים לענות על סמך ידע קודם, באמצעות ספר הלימוד או חיפוש בגוגל).  לאחר עשר דקות חלקו את התלמידים לקבוצות ותבקשו מהם לדון ולהשיב על אותן השאלות ביחד. בשלב הבא בו אתם מלמדים, התלמידים יהיו קשובים כי ירצו להשלים את מה שעדיין לא ברור או לא מובן להם. על התלמידים לכתוב בקצרה את מה שהם למדו ומה שהתחדש להם מהדיון עם החברים ומהמורה בתוך טופס בינגו המכיל את השאלות. במידה שיש הרבה תיקונים, גילויים, התלבטויות ותוספות - תלמידים מוסיפים לעצמם פרח וכך זוכים ביותר נקודות. המורה אוסף את כל הטפסים ורואה ממה התחילו התלמידים, איך השתתפו, מה התבהר להם ומה נשאר  לא ברור.  

2. הגדרת מטרות הערכה, תכנון לוחות זמנים וניסוח הנחיות מדויקות לביצוע מטלת הערכה (גם בעל פה וגם בכתב): כאן אין מקום לעמימות ולחוסר בהירות. הלומדים צריכים להבין אף טוב יותר מכם מה עליהם לבצע על מנת לתכנן את הלמידה של עצמם כראוי ולבצע את המטלה הכי טוב שהם יכולים.

3. שקיפות ודיאלוג מתמיד: "הערכה נועדה לשפר ולא לשפד!" ולכן מאוד חשוב להציג את המהלך של ההערכה לפני יציאה לדרך, או במילים אחרות לפתח מחוון יחד עם התלמידים. תקדישו לכך זמן, במיוחד במטלות מורכבות וארוכות טווח, לצורך הגדרה משותפת של קריטריונים ברורים להערכה. שיתוף בתהליך פיתוח המחוון יגרום לתלמידים להבין הרבה יותר טוב את הנושא הנלמד, את הדרישות, את הציפיות ואת הדרך בה הם יכולים לבצע את המטלה בצורה הטובה ביותר. חשוב לזכור כי מחוון זו מפת דרך או תכנית עבודה שאמורה ללוות את תהליך הלמידה ולא רק לסכם אותו ולתת ציון לתוצר הסופי. הליווי באמצעות המחוון יכול להיעשות בשיח אישי או קבוצתי עם המורה, באמצעות הערכת עמיתים או הערכה עצמית במהלך התהליך. 

4. משוב מקדם למידה: קיימו שיח מתמשך על בסיס קבוע עם התלמידים לגבי התקדמותם. לצורך כך ניתן להשתמש במחוון או באופן ממוקד להתייחס להתקדמות של תלמיד במשימותיו השונות. תמיד תזכרו שמטרות של משוב אפקטיבי הם לחולל שינוי בתפיסת החשיבה, לשפר מיומנויות ולהעניק ערך ללומד. 

5. שימוש בשאילת שאלות פתוחות ופוריות המעוררות חשיבה ומאפשרות שימוש במאגרי מידע שונים: איזידור אייזק רבי - חתן פרס נובל לפיזיקה, סיפר: "אימא שלי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך בכלל. כל האימהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן: "נו, למדת משהו בבית הספר היום?", אבל לא אימא שלי. היא תמיד שאלה אותי שאלה אחרת: "איזי, שאלת שאלה טובה היום?" ההבדל הזה הוא שהפך אותי למדען".

חשוב לשאול את התלמידים שאלות פוריות ובמקביל לחפש דרכים לחלץ מהם שאלות טובות. אל תשכחו לתת להם זמן לחשיבה על מנת להשיב על השאלות ששאלתם וגם אפשרו לעצמכם לא לדעת כל דבר שהם שואלים. קיימו בכיתה למידה שיתופית ותכוונו את התלמידים לחיפוש מקור מידע אמין ומהימן.

6. ביצוע רפלקציה והערכה עצמית: עודדו תלמידים לבצע הערכה עצמית ולערוך רפלקציה. רפלקציה יכולה להיות קצרה וממוקדת באמצעות שאלות בסיום כל שיעור, כמו: מה היה הכי משמעותי בשיעור? מה התבהר לך? מה עדיין מעורפל? או באמצעות משימות קצרות, כמו: "כתוב מסר בווטסאפ לחבר שנעדר מהשיעור ובו סיכום של הנלמד עם נקודות למחשבה". כמו כן, ניתן לבקש מהתלמידים לערוך רפלקציה ארוכה ומעמיקה באמצע התהליך ובסיומו, לנתח את תשובותיהם ולפי הצורך לעשות שינוי בהוראה.

7. מעקב וגמישות: חשוב ליצור מעקב מסודר אחרי כל המטלות שאתם נותנים לתלמידים (לדוגמא באמצעות ניהול טבלה באקסל או שימוש בסביבה שעושה את זה באופן אוטומטי כמו מודל). יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אנחנו נמצאים בתקופה של פיתוח מקצועי מתמיד, גילוי ו"ביות" של כלי הערכה מקוונים שנכנסים לחיינו המקצועיים בקצב די מסחרר, ולכן חשוב מאוד לא לחשוש להתנסות בהם ולשלב אותם בתכנית הערכה שפיתחתם בתחילת הדרך. אז כן - חשובה הבהירות בתוכנית העבודה, אך חשוב לא פחות לאפשר במסגרתה רמה מסוימת של גמישות שמאפשרת שינויים ושיפורים בדרך.  

אני מאחלת לכם לעשות הערכה טובה. אצטט את דוגלס שאמר: "הערכה טובה בונה בלי להגביל, מצביעה בלי לכוון, בודקת בלי להרוס, מעצבת בלי ליצוק לתבנית ומניעה בלי לקלקל".