לקדם מצוינות
האם התרופה לסרטן תימצא בזכות שינון של האברונים בתא וצמדי הבסיסים ב-DNA? האם הפיתוח הבא בנושא הבליסטיקה והאיומים האוויריים על מדינת ישראל ינבע מדקלום בעל פה של חוקי ניוטון? האם הבנה מעמיקה של התהליכים ההיסטוריים שצפויים בעולם תגיע רק משינון של הסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה? האם כתיבת הסבר על המאפיינים של שירי קינה בשיר "ראה שמש" יולידו את חיים נחמן ביאליק הבא?
התשובה לכל השאלות הללו היא ככל הנראה לא.
לפי המתווה החדש של משרד החינוך שגובש ממש לאחרונה ועורר סערה בקרב ארגון המורים שהכריז על עיצומים, במקצועות ההומניים שהם ספרות, תנ"ך, אזרחות והיסטוריה, התלמידים לא ייבחנו בבחינות בגרות, אלא הציון יינתן על סמך עבודה שיגישו בכיתה י"ב ועל הערכה פנימית בכיתות י' ו-י"א. לאחרונה יצא קמפיין חדש של ארגון המורים שכותרתו: "זה לא ריאלי בלי הומני". גם הסופר המוערך א.ב. יהושע טוען כי "במשרד החינוך טועים לחשוב שהתלמידים לא זקוקים להיסטוריה וספרות ברמה גבוהה. המקצועות ההומניים הם חלק מחיינו והופכים אותנו לאזרחים טובים יותר".
אנו רוצות להצביע על מיס-קונספציה בנושא ההערכה. בקצרה, קיימים שני סוגים של הערכה: הערכה מסכמת והערכה מעצבת. הערכה מסכמת היא מערכת של איסוף מידע המתבססת לרוב על מבחנים. מטרתה של הערכה מסכמת היא שיפוט, והיא משקפת את הלמידה שכבר התרחשה ומעריכה אותה. מדובר באירועי הערכה שהם לרוב חד פעמיים ובעלי הכרעה להמשך הדרך הלימודית, למשל השתלבות במשרות שונות בשוק העבודה ומשרות מכוונות-עתיד.
המיומנויות הנדרשות מהלומד בשוק עבודה משתנות כל העת. הן כוללות למשל חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות, פתיחות וגמישות מחשבתית, חשיבה ביקורתית, יכולת לעבוד בצוות ולמידה עצמאית. האם בחינות הבגרות מסוגלות לטפח מיומנויות אלה? ספק רב. דווקא עבודת חקר בליווי והנחייה מותאמת אישית לכל תלמיד, כפי שמתכנן משרד החינוך, מכוונת לטיפוח מיומנויות אלה וקידומן. זאת ועוד, עבודות חקר סמינריוניות מלוות ומונחות בכל שלבי הכנתן עשויות להפחית באופן משמעותי את אחת התופעות המטרידות בתחום ההערכה - העתקה במבחנים.
כמו כן, יש להתייחס לכך שאירועי הערכה חד-פעמיים כמו מבחנים אינם מביאים בחשבון נסיבות חיצוניות שעלולות להשפיע על ההערכה, למשל הסתגלות לדרכי הוראה והערכה מסוימות, מצבי בריונות, חרם ואלימות שחווים הילדים, גירושי הורים וקשיים כלכליים בבית. כל אלה משפיעים במישרין או בעקיפין על הישגי התלמידים, דימוים העצמי, והיכולת או המוטיבציה שלהם להשתפר ולהתקדם.
במקצועות אזרחות והיסטוריה ניתן לבקש מהתלמידים לבצע עבודת חקר מעמיקה, בדומה לעבודה סמינריונית המתבצעת באקדמיה. מדובר במחקר אמפירי שמתבסס על שאלת חקר בתחום משולב של היסטוריה ואזרחות. עבודה זו תתמקד בביצוע מחקר משווה לגבי שיטת הבחירות בממשלים שונים לאורך ההיסטוריה. המחקר יכלול פרשנות רפלקסיבית וביקורתית של שיטות הבחירה השונות והתפתחותן. ייבחנו השפעות פוליטיות, כלכליות ורגולטוריות על השינויים וההתפתחויות בתחום שיטת הבחירות (למשל, הצעות חוק בנושא). התלמידים יבצעו ריאיונות ויעבירו שאלונים בקרב חברי כנסת, דמויות מפתח בפוליטיקה לאורך השנים, היסטוריונים ובעלי תפקידים בממשל.
דוגמה נוספת היא עבודה אינטגרטיבית בתחומי הספרות וההיסטוריה. עבודת החקר תעסוק בשירה והסיפורת לאורך ההיסטוריה האנושית, תוך מתן אפשרות לחקר משווה בין מדינות ותרבויות שונות. העבודה גם תעסוק בהשתקפות המציאות היומיומית של תושבי אותה מדינה בספרות. התלמיד יבחר בתרבויות ובמדינות מסוימות, שאותן יבחן מתוך התבוננות בסיפורת ובשירה של אותן תרבויות. בכך התלמיד ייחשף לרב-תרבותיות ולנכסים התרבותיים של התרבויות השונות. חשיבותן של עבודות אלה הן בפיתוח תהליך למידה עצמאי של הלומד ויכולתו להתמודד עם מידע חדש, תוך פיתוחו והשבחתו לכדי תוצר המזכיר עבודה אקדמית של ממש.
המתווה החדש אשר מציע שינוי מבחינות הבגרות המסורתיות במקצועות ההומניים, לא רק שאינו מפחית מערכם של מקצועות אלה, אלא אף מעלה את קרנם של המקצועות ההומניים. זאת משום שבאמצעות תהליכי חקר משמעותיים שמאפשרות עבודות חקר, המקצוע הופך למשמעותי יותר עבור התלמיד, חלק מחייו ומהשקפת עולמו. זאת ועוד, בגיל ההתבגרות התלמיד מתחיל לעצב את זהותו, ולכן חקר אותנטי מאפשר לתהליך החקר והתובנות הנרכשות במהלכו לעצב את אישיותו וזהותו באופן המתקשר לעולמו האישי, הרקע המשפחתי שלו, העדפותיו ונטיות לבו.
