ללמוד בעולם האמיתי: כך הוצאנו את ההוראה מכותלי בית הספר

משבר הקורונה לימד את החברה הישראלית שיעורים רבים על נקודות חוזק, כמו גם על נקודות בהן עלינו להמשיך ולהתחזק. בין היתר, עלתה סוגיית חשיבותה של הקהילה המקומית. הדבר בא לידי ביטוי ביוזמות קהילתיות רבות (פיזור חבילות מזון, חגיגות וציון ימי חג בדרך קטנה ומקומית ועוד). התקופה המאתגרת העלתה על נס את הרשות המקומית ואת החוסן הקהילתי. לאחר שנים של תהליכי גלובליזציה תרבותית, חברתית וכלכלית, נראה כי תקופה זו הדגישה דווקא את חשיבותה של המקומיות.

כעת, עם תחילתה של החזרה לשגרה ישנה וחדשה, עולה השאלה כיצד 'מקומיות' זו יכולה לבוא לידי ביטוי גם במערכת החינוך. ובכן, היוזמה החינוכית "מנהיגות מקומית" נולדה אמנם שנתיים לפני המשבר, אך במובנים רבים, היא יכולה להוות מודל שייתן מענה לשאלה חשובה זו במסגרות חינוכיות שונות בארץ.

ארגון ה-OECD דיבר על זה כבר מזמן, כשהגה את תוכנית המצפן ללמידה 2030, אשר דיברה על עתיד החינוך והמיומנויות אשר יידרשו ללומדים בעתיד, בעולם האמיתי. בין השאר, דיברה התוכנית על המושג "פעלנות יוזמת" של הלומד. כלומר, שהלומד נושא באחריות לקחת חלק בעולם ובכך משפיע לטובה על סביבתו. בכדי לאפשר פעלנות זו, על המורים לקחת בחשבון בתכנון הלימודים את הקשרים בין הלומד לבין כיתתו, הוריו והקהילה שבה הוא חי. עלינו לחשוב בצורה גלוקלית (Glocal) ולפעול ברמה המקומית, תוך הבנה וחשיבה גם על העולמי.

בית הגידול של מודל 'מנהיגות מקומית' הינו כפר הנוער "כפר גלים" שבחוף הכרמל. זהו חבל ארץ ייחודי, אך חבלי ארץ אחרים הינם בעלי מאפיינים ייחודיים לא פחות ויכולים להתאים אף הם לאימוץ המודל.

היוזמה נולדה מתוך רצון לפתח בבית הספר בוגר עם תחושת שייכות וזיקה למקום בו הוא גר ולפיתוח תרבות וזהות מקומית. המטרה היא כי התלמידים ישאפו לקדם נושאים קרובים לליבם בקהילה ויקבלו את הידע, הכלים והמיומנויות לעשות כך.

 תלמידי הכיתה עובדים במרחב המייקרס בכפר גלים על תכנון והרחבה של המרכז האקולוגי בכפר

מהי תכנית 'מנהיגות מקומית'?

המודל כולל תכנית ספיראלית ל-3 שנים בחטיבת הביניים, כאשר בכל שנה עוסקים בנושא מקומי אחר - סביבה וקיימות בכיתה ז', קהילה וחברה בכיתה ח', כלכלה ועסקים מקומיים בכיתה ט'. התכנית פועלת בחטיבות הביניים, מכיוון שכיתות אלו מאפשרות יותר גמישות בתכנית הלימודים, אל מול בגרות יחסית של התלמידים בעיסוק בנושאים כגון זהות מקומית או עיצוב פני העתיד של הנערים והנערות.

בכדי לקדם את ה"מקומיות", אנו שואפים להכיר לתלמידינו את הזהות והתרבות המקומית, תוך שימת דגש על קהילתיות ופשטות כערך וגם ממש כדרך חיים. בעזרת שותפים קהילתיים – מועצה, ועדים מקומיים, עמותות, עסקים ואנשים פרטיים – אנו פועלים "להנמיך את הגדר" בין חוף הכרמל לבין הנעשה בכיתה.

במסגרת פיתוח ויישום המודל בכפר גלים, ממוסגרת התכנית ככיתה ייחודית. לא המקצוע הריאלי מגדיר אותה ולא הציונים. היא ממוסגרת כולה סביב מנהיגות, מקומיות וקהילתיות.

עבודה במייקרס על בניית מודלים של אתרים אריכיאולוגיים בחוף הכרמל

כיצד ניתן לבטא ייחודיות מקומית-קהילתית ביומיום החינוכי?

1. יום מבוסס מקום:

יום בשבוע המוקדש ל"למידה מבוססת מקום". ביום זה הלמידה מתקיימת פעמים רבות מחוץ לכותלי הכיתה ובמידת האפשר מחוץ לבית הספר. בשנת הלימודים האחרונה ערכנו בימים אלו מגוון רחב מאוד של פעילויות: מסעות שטח אזוריים, חקר ותיעוד בעיות סביבתיות מקומיות, עבודה במשק, סדנאות בנושא הכרמל כמרחב ביוספרי, תכנון מרכז אקולוגי בכפר, סמינר יזמות וחברה מקומית, מפגשים עם מנהיגים ויזמים מהקהילה ועוד.

2. ה"מקום" בתוכנית הלימודים:

הכנסת תכנים מקומיים אל תוך מקצועות הלימוד. לדוגמא, בהיסטוריה אנו עוסקים גם בהיסטוריה של חוף הכרמל לאורך התקופות ויוצאים לסיורים באתרים מקומיים. באזרחות נחקור את הרשות המקומית ועוד.

הבסיס התיאורטי ליוזמה נמצא בפדגוגיה מבוססת מקום. גישה חינוכית זו יוצאת מהחינוך הסביבתי ודוגלת בעיסוק ב"מקום" בו אנו חיים. באמצעות חיבור זה ניתן לייצר למידה אותנטית ומשמעותית עבור הלומד. ההתייחסות ב"מקום" היא למספר רבדים:

• סביבה: אקולוגיה, אקלים, מגוון ביולוגי.
• קהילה: יישובים, חברה, תרבות, היסטוריה.
• כלכלה: עסקים מקומיים.

התלמידים לומדים במגוון רחב של דרכים: סיורים, טקסטים מילוליים וויזואליים, מפגש עם תושבים וגם מתוך חוויותיהם האישיות ביום-יום. תכנים אלה מעניקים ללימודים נופך ערכי - תחושת שייכות לקהילה והעצמה אישית - בנוסף לרווח קהילתי. אנו מפגישים את התלמידים עם בעיות אמיתיות מהשטח ולא רק מלמדים תיאוריות בספרים.  

מסיק זיתים בבוסתן תום שבחוות מקורה. קיימות, חקלאות אורגנית וחקלאות של זיתים בחוף הכרמל כסימן לתרבות מקומית 

כיום המחקר מדבר על רצף (continuum) הדרגתי של למידה מבוססת מקום, אותו שילבנו ביוזמה:

1. מומחה בכיתה: הזמנת חבר קהילה להגיע לדבר בכיתה עם התלמידים על תחום המומחיות שלו. לדוגמא, פוליטיקאי על השלטון המקומי, מדען או איש סביבה על אקולוגיה מקומית.
2. סיורים והתנדבויות: סיורים בסביבה ובקהילה מתוך הקשר לימודי וחיבור לנעשה בכיתה. את הסיורים יכולים גם התלמידים להוביל.
3. תוכן מקומי בתכנית הלימודים: שילוב תכנים וזוויות מקומיות אל תוך תכנית הלימודים הפורמלית. לדוגמא, חקר היסטורי של המקום בתקופה אותה אנו לומדים בהיסטוריה או כתיבה לעיתון מקומי בשיעור שפה.
4. פתרון בעיות מקומית: חקר של בעיות מקומיות ומתן פתרונות לקהילה. יכול לבוא לידי ביטוי בבדיקת איכות מים בנחלים, תכנון מרחבים ציבוריים חדשים או חקר בעיות חברתיות.
5. הקהילה ככיתה: שימוש במרחבים מקומיים ללמידה באופן עקבי ושיטתי – עסקים מקומיים, מוזיאונים, טבע מקומי. תוצרי הלמידה מקדמים גם את הקהילה. 

בשילוב בין התיאוריה לבין השטח, פיתחנו מודל מעשי, אותו ניתן ליישם בכל כיתה בבית ספר אזורי ובכל תחום דעת.

1. הצגת אתגר מקומי: הזמנת חבר קהילה להציג בפני הכיתה אתגר מקומי אקטואלי. המפגש יכול להתקיים בכיתה או בשטח הרלוונטי מחוץ לכותלי בית הספר. למשל, בעיית חזירי בר ביישובים, כביש בעייתי מבחינה בטיחותית או תכנון מרחב קהילתי חדש, כגון גינת ירק קהילתית או גן שעשועים.
2. תכנון וחקר קבוצתי: חברי הכיתה יחולקו לקבוצות ויחקרו את האתגר. בשלב זה "מצמידים" את החקר לתחום הדעת: חישוב שטחים וקנה מידה על מפת תכנון במתמטיקה, ניסוח מכתב לרשות מקומית בשפה או באזרחות, חקר סביבה ואקולוגיה במדעים ועוד.
3. הצגת תוצרים: הקבוצות יציגו את התוצרים שלהם בפני ועידה של בעלי עניין מקומיים. חברי הועידה יבחרו תוצר אחד לפתרון האתגר.
4. יישום: תלמידי הכיתה יישמו את התוצר הנבחר בשטח. חלק זה אינו חובה והוא תלוי משאבים של זמן ותקציב.
5. רפלקציה: ביצוע תהליך רפלקציה אישית בהקשרים חברתיים, אקדמיים ורגשיים.

אנו מאמינים כי יישום מודל זה יהפוך את הלמידה לרלוונטית יותר עבור התלמידים, יאפשר להם הזדמנות לפתרון בעיות "מן העולם האמיתי" וייתן להם הזדמנות להכיר בצורה טובה ומעמיקה יותר את הסביבה בה הם חיים ואת האפשרויות שהיא מזמנת עבורם. כך הם יוכלו להשמיע את קולם ולהשאיר את חותמם בקהילה. כתוצאה מכל אלו, הם ירגישו משפיעים ושייכים יותר למקום ויגדלו לפעול כסוכני שינוי פעלתנים בסביבתם.

המודל אינו דורש הכשרה מיוחדת מבחינת הצוות (אם כי ניתן לקיים השתלמויות של למידה מבוססת מקום או למידה חוץ כיתתית דרך "הרשת הירוקה"), אלא הבנה של הקהילה והמקום בו אנשי החינוך פועלים. על הצוות להרגיש ולהבין את תחושת השייכות אותה הם מבקשים להעביר לתלמידיהם. נדרשת גמישות פדגוגית, תכנון ועבודה אל מול גורמים ומתנדבים מן הקהילה, אשר לעתים פועלים בקצב ובהרגלים שונים מאלו שאנו פועלים לפיהם בבתי הספר.

סיור לאורך שביל חוף הכרמל - שמורת חוף הבונים-דור, עם רשות הטבע והגנים, כחלק ממערך סיורים לאורך השביל במהלך השנה. בסיור עסקנו בשאלות של פיתוח תיירות מקומית ואסדת הגז לווייתן שנבנתה מול החוף

איך היה ולאן ממשיכים?

המודל אותו הפעלנו עדיין לא עמד בכלים יעילים של מדידה והערכה. משיחות עומק עם הורים ותלמידים ניכר כי הם מרוצים מאוד מהתוכנית – סקרנים, פעילים ולוקחים אחריות. לכך ניתן גם להוסיף את העובדה כי בימים הייחודים של הכיתה, נוכחות התלמידים גבוהה מאשר בשאר השבוע.

השלב הבא של התכנית יהיה הקמת מערך מדידה והערכה מוסדר והרחבת מודל הלמידה המעשי גם אל כיתות אחרות בחטיבת הביניים – ללא יום ייחודי בשבוע, אלא כיחידות תוכן במקצועות שונים של למידה מקומית.  

עמותת "הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות" היא גוף לקידום ופיתוח יוזמות מורים וגננות, כמו גם צוותי הוראה וניהול, בפריסה ארצית מלאה, בכל המגזרים, שלבי החינוך וסוגי החינוך.

• לקריאה נוספת על חינוך מבוסס מקום ועל רצף הלמידה, לחצו כאן.