להקשיב לשטח
הסיפור הבא נשלח אלי על ידי המורה אמיר ליס:
מכירים את מרפי? ההוא שלימד אותנו שדברים נוטים להשתבש בדיוק ברגע הכי פחות מוצלח מבחינתנו? ובכן, אז גם למרפי יש תפקיד רשמי במערכת החינוך: הוא זה שיגרום לך לא להגיע ללימודים בדיוק ברגעים הכי אקוטים ולא נוחים. אין כמעט מורה שלא מכיר את הסיטואציה:
טיול שנתי, בגרות, מתכונת, טקס חשוב, שנופלים לך בדיוק על תור שנקבע לך כבר מראש לקופת חולים או משהו שתכננת ולא ניתן לביטול. ומה קורה כשאתה מורה שמגיש לבגרויות?
במקרה כזה כדאי לך להצטייד באופטלגין בגודל של כדור פורח, בתקווה שאולי תוכל לשרוד את הלחץ ופסטיבל חוסר שביעות הרצון שנולד מההחלטה שלך.
זה בדיוק התרחיש שגם קרה לי כשנאלצתי להפסיד כמה ימי לימודים, בשל תחביב מוכר ואהוב שלי: ריצת מרתונים. מרפי כאמור החליט להתייצב לעבודה בכוח מלא וקרה שהמרתון נפל לי בעיתוי הגרוע ביותר מבחינתי ומבחינת תלמידיי: לא רק שלא יכולתי להגיע ליום המבחן הראשון במתמטיקה של תלמידיי (כיתות י', 4 יח"ל), אלא שגם היה עלי לפספס את שיעור החזרה הגנרלי, החשוב כל כך יום לפני הבחינה.
ברגע שתלמידיי הבינו שלא אהיה איתם ברגעים המכריעים הללו, נוצר הר געש מטורף מסביב לעניין: הם כעסו ולא הבינו איך המורה שלהם הולך להפקיר אותם דווקא בזמנים החשובים ביותר להצלחה במבחן. ניסיתי להרגיע אותם בכל דרך יצירתית שיכולתי לחשוב עליה, ללא יותר מדי הצלחה, עד שעלה במוחי פתרון פשוט ונוח:
הצעתי לתלמידים שנפתח קבוצת וואטסאפ כחזרה למבחן, ושם אני אשיב להם על שאלות, אתן מענה וארגיע אותם יום לפני המבחן. התלמידים הסכימו וכך היה. יום שני, 17:00 אחה"צ שעון ישראל ואני מוצא את עצמי יושב על ספסל עם טלפון נייד, עט ונייר (שבקושי הכינותי מראש) מחכה ומצפה לראות מה יקרה. ואז, ממש כמו בסרטים, בשעה 17:01, נשמע צליל ההודעה הנכנסת הראשונה: ליה, תלמידה יקרה, שאלה את השאלה הראשונה.
מה שקרה בשעתיים שלאחר מכן היה מרתק: התקבלו בערך 6,000 הודעות שכללו משהו כמו 400 שאלות מעולות של תלמידים יום לפני בחינה. אחרי אותן שעתיים סיימתי את חלקי בקבוצה, אבל רק כי נגמרה לי הסוללה והייתי ללא שום מקור חשמל לטעינה. כך קרה שבשלב מסוים הלכתי אחורה, והרהרתי לעצמי על התהליך המדהים שבעצם קרה פה. בשלב זה התלמידים כבר לא באמת היו צריכים אותי, ואני מניח שהדיון עוד המשיך הרבה אחרי שאני יצאתי ממנו.
אז מה קרה פה והאם אנחנו צריכים לפתוח קבוצת וואטסאפ לפני כל מבחן?
כשעיבדתי את מה שקרה באותו יום, שמתי לב ל-3 אספקטים:
1. מבחינה חינוכית וערכית – ואוו. השיתופיות שהייתה בשעות האלה, העזרה ההדדית, הרצון לשתף ולעזור – היו מדהימים – ואני אומר זאת בגאווה וללא גרם של ציניות.
2. מהבחינה המקצועית – היה לא רע בכלל. אפילו טוב מאוד. תלמידים שאלו שאלות מעולות (תלמידים יום לפני מבחן תמיד יודעים הכי טוב מה לשאול, מה הכי בוער להם ותמיד מציפים את הנקודות הכי מעניינות וחשובות), קיבלו תשובות עוד יותר טובות מהחברים שלהם - מה שתרם גם להם כמובן, אבל יותר מכל עזר לתלמידים שטרחו לעצור ולהסביר לחברים שלהם – שרבים וטובים ממני כבר גילו שזוהי המתודה ללמידה הטובה ביותר.
אבל....
3. מבחינת הפלטפורמה – מזעזע. תארו לכם 30 תלמידים (שתחילה עוד רצו להרשים קצת את המורה...) על זרם הודעות וואטסאפי עולה ויורד. כולם נדחפים, כולם רוצים שיענו להם על השאלות. מי ש"איחר" להיכנס לשיעור, סביר שראה 2,000 הודעות שלא נקראו וכנראה ויתר מראש על התענוג של להיכנס לדיון הקולח...
עם שלוש התובנות האלה חזרתי לארץ, מבולבל אך מסוקרן ומרותק. ואז? אז פניתי לניר. את ניר אני מכיר מגן הילדים הפרטיים שלנו. זה היה תחילתו של הרעיון שעמד מאחורי Class.Me. ומאז ניר ואני (וגם ליאור, נועה ונמרוד שהצטרפו בדרך) מנסים לעשות את הכיתה טובה יותר באמצעות למידה חברתית שמתרחשת באפליקציה לימודית חברתית. כדי להבין איך עושים זאת, כיתתנו רגלינו וראיינו מאות תלמידים, עשרות מורים ומנהלים, וחקרנו אלפי קבוצות וואטסאפ בארץ. כשסיימנו את המחקר הבנו שאנחנו רוצים לשנות לגמרי את האופן שבו תלמידים ומורים מתקשרים, לחזק את הגורמים החברתיים והלימודיים בכיתה וכך להוביל להצלחה לימודית וחברתית.
וכך הקמנו את Class.Me.
אז מה זה Class.Me ואיך היא יכולה לשנות את הכיתה שלך?
אם אני בן נוער, ורוצה לקבוע עם חבר שלי מחר ללכת לים, אני אעשה את זה כנראה בוואטסאפ. אם אני רוצה להעלות תמונה יפה מהטיול – אני כנראה אשתמש באינסטגרם.
וכשאני לומד? לימודים זה Class.Me. מה ז'תומרת?! שם אני מוצא הכי בקלות את כל מה שאני צריך.
מה בעצם הבשורה של Class.Me?
ב-Class.Me בנינו בעצם כביש מיוחד שמוקדש כולו לאינפורמציה הנצרכת בבית הספר:
שיעורי הבית למחר, מה החומר למבחן בעוד שבוע ועוד... כשאני צריך עזרה בשאלה 3, אני פונה לחברים שלי דרך Class.Me. אם הם לא יענו לי, המורה של הכיתה יעזור לי, ואם לא, Class.Me תדע לעזור.
Class.Me היא אפליקציית הודעות לימודית-חברתית חינמית לתלמידי הכיתה, אשר בגדול מהווה מעין “כיתה ווירטואלית", בה התלמידים (והמורה, אם הוא או היא בעניין) יכולים לשוחח, להחליף מידע, לשתף קבצים, שאלות ותשובות.
מה ההבדל בין Class.Me ורשתות חברתיות אחרות ולמה היא מתאימה לכיתה שלך?
בניגוד לרשתות חברתיות קיימות שמאפשרות רק להעביר הודעות וקבצים, Class.Me מאפשרת גם יכולת קטלוג מידע, חיפוש נוח בארכיון, שיתוף תמונות וקבצים שמשויכים לנושא מוגדר) למשל – צילומי סיכומים של "מבחן בהיסטוריה, י"א3". במילים אחרות Class.Me היא אפליקציה שמותאמת בול לצרכים של תלמידי עידן הסמארטפון. יתרה מזאת, עבור המורה היא גם מאפשרת את “הפרדת הרשויות” הכל כך חשובה בין האישי למקצועי ומעניקה הזדמנות להישאר המורה התומך/ת והקשוב/ה, בלי שהפרטיות האישית נפגעת.
גם הכיתה שלך מוזמנת
בחודש האחרון האפליקציה מתחילה לצבור תאוצה גבוהה בקרב יותר ויותר משתמשים. כבר למעלה מ-20,000 אנשים משתמשים בה בכיתות ברחבי הארץ. בימים אלו אנו מצרפים בתי ספר נבחרים לClass.Me ונשמח להזמין אתכם המורים להצטרף לשינוי. חשוב לציין כי האפליקציה חינמית וניתנת להתקנה ושימוש מידי.
אז אם אתם רוצים לשדרג את הכיתה שלכם וליצור שיח משמעותי ויעיל של התלמידים בינם לבין עצמם ובינכם לבין התלמידים, אתם מוזמנים לעשות שימוש ב-Class.Me.
מה צריך לעשות בכדי להצטרף?
פשוט מאוד...
ליצור קשר עם נועה שלנו: 054-570-4176, [email protected] ו/או ללחוץ על הקישור הזה.
אנו שואפים תמיד ללמוד מכם המורים ולהשתפר בכל יום מחדש. נשמח אם תצטרפו אלינו למהפכה ותספרו לנו מה דעתכם – חשוב לנו לשמוע מה אתם חושבים וצריכים.
מזמינים אתכם ללחוץ כאן, להשאיר פרטים ומשוב ולהצטרף אלינו. מחכים לכם!
