נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בס"ד
תתארו לכם עולם יפה, אוטופי, חלומי. עולם שכל הנוכחים בו, מכלל המגזרים והעדות, ללא הבדלי דת גזע ומין, מדברים אך ורק שפה אחת: שפת החינוך. עולם בו נפגשים מנהלים ומורים, תלמידים, מפקחים ואנשי מטה, וחוברים להם יחד, לכדי שלם הגדול מסך חלקיו, כאשר לכולם מטרה אחת: להפוך את העולם הזה לטוב ויפה יותר.
תתארו לכם שלמשך 24 שעות, אתם נכנסים לבועה שמנותקת מכל חילוקי הדעות האפשריים ומגלים בה 400 מגשימי חלומות, החיים את המחר, ומדגימים מה קורה כשהמנטליות של אומת הסטרט-אפ נפגשת עם חוד החנית של מערכת החינוך: ברוכים הבאים לדאטתון חינוכי שהתקיים בירושלים.
אז מהו בעצם הדאטתון?
400 מורים, תלמידים ואנשי טכנולוגיה, נפגשו במהלך מרתון בן 24 שעות, לטובת פיתוח תוכניות לימוד מבוססות טכנולוגיה, כשהמטרה הינה יצירת תוכן מותאם אישית לכל תלמיד ותלמידה. הצוותים המובילים זכו בתקציבי פיתוח, ליווי מקצועי ואף להטמעת היוזמה הצוותית במערכת החינוך הירושלמית, כבר בשנת הלימודים הקרובה.
החלטתי להביא אליכם טעימה מהדברים המופלאים שהתרחשו בדאטתון, ולחשוף בפניכם את האנשים המרכיבים את קהילת היזמות החינוכית האוטופית שנוצרה בו. אני מאמין שהחשיפה לעשייה שלהם יכולה לפתוח צהר למהפכת החדשנות הפדגוגית המתפתחת והולכת לדעתי לסחוף את כולנו בשנים הקרובות.
ירון אדל, ממובילי האירוע, מנהל תחום חינוך במכון הישראלי לחדשנות
מאיפה נולד רעיון החיבור וההולדה של ה"דאטתון"?
"הדאטתון נולד מתוך מטרה לבנות תוכנית חינוכית חדשה לירושלים. על מנת שתוכנית כזו תהיה אפשרית, הבנו שצריך שמורים ירצו לאמץ טכנולוגיות בהוראה וידעו שיש פתרונות שיכולים מאוד לעזור להם. חשבנו שהדרך לגרום לכך לקרות היא לייצר תחרות של 24 שעות שמפגישה בין המורים לאנשי הטכנולוגיה שישבו ביחד ויצרו נבחרת של יזמים ואנשי חינוך שיפרצו את תקרת הזכוכית הקיימת ואיתם נתחיל לעבוד".
מהי העצה שלך עבור המורים היוזמים?
"תתקדמו עם התהליך שלכם. אל תחכו לאף אחד. משרד החינוך עוד לא גיבש מדיניות סטרטאפים ברורה שיודעת להכיל את כלל החברות הטכנולוגיות שעוסקות בחינוך היום".
*
אייל אנקרי, מורה ומנהל "איפכא" - המרכז לחדשנות חינוכית של מנח"י בפסגת זאב
ספר לנו על המיזם שלך - תוכנית למידה מותאמת אישית בתיכון "בויאר"
"תוכנית הלמידה המותאמת אישית הינה תוכנית לימודים באזרחות, המבוססת על עקרונות מייקריים. תפקיד המורה בתוכנית הינו לשמש מנחה לתלמידים. התוכנית נוצרה מתוך התפיסה ששאלות כגון כיצד ניתן לשלב חדשנות בחינוך? מהו תפקיד בית הספר? ומדוע אנו מלמדים? צריכות להיות שאלות שכל מורה וכל מוסד חינוכי שואל את עצמו בהווה".
*
עירית מרחב, מורה והמנהלת הפדגוגית של "ביתא מחנכים"
מהי החוויה שלך מהדאטתון?
"בשנה שעברה השתתפתי בדאטתון כמורה יחד עם קבוצת תלמידים. החוויה שאנחנו המורות עברנו עם התלמידים הייתה מדהימה. 24 השעות הללו היו זמן של עבודה יחד, בגובה העיניים, בלי הבדל כמעט בין מורות לתלמידים ברמת התחרות עצמה והעבודה המשותפת. ראיתי את בני הנוער לומדים המון מהאנשים שסביבם, ממאגרי מידע, משיחות, ממחקר שעשו, מהרשת – תוך כדי הנאה גדולה ותחושת דחיפות ומשמעות. בין התלמידים שהגיעו עמנו יש שונות גדולה: חלק מהם תלמידים מצטיינים, שעושים הכל על פי הספר, ותלמידים אחרים הם תלמידים שכמעט לא נכנסים בדרך כלל לשיעורים. אבל בדאטתון כל התלמידים השתתפו ועשו במרץ ובהתלהבות אדירה: עבדו ללא הפסקה, מבלי לישון דקה, מתייעצים עם מעצבים, גרפיקאים ומפתחי משחקים, מסבירים ומשווקים את המיזם לכל מיני בעלי עניין ובעלי תפקידים. זו האווירה שאני חולמת עליה כמורה לבית הספר, ליומיום. תלמידים ומורים עם חשק לעשייה ולמידה וחיוך, לומדים ומתנסים, כאשר גם כישלון לא שובר אותם".
ספרי לנו על המיזם שלכם
"הרעיון שעמו הגענו בהתחלה לא היה קשור לפרסונליזציה או לפתרונות מבוססי נתונים. כבר מזמן רצינו להכין חדר בריחה בבית הספר ולא הגענו לזה. פתאום חשבנו שיש לנו הזדמנות ליצור חדר בריחה בדאטתון. התלמידים כמובן התלהבו מאוד מהרעיון.
כשהגענו לדאטתון, התחלנו להבין שבעצם יש לנו הזדמנות גדולה יותר, לייצר רעיון טכנולוגי שייתן פתרון לא לחדר בריחה חווייתי אחד, אלא למורים ותלמידים בכל מקום. כך נולד הרעיון של מחולל חדרי הבריחה החינוכיים, כזה שכל מורה ותלמיד/ה יכולים לתכנן בו חדר בריחה בקלות רבה".
שלו עמר, תלמידת כיתה י', בית ספר בויאר, ממפתחי מיזם "תלמינדר"?
ספרי לנו על ה"תלמינדר"
"המטרה של ה"תלמינדר" היא לבצע חיבורים בין תלמידים. לכל תלמיד/ה יש צרכים ויכולות למידה שונות, הרעיון שלנו הוא לפתח מערכת טכנולוגית חכמה שתבנה פרופיל אישי בהתאם למידע שהמורים יזינו בה. בהתאם למידע זה המערכת תדע לעשות את החיבורים הנכונים בין תלמידים שצריכים תגבור לתלמידים שיכולים להעניק להם אותן. למשל, אם תלמיד מתקשה בתחום מסוים בהיסטוריה, המערכת תפנה אותי לתלמידה אחרת שבקיאה במיוחד בתחום כדי שהיא תסייע לי בלמידה".
ומה את אומרת באופן כללי על חוויית ההשתתפות שלך בדאטתון?
"מדובר ברעיון מדהים שמעניק הזדמנות לכולנו: אין אנשים שמכירים יותר טוב את מערכת החינוך מאשר התלמידים וזו הזדמנות שלנו לעשות משהו ולשנות. החוויה הזו, שכולנו ביחד עם המורים יושבים וחושבים, היא משהו נהדר".
*
אנני קורלנד, מורה למתמטיקה ודרמה בבית ספר קשת יסודי בירושלים
תארי את המיזם שלך
"המיזם ביקש למצוא דרך יעילה ומדויקת להכיר את התלמידים והתלמידות שאותם אני מלמדת: לזהות את סגנונות הלמידה השונים, להכיר את קצב הלמידה שלהם ולצבור את כל הנתונים האפשריים הנחוצים למורה בכדי להתאים את ההוראה שלה/ו ובאמצעות זאת להבטיח למידה מעמיקה ומשמעותית של כל תלמיד ותלמידה.
אם בעבר משימה זו הייתה כמעט בלתי אפשרית, היום בעזרת הטכנולוגיה אני מאמינה שניתן לעשות זאת".
בסיום הדאטתון האחרון המיזם שלך זכה באחד הפרסים הגדולים. מה קרה מאז?
אחרי הזכייה בדאטתון, בליווי של צוות החדשנות המצויין במנהל חינוך ירושלים עשיתי כמה דברים במקביל: התחלתי ללמד מתמטיקה בעזרת מערכת הלמידה הדיגיטלית של 'עת הדעת'. התלמידים מגיעים בשמחה לשיעורי מתמטיקה וכל אחד מתרגל בקצב שלו. בנוסף, יחד עם המנטור שלי, משה בוך, פיתחנו דמו של מערכת עליה חלמתי: מערכת למידה שמביאה ערך מוסף למערכות הלמידה המצויינות שקיימות היום ושתביא פריצת דרך אמיתית בלמידה מותאמת אישית.
*
מ'גדי עוויסאת, מנהל בית הספר "אלבכרייה", הזוכה הגדול של הדאטתון בשנה שעברה. בנה אפליקציה מדהימה וקיבל מענק של 180,000 ₪ לפיתוח והטמעה שלה
מג'די, ספר לנו על המיזם המדהים שלך ומה הוא מעניק לתלמידים?
"בבית הספר שלנו לומדים 64 תלמידים בעלי פיגור שכלי בינוני עד קשה. גלינו שישנה בעיה רצינית אצל התלמידים – הם מתקשים לתקשר באופן מילולי ולכן הם עושים שימוש במחברות ובפתקים על מנת לתקשר ולזכור מידע. כך למשל, הוראות קבועות נכתבות במחברת בתוספת תמונה, על מנת שהתלמיד יוכל לזכור מה עליו לעשות. אך ריבוי התכנים והתזכורות במחברת הופך למבולגן ומעמיס ולכן חיפשנו דרך להקל על התקשורת וההכוונה שהתלמידים מקבלים בבית הספר.
ראינו את ההשתתפות בדאטתון כהזדמנות לחשוב על שילוב של טכנולוגיה שבאמצעותה נוכל להתאים לכל ילד וילד, לפי הצרכים ולפי היכולות שלו, את אמצעי התקשורת, על מנת שכל תלמיד יוכל לשפר את המיומנויות שלו ולבצע את המשימות שהוא צריך, בכל מקום שבו הוא נמצא, ובכך בעצם ננגיש את המקומות הציבוריים לכל תלמיד ותלמיד..."
איך זה עובד?
"החלטנו ליצור אפליקציה שקראנו לה 'תעאל'. האפלקציה מסייעת להנגיש את הסביבה והמקומות הציבורים. היא עוזרת לאנשים בעיבוד מידע קוגניטיבי על ידי פירוק המשימות שהם מתקשים בהן למסרים קצרים, הכוללים סמל, סאונד וטקסט כתוב. בצורה זו, המשתמש שומע ורואה את המידע או שלבי המשימה שהוא מבצע. האפליקציה מתאימה לא רק לתלמידים בבית הספר אלא למעשה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים בכל מקום - התחלנו בבית הספר וכעת אנו מתחילים לפעולה במרחב הציבורי – דואר, סופר מרקט ועוד..
המידע מופיע למשתמש כאשר הוא סורק קוד QR הנמצא במרחב הציבורי. כך אנחנו נאפשר לבעלי מוגבלות קוגניטיבית להשתלב בחיים ולהיות עצמאיים באופן שוויוני. אנו מתכננים להוסיף לאפליקציה תכונות נוספות וחינוכית, שבאמצעותן ניתן יהיה לעקוב אחרי המשתמש ולראות איפה הוא התקשה ואיפה היה לו קל".
מסקנות ומחשבות בסיום הדאטתון
בסיום הדאטתון, אחרי פגישה עם אנשי החינוך, התלמידים והמורים המופלאים הללו, ברור שנוצר ב-24 השעות הללו משהו מיוחד.
זיו בר, מנהל ביתא-מחנכים, תמצת באופן מדויק את אותו קסם ייחודי: "היוזמה מתבססת על האמונה כי הרעיונות והפתרונות האמתיים מגיעים מ'השטח' - המורים והתלמידים הם היזמים החינוכיים, הם אילו אשר חווים את הלמידה באופן יומיומי ומכירים את האתגרים ובעיקר את ההזדמנויות".
עבור היזמים שהשתתפו בדאטתון ברור כי המשפט "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" הפך לדרך חיים.
נותר רק לקוות שמירושלים תצא הבשורה ורוח החדשנות תגיע לכל רחבי הארץ. שמורות ומורים, תלמידות ותלמידים וכן יזמים ויזמיות ינהיגו שינוי באמצעות יוזמות חינוכיות חדשות.
אירוע הדאטתון התקיים בהובלת עיריית ירושלים, באמצעות יחידת החדשנות "ביתא מחנכים" ובשיתוף "המכון הישראלי לחדשנות", חברת "עת הדעת", "P.I.E. צ'אלאנג'" – אתגר הפרסונליזציה של ישראל ו"הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות".