רוצים שתתבצע למידה אפקטיבית? תעבדו הפוך!

זמן הוא המשאב היקר ביותר שלי. במערכת החינוך שעות הוראה הן מטבע העובר לסוחר, וצוואר הבקבוק שלי, כמו של מרבית המורים, הוא משך הזמן שאנחנו יכולים להקדיש לכיתה או לתלמיד.

המורים מצויים בדילמה מתמדת- כיצד לנצל את הזמן שלהם ואת הזמן של תלמידיהם באופן שיביא לתוצאות החינוכיות הטובות ביותר. איזה פרק זמן אקדיש להרצאה, כמה זמן אבדוק שיעורי בית, וכמה זמן אוכל לשבת עם תלמיד מסוים או עם קבוצה קטנה.

פדגוגיית שיעור הפוך, אותה אני מיישם בקנה מידה קטן בשנתיים האחרונות, רותמת את היכולות הטכנולוגיות המאפשרות להקליט סרטונים, לשתף אותם ולצפות בהם, למאבק נגד השעון. שיעור הפוך מעניק לי גמישות בניצול 45 הדקות היקרות שיש לי עם תלמידי בכיתה.

בחלק משמעותי (שלא לומר ברוב המוחץ) של השיעורים קיים שלב הרצאה פרונטלית, בו המורה מציג לתלמידים ידע חדש. ידע זה יכול להיות מוגש בצורת כללים חדשים בשיעור תחביר, תיאור או ניתוח של ניסוי בשיעור מדעים, קריאת פרק חדש בשיעור תנ"ך או תיאור של אירוע היסטורי בשיעור היסטוריה. בשלב זה של השיעור המורה מדבר והתלמידים מקשיבים. התלמידים פסיביים, שומעים את המורה מסביר בדרך מסוימת ובקצב מסוים, והתקשורת עם עמו היא בעיקרה חד כיוונית. פדגוגיית שיעור הפוך מאפשרת לקיים את שלב ההרצאה בבית, לפני השיעור. כאשר אני מצליח להוציא מהשיעור את שלב ההרצאה, אני מפנה זמן יקר בו אני יכול לדבר עם התלמידים, ולא אליהם.

איך זה עובד- המורה שולח לתלמידים סרטון קצר שמחליף את ההרצאה הפרונטלית בכיתה. בסיום הסרטון התלמיד נדרש לבצע מטלה בסיסית כלשהי, שתפקידה לוודא צפייה בסרטון ולבדוק הבנת החומר ברמה בסיסית. כעת, התלמידים יגיעו לכיתה עם היכרות של החומר, והמורה יוכל לעבור מיידית לשלב הבא בשיעור בו התלמידים אקטיביים ויכולים לנצל את שאר יכולותיו של המורה - כמדריך וכחונך.

את הזמן שהתפנה ניתן להקדיש לסוגים שונים של פעילויות בהתאם למקצוע, למורה ולתלמידים. ניסויים, הדגמות, תרגול עצמאי או בקבוצות, jigsaw, דיבייט, דיונים, PBL ועוד.

יש בונוסים? כן. מעבר לפינוי הזמן בכיתה, שיעור הפוך מאפשר דיפרנציאציה בשלב הקנייה של חומר חדש - בקצב הלימוד (חלק מהתלמידים יצפו בסרטון פעם אחת, אחרים יצפו יותר) ובאופן הלימוד (ניתן להציע לתלמידים לצפות באחד מתוך מבחר סרטונים או ללמוד את הנושא מספר הלימוד). שימוש בשיעור הפוך גם עשוי להגביר את תחושת האחריות של התלמידים ללמידה, עקב הצורך בהבנת חומר חדש באופן עצמאי. יתרונות נוספים אפשר למצוא בשיפור הקשר בין המורה לתלמידיו עקב הקדשת יותר זמן לעבודה בקבוצות קטנות, שיפור במוטיבציה של התלמידים ועוד.

איפה המלכודת? יש שתי נקודות מרכזיות שיש להתייחס אליהן בטרם הופכים שיעורים. הראשונה (והפשוטה מבין השתיים) היא - כיצד לגרום לתלמידים לצפות בסרטון? או בניסוח אחר, מה אני עושה עם תלמיד שלא צפה? התשובה היא שיש צורך באכיפה טובה של ביצוע שיעורי הבית (צפייה בסרטונים). מניסיוני האישי, זה לרוב לא מהווה בעיה - צפייה בסרטון היא פשוטה ומהנה יותר מהכנת שיעורי בית מסורתיים, ולאחר שיעור אחד בו תלמיד לא מבין על מה מדובר כיוון שלא צפה בסרטון, הוא לרוב מפנים את המסר.

הנקודה השנייה היא הקושי באיתור או הקלטת סרטונים. עבורי, איתור סרטון טוב וקולע בעברית הוא משימה קשה ולעתים רבות בלתי אפשרית. אולם, ניתן כיום להקליט סרטונים קצרים בגישת סקרין-קאסטינג (הקלטת מסך) באיכות טובה וללא עלות כלל, תוך שימוש במחשב הביתי בלבד. החיסרון- זה דורש זמן, שעות בודדות לסרטון. אני לא יכול להקליט בעצמי את כל הסרטונים שאני צריך כדי להשתמש בפדגוגיית שיעור הפוך באופן נרחב. למרות השקעת שעות רבות, בשנתיים האחרונות הצלחתי ליישם שיעור הפוך ביחידת לימוד אחת בלבד (3 שעות שבועיות). העתיד של שיעור הפוך, אם כך, טמון בשיתוף סרטוני וידאו בין מורים.

ולשורה התחתונה- שיעור הפוך מפנה זמן יקר בכיתה, ומטפח את אחריות התלמידים, במחיר השקעת זמן ראשונית של המורה בהקלטת סרטונים. אם נשכיל לשתף את הסרטונים באופן נרחב, נוכל ליצור תשתית שתאפשר לגישה זו להיות זמינה יותר ולכל המורים.

למידע נוסף על כיצד יוצרים שיעורים הפוכים אתם מוזמנים לקרוא את המדריך המלא ליצירת שיעורים הפוכים!

הכותב הוא מיוצרי אתר שיעור פתוח,
מחנך ומורה לפיזיקה ולמדעי המחשב בקריית החינוך ע"ש יצחק רבין במזכרת בתיה.