נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
"אני רוצה להתחיל היום ולדבר על נערה אחת, שבדיוק עכשיו סיימה כיתה ט'. שלוש השנים של חטיבת הביניים לא היו לה קלות. כשהייתה בכיתה ז', היה השבעה באוקטובר. מאז, מלחמה. טילים. בתי ספר שנסגרים. מורים שיוצאים למילואים. צריך להגיד משפט קשה על השלוש שנים שלה בחטיבת הביניים: היא למדה מעט ופחדה הרבה."
אלה היו דברי הפתיחה של אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, בוועידת AI Skills & Tech לפיתוח הון אנושי ומיומנויות למצוינות בעולם טכנולוגי משתנה. הורביץ השתמש בסיפורה של תלמידת כיתה ט' שעולה לתיכון, ובקרוב תצטרך לבחור מגמת לימוד, כדי להמחיש עד כמה ההחלטות שמתקבלות כיום במערכת החינוך יעצבו את עתידו של דור שייכנס לשוק העבודה בשנת 2040.
"זה נשמע כמו איזושהי החלטה טכנית, ללמוד פיזיקה? מדעי המחשב? כמה יחידות באנגלית ובמתמטיקה? אבל ההחלטה הזאת תקבע אילו דלתות יפתחו בפניה בעתיד. בצבא. באקדמיה. בשוק התעסוקה. עבור הנערה הזו, 2040 זאת מערכת השעות שהיא תלמד בעוד חודשיים."
זוהי שנתה השנייה של הוועידה, שבשנה הקודמת התמקדה במיומנויות המחר. לאורך היום ניסו בכירים מהאקדמיה, ההייטק, התעשייה והחינוך להתמודד עם אותה שאלה: מה צריכה מערכת החינוך ללמד היום, בעולם שבו הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק כמעט בכל תחום?
"המון חברים שואלים אותי, מה כדאי לבן שלי ללמוד?" אמר פרופ' יוסי רוזנוקס, נשיא מכללת אפקה להנדסה. "המפתח למה שקורה עכשיו, והתנודתיות בשוק העבודה, הוא לעבור לרב-תחומיות, ללמוד כמה דברים. מי שילמד רק דבר אחד, לדעתי, העתיד שלו פחות ורוד."
עמית קריג, סגן נשיא בכיר בחברת NVIDIA ומנהל מרכז הפיתוח בישראל, חיבר את הדברים ישירות לשוק העבודה: "אני מאמין בלימוד מתמטיקה ופיזיקה וכל המקצועות הבסיסיים, כי בסופו של דבר, ברגע שאנו עובדים מול ה-AI, מי שיצטרך להכווין, למצוא פתרונות לדברים כשזה לא מצליח, הם האנשים."
"אני גדלתי בקנדה, שם לא היו בגרויות. כשהגעתי ארצה לפני 32 שנה, ויש לי חמישה ילדים שעברו את מערכת החינוך, הזדעזתי," משתף אלן פלד, מייסד ושותף מנהל אמריטוס בוינטג'. "הילדים שלי למדו איך לכתוב מבחן, לא למדו איך לאהוב ללמוד. ואני חושב שזה בדיוק הבעיה של מערכת החינוך. אני חושב שאנו מנסים לשים תחבושת קטנה על ניתוח של לב פתוח. עלינו לחשוב מחדש על מערכת החינוך בעידן הנוכחי. אלה לא שינויים קלים פה ושם."
הנושאים האלה עמדו גם במרכז הפאנל החינוכי של הוועידה, שבחן כיצד צריכים בתי הספר והאקדמיה להשתנות בעידן הבינה המלאכותית. הפאנל החינוכי נערך בהנחיית ליאור דטל, עיתונאי דה מרקר, ובהשתתפות אבי סלמון, מוביל חדשנות באינטל ישראל; פרופ' ברכה שפירא, מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת בן־גוריון וחברת ות"ת; וד"ר מריאן תחאוכו, ראש המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, אוניברסיטת רייכמן.
"כשהילדים שלי שואלים מה ללמוד, אני כמו כולם אומר לא יודע. אבל בוודאות אומר להם שהם צריכים ללמוד," עונה סלמון. "כי יש פה איזשהו בלבול והטיה, ש-AI יודע לעשות הכול. ואם AI יודע לעשות הכול, ולכתוב קוד ולעשות אפליקציות ולצאת לסטארטאפ – אני לא צריך כי AI יעשה זאת בשבילי. אבל זו טעות. היכולת ללמוד לבד ולהבין לבד היא קריטית."
"גם אם AI יודע לעשות הכול, וגם אם AI יודע לתכנת, יש הבדל בין אנשים שעושים את זה עם ידע והבנה – הבנה מתמטית, ידע אלגוריתמי, גם ידע של מה לבקש מה-AI ומה להגדיר – מאשר אנשים שבאים רק עם ידע וחומר. יש יכולת לבקר את זה," משיבה שפירא. "היום, למשל, ה-AI מאפשר לבצע בימים ספורים מחקר שהיינו יכולים לעבוד עליו חודשים ארוכים. אבל אם אתה לא מבין את הדברים לעומק ומבקר אותם, אתה יכול לקבל שטויות."
"צריך להפעיל כל מיני מתודות של הערכה ושל מיומנות. לא רק להגיש דברים, אלא לייצר שיח ושיטות שיבדקו אם המגיש עומד מאחורי מה שכתב. לא רק להגיש עבודות ולבקרן. לייצר מנגנונים שיוודאו שאנשים באמת או התלמידים עומדים מאחורי מה שהם עשו," עונה שפירא.
"ישנה עלייה בצורך במקצועות הטכנולוגיים. כבר היום התשואה למקצועות הטכנולוגיים גבוהה יותר, וזה רק יאיץ," מסבירה ד"ר תחאוכו. "הדבר השני, מי שירכוש כישורי AI בכל התחומים, לא רק הטכנולוגיים, הפריון שלו בשוק העבודה יגדל והתשואה גם תגדל.
"הפחד הוא מה זה יגרום לפערים המגדריים בשוק העבודה. מבחינת יכולות אין הבדל מולד בין בנים לבנות. אבל כשמסתכלים על המעבר לתיכון ולבגרות הייטק, מאבדים בערך חצי מהבנות שיכלו להגיע לשם.
"כדי שמערכת החינוך תדע להכין את הדור הבא לעולם העבודה, צריך להגדיר מהם כישורי AI," גורסת ד"ר תחאוכו. "לא יודעת אם היום יודעים להגדיר ואיך מודדים מה רמת כישורי AI של אדם מסוים, מה נדרש בסיום י"ב ומה נדרש באקדמיה ולאחר מכן."
אבי סלמון: "סקרנות ולמידה עצמית."
פרופ' ברכה שפירא: "ביקורתיות וסקרנות."
ד"ר מריאן תחאוכו: "חשיבה ביקורתית."
תלמידה שתיכנס לשוק העבודה בשנת 2040 לא תצטרך רק לדעת להשתמש בבינה מלאכותית. היא תצטרך לדעת לשאול, להבין, לבקר, לבחור וללמוד מחדש. ואת זה, כמו שהזכירו הדוברים שוב ושוב, מערכת החינוך צריכה להתחיל ללמד כבר עכשיו.
