נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
שוק העבודה העתידי בישראל יושתת על כלי AI, והעובדים בו יידרשו להיות מיומנים מאוד בשימוש בשלל כלים מתקדמים. אז איך מחנכים את התלמידים של היום – שהם העובדים של מחר – להכיר ולשלוט בכלים השונים בלי לגרוע מן היכולת שלהם להיות חקרנים וביקורתיים? להלן קטעים נבחרים מהריאיון של כתבת ההייטק של גלובס מיטל ויסברג עם מירב זרביב, סמנכ"לית מינהל החדשנות והטכנולוגיה במשרד החינוך, בכנס FUTURE SKILLS.
"עידן ה-AI זה האתגר הכי גדול, אתגר שהולך לשנות את העולם כולו ובטח את מערכת החינוך בישראל. אבל לא משנה איזה שינוי נעשה במערכת החינוך, המורים הם סוכני השינוי המרכזיים של התהליך. גם בנוגע לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, הבנתי שאם לא נגיע עד אחרון המורים, כלום לא יהיה. נכון שדחפנו מלמעלה, אבל אמרנו למורים, 'בואו תראו, איך אפשר להקל על הזמן הבירוקרטי שלכם.'
"המורים הם המפתח, וזה האתגר הגדול של הבינה המלאכותית. מורים מלמדים כמו שלימדו אותם. זו החוויה שלהם, הם מלמדים ככה. כדי לשנות פרדיגמות של מורים בראש, זה כמו להגיד למורה, תקראי ביפנית. אנחנו צריכים לעשות את זה. זה שינוי סיזיפי עמוק, שמתרחש משני כיוונים, מדחיפה של המשרד ומשיכה של המורים, וזה יקרה.
"תלמידים קמים בבוקר שואלים את הצ'אט, 'התאמתי? התלבשתי יפה?' לכולם יש אותו באייפון. התלמידים שם. כשכלי הוא מועיל ואיכותי, אז הם נמצאים שם. האם המורים נמצאים שם? ברור שמורה שלא מכיר כלי ולא התנסה בו, ברגע הראשון הוא נרתע. ראינו את זה בחודש הבינה המלאכותית: בשלב הראשון מורים נרתעו. אבל ברגע שהם קיבלו תמיכה, זה נראה אחרת.
"היה לנו שיתוף פעולה מדהים עם ההייטק, 3,000 מנטורים מהתעשייה, מהצבא, תעשייה אווירית וחברות מובילות שפעלו בשותפות עמוקה. לכל בית ספר היה מנטור – סך הכול 3,200 מנטורים. הבן שלי, שהוא מורה בכיתה י"א, פקפק בהתחלה: 'אני לא יודע איך זה ייכנס לכיתה שלי.' למוחרת הגיעה אליו לכיתה מנטורית מההייטק. 'חשבתי שאני יודע ומבין, וכשהיא הראתה לי מה הכלים האלה יכולים לעשות, עפתי!' הוא אמר לי. יש כאן הזדמנות אדירה למערכת החינוך, כי מדינות שלא יהיו שם, יישארו מאחור."
"מיומנות היא היכולת לעשות משהו. אתה לא יכול לעשות משהו על ידי זה שאתה לומד אותו בהתכתבות. אתה לא לומד איך נראים האופניים ואז רוכב. המעבר בין מערכת שיושבים בקדמת הכיתה, לבין מערכת שיש התנסות של תלמידים, שמביאה אותם להבנה עמוקה של תחום, זה שינוי עמוק.
"יש לנו חזון, אנחנו יודעים לאן הולכים. צריך לעדכן את כל תוכניות הלימודים. אחרי שהן מתעדכנות, צריך לעדכן בהתאם את ספרי הלימוד והתוכן הדיגיטלי. זה נכנס לכל כיתה. בסוף ספר הלימוד מנחה את המורה. העומק קורה? לא מיד, קורה בעבודה סיזיפית של למידה והערכה שבודקת את התקדמות התלמידים. היום כשיש מערכות AI, חלקכם קראתם על החזון של למידה מותאמת אישית, אנחנו בעידן של פרסונליזציה, וזה יותר קל לעשות את זה.
"אין פער של יכולות בין בנים לבנות. לא יכול להיות ש-7.7% מבוגרי בגרות הייטק הן בנות ו-14% הם בנים. הפער יושב הרבה פעמים בתמונת עתיד: מה זה אומר להיות בבגרות טכנולוגית לבת? היא חושבת שזה מקצוע של בן. היועצת אומרת שהבנים לומדים פיזיקה והבנות מקצועות הומניים. זה יושב על תפיסה בסיסית של מערכת ועל גישות היכולת להיכשל. מחקרים מצביעים על זה: בנות שנכשלות פעם אחת בטוחות שהן לא בסדר, בנים שנכשלים בטוחים שמשהו אצל אחרים לא בסדר.
"יש פה אחוז עצום של בנות שלומדות 5 יחידות פיזיקה ו-4 מתמטיקה. למה? פיזיקה הרבה יותר קשה ממתמטיקה. זה יושב הרבה פעמים על היבטים מנטליים, על חוסן, של היכולת להיכשל, לנסות שוב, לבקש שוב. כולנו אשמים, כי כולנו צריכים להבין שהאירוע בידינו. אם רק נשקיע ונגיע ליעד שמספר הבנות שווה למספר הבנים בבגרות הייטק, אנחנו ביעד לאומי מדהים. אנחנו סוגרים הרבה מהפער הזה."
"חוסן, היכולת לעמוד מול השינויים, אפרופו בנות, ולהגיד 'יש בי את הכוח, אני יודע להתמודד, אני אצליח,' שבתוך זה יושבת גם תשוקה. 'אני אצליח, אני יודעת שאני שם!' ואל מול זה, היכולת ללמוד באופן עצמאי. היכולת לצמוח בלי שיהיה מישהו שיגיד לך מה לעשות. אנחנו בעידן של שינויים מטורפים, היכולת של הלמידה, אם אין לך אותה, אתה נשאר מאחור."
