נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
אחת ההרצאות המעניינות שהתקיימו בכנס מדד בגרות הייטק של רשת ערי מצוינות שנערך בנתניה הועברה על ידי מאיה הורוביץ, דמות בכירה ומוכרת בעולם ההייטק הישראלי, המכהנת כסמנכ"לית מחקר בחברת הגנת הסייבר צ'ק פוינט.
הכנס עסק במשימה הלאומית לממש את הפוטנציאל של תלמידות ותלמידי ישראל להפוך לבוגרי 'בגרות הייטק' הכוללת 5 יח"ל במתמטיקה, באנגלית ובפיזיקה/מדעי המחשב. בכנס נחשף מי הן הרשויות המקומיות המובילות במדד בגרות הייטק ולאילו רשויות יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להגדיל את ההישגים בתחום.
הורוביץ הגיעה להרצות בכנס על ההבנייה המגדרית שעשויה להשפיע על יחס הבוגרות מכלל בוגרי בגרות הייטק, ולהציע כיצד נוכל לעודד יותר תלמידות להתמודד עם האתגר ולהגיע להישגים שבהמשך יקדמו אותן לקריירה מצליחה בעולם ההייטק.
"אני רוצה לספר על החוויה שלי גם בתיכון וגם בצבא – וגם בגיוס עובדים ועובדות לתחומים טכנולוגיים. למה חשוב לחנך, מה חשוב ללמד כדי לאפשר בגרות טכנולוגית והמשך הצלחה בקריירה. בחרתי לדבר על זה דרך הסיפור שלי וגם דרך הסיפור של בת הים הקטנה.
"שיר הפתיחה של הסרט 'בת הים הקטנה' הוא PART OF YOUR WORLD שמדבר על הכמיהה של בת הים הקטנה להיות חלק מהעולם של בני האדם – בדומה לכמיהה של נשים להיות חלק מהעולם של הטכנולוגיה, ושם זה איפה שהפער יותר גדול, בחינוך של בנות ונערות.
"כשהייתי בכיתה י', המורה למתמטיקה ניגשה אליי ואמרה לי שכדאי לי ללמוד 4 יחידות במתמטיקה ולא 5 יחידות. למה, שאלתי? 'כי יהיה לך קשה מדי.' התייעצתי עם ההורים שלי, והם התעקשו איתי על 5 יח"ל מתמטיקה. נשארתי ב-5 יחידות ובסופו של דבר הוצאתי ציון 99 וחצי.
"גם לחברות שלי מהתיכון, שהיום בתפקידים בכירים טכנולוגיים, היו מורות שונות בשכבה שהמליצו להן לעשות 4 יח"ל במתמטיקה ולא 5 יח"ל, ולמזלן הן לא הקשיבו להן. ביניהן תוכלו למצוא רופאה מנתחת, אנליסטית סייבר ומהנדסת דאטה.
"בדקתי בקבוצת הבנים המקבילה בתיכון אם גם להם אמרו שיהיה להם קשה מדי ב-5 יח"ל מתמטיקה. לאף אחד לא אמרו את זה.
"בזכות הבגרות הטכנולוגית שלי נפתחו לי דלתות בצבא ובהמשך הדרך. אם בהתחלה חשבתי שטכנולוגיה זה לשבת לבד מול המסך, מה שלא דיבר אליי, גיליתי שיש בתפקידים הללו עבודת צוות ושזה בכלל לא מה שחשבתי שזה. כבר עשור שאני עובדת בחברת צ'ק פוינט וכיום סמנכ"לית, וזה כנראה לא היה מתאפשר לולא אותה החלטה מכריעה בתיכון."
ניסיתי לחשוב מתוך הסיפור שלי ושל החברות, מאיפה זה מתחיל? למה מעודדים בנות לא לקחת אתגר?
"נתקלתי במחקר שערכו חוקרים בקנדה, שבו לקחו תינוקות בנים ובנות מתחת לגיל שנה והעמידו אותם מתחת לאיזשהו מדרון. לאחר מכן שאלו את האימהות באיזו זווית התינוקות יצליחו לזחול בלי ליפול. האימהות של הבנים העידו שיצליחו לזחול במעלה מדרונות הרבה יותר תלולים מאשר הבנות. במבחן התוצאה הם הצליחו לזחול אותו דבר."
"התפיסה של האימהות שהבנות יזחלו פחות טוב בשיפועים מאשר הבנים מסמלת משהו גדול מזה. מן הסתם, כשאמא חושבת שהתינוקת שלה לא תצליח לזחול באיזשהו שיפוע או לקפוץ, היא תעצור אותה לפני שיקרה משהו – וזה למעשה אומר שאת הבנות יעצרו קודם, לא יתנו להן להתנסות באתגר. בעצם התפיסה הזאת להימנע מאתגר בשלב של התינוקות ממשיכה איתנו הלאה עד שהמורה אומרת, 'עזבי, אל תעשי 5 יחידות מתמטיקה, זה קשה מדי.'"
"גם בעולם העבודה אנחנו רואים את התוצאות של החינוך הזה. 'החוק הפיטרי' משנת 1969 גורס שבעולם העבודה, מי שמוצלח באיזשהו תפקיד ועושה עבודה טובה, יקבל קידום, יעשה עבודה טובה בתפקיד הבא ושוב יקבל קידום, וכך זה ימשיך עד שיגיע לתפקיד שאותו לא יעשה טוב ושם ייתקע. לפי החוק הזה, סופו של כל אדם להיתקע בתפקיד שהוא לא טוב בו. החוק הזה נולד בתקופה שבה רוב עולם העבודה – ובטח עולם הניהול – היה עולם גברי.
"היום יש גם נשים בעולם העבודה, וכיום יש חוק חדש יחסית משנת 2017 בשם 'חוק פאולה', לפיו אישה מתקדמת עד לנקודה שבאיזשהו תפקיד יציעו לה קידום והיא תתחיל להסס – 'אולי אני לא אהיה טובה בתפקיד?' 'אולי חסר לי משהו?' – ולכן היא תחליט לא לקחת אותו, כי החיים לימדו אותה לא להתמודד עם אתגרים. אני חוויתי את זה גם מהניסיון שלי כמגייסת, כשהצעתי לא פעם למישהי תפקיד שחשבתי שהיא תהיה מעולה בו, והיא דווקא היססה ולא רצתה בו."
"ההבדלים בין נשים וגברים באים לידי ביטוי גם בהגשת מועמדות לעבודה. כשגבר רואה תיאור תפקיד מסוים בו הוא עונה ל-60% מהדרישות, מבחינתו יש לו מעל למחצית הקריטריונים ואפשר להגיד מועמדות. כשאישה רואה תיאור תפקיד בו היא עונה ל-80% מהדרישות, מבחינתה חסרים לה 20% כדי להגיש מועמדות. כך נשים לוקחות פחות סיכונים בעולם העבודה לעומת גברים. חלק מהתפקיד שלי כמגייסת זה לנסות להסביר למועמדות שמגיעות אליי שהפחד הזה אינו מוצדק וכדאי להן להאמין בעצמן ולנסות למרות הכול.
"לכאורה פתרנו את הבעיה, כי אפשר פשוט לחנך ולשכנע נשים שהן יכולות לעמוד על שלהן. אבל אז הנשים שעושות את זה לפעמים נענשות על כך, כמו במקרה הידוע של הטניסאית סרינה וויליאמס, שהתפרצה על השופט באליפות ארה"ב. זה לא רק עלה לה באליפות אלא גם בקנס של 17 אלף דולר – שמעולם לא חל על הקולגות הגברים שלה שהתפרצו על השופטים לא פעם. לכאורה, התנהגות כזו כל כך לא צפויה מצד אישה שהסביבה לא יודעת איך להתמודד. זה הופך להיות כל כך דרמטי, והתגובה בהתאם."
"אני רוצה לשתף בסיפור אישי נוסף מתחילת דרכי בחברת צ'ק פוינט. טסתי להרצות בכנס בדרום אפריקה אחרי שהקולגה שלי ביטל ברגע האחרון. עמדתי על הבמה, מול קהל של כמה עשרות אנשים, על עקבים, והרגשתי שכל שנייה אני עומדת ליפול. מזיעה. קול רועד. חוויה נוראית. יצאתי ממנה בתחושה שלהרצות זה לא בשבילי.
"כשחזרתי לארץ, התחלתי לעבד את החוויה הזו. הבנתי שהייתי בדרום אפריקה, ליטפתי נמרים, חוויתי חוויות, והבנתי שאם אעבוד על טכניקת ההרצאה שלי, יהיו עוד נסיעות עבודה והרפתקאות, וזה יהיה שווה את זה. אז למה ההרצאה הספציפית הזו הייתה בעייתית לעומת הרצאות אחרות בארץ?
"הבנתי שזו הייתה הרצאה של הקולגה שלי, ש'הוריש' לי אותה ברגע האחרון, ולא שלי. ההרצאה הזו לא הייתה בקול שלי. ניסיתי להיכנס לתוך המחשבות והמילים שלו, וזה למה זה לא עבד. ואז התחלתי לחשוב, מה הוא כן הקול שלי?"
"התחלתי לבנות הרצאות שיותר עניינו אותי, שדיברו אותי. שלוש שנים לאחר אותה הרצאה גרועה, הגעתי לכנס הגדול השנתי של צ'ק פוינט שכלל 5,000 איש שהקשיבו לדבריי – ונהנתי מכל רגע. חיברתי את הטכנולוגיה לסרטים של דיסני, מתוך החיבור האישי שלי והשפה שלי. כך מצאתי את הקול שלי בעולם הטכנולוגיה, ובזכות זה יכולתי להיות שונה ולהתבלט, ובהמשך התקדמתי בחברה.
"זה הרבה בזכות היכולת שלי להיות מיוחדת ולא כמו כולם, לא כמו כל הגברים בעולם ההייטק. וזה הדבר שאני חושבת שצריך לחנך אליו."
