נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
סדרת הראיונות הבינלאומיים Reignite מגיעה לסיומה בפרק שיותיר אותנו עם מחשבות על עתיד הדור הבא וצעירי ישראל בפרט. נארח את אנדראס שלייכר, ראש תחום החינוך ב-OECD, לשיחה על האתגרים החינוכיים של אומת הסטארט-אפ ועל השינויים הצפויים בפיז"ה 2025.
"קשה לומר. כלומר, דבר אחד די ברור, והוא שמה שהיה חדש, אם לא מהפכני בפיז"ה, קרי, המעבר מבחינת הידע של התלמידים לבחינה של מה הם יכולים לעשות עם מה שהם יודעים, הוא עכשיו דבר שכיח. אני חושב שהטכנולוגיה הבהירה לנו היטב שהדברים שקל ללמד אותם ולהיבחן עליהם הם לא דברים שקל להפוך אותם לדיגיטליים ולאוטומטיים. אז הגישה של פיז"ה היא לבדוק את תהליך הלמידה, את היכולת של הצעירים לבצע הערכה מקורבת על בסיס מה שהם יודעים וליישם את הידע באופן יצירתי בסביבה חדשה. אני חושב שזה היה חשוב מאוד בעבר, אבל כיום העולם דורש הרבה יותר מזה. ואני חושב שמבחן פיז"ה צריך להתפתח ולהתקדם לשלב הבא גם כן.
"במבט לאחור, התחום שהייתי שם עליו יותר דגש הוא התוצאות החברתיות והרגשיות. האם אתה יכול לחיות עם עצמך? האם אתה יכול לחיות ולעבוד עם אנשים שהם שונים ממך? האם אתה יכול לחיות לצד כוכב הלכת הזה וליישב את ההווה עם העתיד בצורה טובה יותר ממה שנעשה בעבר? אני חושב שאלה נושאים שעלו לאחרונה, ונראה שלא הקדשנו להם די תשומת לב, כפי שהיה ראוי לעשות, לפני 20 שנה. כעת אנחנו עושים זאת. כיום פיז"ה שם הרבה דגש על זה, אבל ברור שזה משהו שהחמצנו.
"דבר אחר הוא מה שאנחנו מכנים כשירות גלובלית. האם אתה יכול לראות את העולם דרך משקפיים אחרים, מנקודות מבט שונות, להעריך דרכי חשיבה אחרות, להבין תרבויות שונות? הכנסנו את זה לפיז"ה ב-2018, אבל לא הצלחנו לשכנע ארצות רבות להתחייב לזה. באופן מפתיע, בעוד שכולן בחרו לקיים את מבחני פיז"ה במתמטיקה, רק חצי ממדינות ה-OECD אימצו את הרעיון של כשירות גלובלית. ואולי היינו צריכים להתאמץ יותר כדי לוודא שזה לא ייתפס כמשהו שולי אלא כעניין מרכזי בפיז"ה."
"שאלה טובה. ובעצם, אני חייב לומר שאנחנו מתכוננים לזה כמה שנים כבר. מה שהפתיע את העולם, צ'אט-GPT, הוא משהו שבעצם לקחנו בחשבון מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים. בשנים 15' ו-16', התחלנו לעבוד על הנושאים האלה. אבל אני חושב שיש כמה דברים שמתבהרים.
"ראשית כול, מיומנויות הבסיס יישארו חשובות. העובדה שצ'אט-GPT יכול לחשוב בצורה ביקורתית אין פירושה שבני אדם צריכים לעשות זאת פחות, והעובדה שטכנולוגיה יכולה לפתח אפילו פתרונות יצירתיים לא משתמע שבני אדם צריכים להיות יצירתיים פחות. אז אני חושב שמיומנויות הבסיס יישארו חשובות ביותר.
"אבל מה שברור הוא שנצטרך לשנות גם את האופן שבו אנחנו תופסים את אותן מיומנויות בסיס. אתה יודע, אוריינות היא כבר לא עניין של הפקת ידע אלא של הבניית ידע. האם יש יכולת לנווט במצבים עמומים? האם יש יכולת להתמודד עם מורכבות? האם אנחנו מצליחים לראות סוגיות מכיוונים שונים? האם נדע להבחין בין עובדות לדעות? עליי לומר שמערכות החינוך שלנו נכשלות בתחום הזה.
"כשראינו ב-2018 שרק חצי מבני ה-15 בארצות ה-OECD יודעים להבדיל בין עובדה לדעה, הופתענו. אבל כשחושבים על מה שאנחנו עושים בחינוך... באתי מרקע של מדעים, ובהרבה כיתות אני רואה שמלמדים מדע כאילו הוא דת. משכנעים אנשים להאמין באיזו תיאוריה מדעית, נותנים להם הרבה תרגילים כדי לתרגל אותה, ואז אנחנו בוחנים אותם לבדוק אם הם זוכרים את התשובה. אין לזה שום קשר לחקירה מדעית. במדע העניין הוא תמיד להטיל ספק בידע של תקופתנו, לא לשחזר אותו. אני חושב שזה שינוי שצריך לקרות בפיז"ה, וצריך פורמטים למטלות, פורמטים להערכה, שבאמת מעודדים חקירה כזאת."
"ההערכות החדשות שלנו לחשיבה יצירתית היו דוגמה טובה לזה. שם התלמידים היו צריכים להגות רעיונות משלהם, לפתח פתרונות מרובים, להעריך את המקוריות של הגישות שלהם. זה באמת היה חשוב מאוד. אני גם חושב שבפיתוח של ההערכה החדשה שלנו לבינה מלאכותית, לאוריינות מדיה, חשוב מאוד שיהיה לזה בסיס איתן.
"הייתי מרחיק לכת עוד ואומר שאם אני חושב על עתיד פיז"ה, על עתיד ההערכות, אני חושב שנצטרך לגשר על הפער שבין הערכה ולמידה. הייתי אומר אפילו שאחת הבעיות הכי גדולות שיצרנו בתחום החינוך היה ההפרדה בין למידה להערכה. וזאת תופעה חדשה יחסית. אם נחזור להיסטוריה, כולנו למדנו באמצעות התלמדות. כולנו למדנו מאנשים וביחד איתם. וסוג כזה של הדרכה היה דרך טבעית מאוד ללמוד. ואז הפרדנו בין השניים. אילצנו אנשים לצבור הרבה למידה ואז החזרנו אותם יום אחד ואמרנו, 'ספרו לנו כל מה שלמדתם' בסביבה מאוד מלאכותית ומאולצת. קראנו לזה מבחן. ואותה הפרדה בין למידה להערכה הובילה לרבות מן הבעיות שאנחנו רואים היום.
"אני חושב שבמבט קדימה, לעתיד של פיז"ה, הייתי רוצה לראות תהליך למידה ותהליך הערכה משולבים יותר. בשנת 25' יהיה לנו בפיז"ה רכיב מעניין, שבו נבדוק איך תלמידים פותרים בעיות, במקום רק לבדוק אם הם הגיעו לתשובה הנכונה. אנחנו נתמקד יותר בתהליך הלמידה. לא ניתן להם שאלות מבחן אלא ניתן להם מטלות למידה שהם יצטרכו לעסוק בהן ולהתמודד איתן. ואנחנו נסתכל איך הם ניגשים לזה. אבל אני רוצה לחזור גם לשאלה של מיומנויות חברתיות ורגשיות, של חשיבה מוסרית, האם יש יכולת להבדיל בין טוב לרע, בין ראוי לפסול? דבר שבינה מלאכותית לא מסוגלת לעשות. דבר אחד שמבדיל בינינו לבין מחשבים הוא היכולת שלנו להפעיל שיקול דעת. אני חושב שבהערכות עלינו להתמקד במה שמאפיין אותנו כבני אנוש ובשאלה איך אנחנו משלימים, לא מחליפים, את הבינה המלאכותית במחשבים שלנו."
"אז כישורים חברתיים ורגשיים, חשיבה מוסרית, תפיסת היופי שלנו כשאנחנו רואים את העולם, ההיבטים האמנותיים. אני חושב שכל הדברים האלה צריכים לקבל עדיפות ומהר. אני חושב שלא נוכל לדחות את זה עוד עשר שנים. צריך למצוא לזה תשובות ומהר מאוד אם אנחנו רוצים שזה ישנה את מערכת החינוך שלנו ויקדם אותה."
"אומת הסטארט-אפ, זה הפוטנציאל האדיר שלכם ומה שאתם מביאים לעולם. אבל אני חייב לומר שלפחות כשמדובר בפיז"ה, אנחנו רואים מעט מאוד מזה בכיתות הלימוד בישראל. יש לכם אחוז קטן של צעירים שעושים דברים מדהימים, ואתם משנים את העולם, לא רק את ישראל. אבל אם אני מסתכל על רוב הצעירים בבתי הספר בישראל, הם עדיין ממוקדים מאוד בלמידה מסורתית מאוד, שכפול תוכן. ואני יכול לומר את זה כי התלמידים בישראל טובים יחסית בשכפול התוכן של החומר הנלמד. אבל כן מתקשים ליישם אותו באופן יצירתי, להשתמש בו באופן יצירתי, לבצע הערכה מקורבת ממה שהם יודעים, אז אני חושב שהבסיס הזה עדיין חשוב מאוד אם רוצים להתקדם לסביבת הוראה שמבוססת יותר על בעיות, שמכוונת יותר לפרויקטים.
"בישראל זה מגיע מאוחר יותר, כשאנשים מגיעים לצבא או עושים דברים אחרים שמביאים את הפן הזה. אבל זה משהו שכדאי לראות בשלב יותר מוקדם."
מה המסר של אנדראס למורי ישראל? תצפו ותגלו.
מומלץ להקרין את הריאיון במלואו לתלמידות ולתמידים שלכן.ם!
