מה הקשר בין לימודי מדעים וטכנולוגיה לעתיד המדינה? תתפלאו!

איך נבטיח את עתידם של התלמידים שלנו, ובכך את עתיד המדינה? מוסד שורש חוקר מאז הקמתו לפני כעשור את בעיות השורש של מדינת ישראל והדרכים להתמודד איתן, והמסקנה העיקרית שעולה ממרבית המחקרים היא שהפתרונות נמצאים בראש ובראשונה במערכת החינוך.

במיוחד, חינוך מדעי וטכנולוגי ברמה גבוהה עשוי לסייע לתלמידים לטפס במעלה סולם השכר בבגרותם ובכך לתרום לניעות כלכלית-חברתית. בנוסף, הגדלת מספר התלמידים במסלול המדעי-טכנולוגי חיונית לשימור העליונות הטכנולוגית של ישראל, שהיא עצמה חיונית לצמיחה כלכלית של המדינה ואף לעוצמתה הביטחונית.

ברמת הפרט, לימודי מדעים וטכנולוגיה לבגרות ברמה מורחבת מהווים גשר ללימודים אקדמיים במדעים וטכנולוגיה, במיוחד במוסדות האקדמיים היוקרתיים, ואלה בתורם מביאים לתעסוקה איכותית ומתגמלת. הנתונים מראים שהשכר של בעלי תואר אקדמי בהנדסה הוא כמעט כפול מזה של בעלי תואר בחינוך או במדעי הרוח, והשכר של בעלי תואר במתמטיקה, סטטיסטיקה או מחשבים אינו מפגר בהרבה. מדובר בשכר בשלב מוקדם יחסית של הקריירה התעסוקתית, וסביר להניח שהפערים מתרחבים בהמשך.

כמובן שכדי להתקבל ללימודים אקדמיים בהנדסה או במדעים יש צורך בתעודת בגרות איכותית, הכוללת לכל הפחות לימודי מתמטיקה ברמה של חמש יחידות. על פי מחקרנו, בעלי תואר אקדמי בהנדסה או בפיזיקה למדו כ-30 אחוז מסך נקודות הבגרות שלהם במקצועות המדעים והטכנולוגיה, לעומת בעלי תואר בחינוך או במדעי הרוח, שרק 18% מנקודות הבגרות שלהם היו במדעים וטכנולוגיה.

תלמידים שבחרו ללמוד את מקצועות ה-STEM לבגרות ברמה מורחבת נהנים מיתרונות בשוק העבודה גם כאשר מפקחים על תחום הלימודים האקדמיים ומאפיינים אישיים ומשפחתיים. לדוגמה, בעלי בגרות ברמה של 4 יחידות במתמטיקה משתכרים 4%-6% יותר מאלה שלא נבחנו במתמטיקה כלל, בעוד שבעלי בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות משתכרים 12%-13% יותר.

שילוב של מקצוע מדעי נוסף ברמה של 5 יחידות מוביל לשכר גבוה אף יותר. לדוגמה, שילוב של 5 יחידות בגרות במתמטיקה, פיזיקה ומחשבים מוביל לתוספת שכר של 24% לבנים ו-29% לבנות יחסית לאלה שלא נבחנו בבגרות במתמטיקה.

להתניע את המנוע

ברמה הלאומית, לימודי מדעים וטכנולוגיה ברמה גבוהה חיוניים להכשרת כוח האדם הנדרש לענפי ההייטק. ההייטק הוא מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל, וחלקו בכלכלה יותר מכפול מאשר במרבית המדינות המפותחות. התעסוקה בתחומי המו"פ והתכנות בענפי ההייטק הוכפלה בעשור האחרון.

מערכת ההשכלה היא הצינור לעובדים בתחומים אלה, והיא אינה תמיד עומדת בקצב. לראייה, שיעור המשרות הפנויות של מנתחי מערכות ומפתחי תוכנה מתוך סך המועסקים בתפקידים אלה הוכפל בעשור האחרון, מה שמעיד על מחסור בעובדים מתאימים.

אף ששיעור הנבחנים ברמה של 5 יחידות בבגרות במקצועות המדעיים נמצא במגמת עלייה בעשור האחרון, יש צורך בשיפור נוסף בתחום זה, בעיקר בקרב הבנות שנוטות להרחיב בבגרות בביולוגיה, מקצוע שמתגמל פחות בשוק העבודה. מגמה זאת עדיין לא באה לידי ביטוי מלא בלימודים האקדמיים, שכן שיעור בוגרי התואר הראשון בהנדסה, וכן במדעי הטבע, מתמטיקה וסטטיסטיקה, נמצא במגמת ירידה מדאיגה. לעומת זאת, במקביל חלה עליה בשיעור בוגרי התואר הראשון בטכנולוגיות מידע ותקשורת.

מגמה מדאיגה אחרת היא הירידה בשיעור בוגרי התארים המתקדמים בתחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה. אומנם תואר שני או שלישי אינו מהווה בהכרח תנאי לכניסה לעבודה בענף ההייטק, אולם ייתכן שהוא מסייע להתקדמות לתפקידים הבכירים במחקר ופיתוח, שבלעדיהם הענף לא יוכל להתקיים.

שיעור בוגרי תואר שני או שלישי במדעים, טכנולוגיה והנדסה בישראל ירד מכמעט 16% בשנת 2015 ל-12% בשנת 2021, בזמן שבמדינות מפותחות אחרות שיעור זה גבוה יותר ונמצא במגמת עליה. מגמה זו אינה מבשרת טובות לעתיד ענף ההייטק בישראל.

אם כך, לימודי טכנולוגיה ומדעים ברמה מורחבת לבגרות מהווים גשר לתארים אקדמיים בתחומים אלה, שמצידם מהווים כרטיס כניסה לתעסוקה איכותית ומתגמלת. ענף ההייטק זקוק לעובדים איכותיים אלה, ומכאן שתגבור לימודי המדעים והטכנולוגיה הוא בעל חשיבות לאומית.

ומה עם הבנות?

הפוטנציאל הלא-מנוצל הוא בעיקר בקרב הבנות. פחות ממחצית הבנות נבחנות במקצוע מדעי כלשהו (מלבד מתמטיקה) בבגרות, לעומת קרוב לשני שליש מהבנים. שיעור הבנות שנבחנות ברמה של חמש יחידות במתמטיקה נמוך בכשליש משיעור הבנים. אומנם שיעור הבנות שפונות ללימודים אקדמיים גבוה משיעור הבנים, אולם הן נוטות להתמקד במדעי הרוח והחברה, בעוד שהבנים נוטים יותר ללימודי מדעים וטכנולוגיה.

הפער בולט במיוחד בלימודי הנדסה: רק 5% מהבנות שפונות ללימודים אקדמיים בוחרות ללמוד הנדסה, לעומת 22% מהבנים. אין ספק שנדרש מאמץ מיוחד של כל המערכת לנתב יותר מהבנות ללימודי מדעים וטכנולוגיה.

הרחבת האפשרויות ללמוד לבגרות הייטק, דהיינו בגרות מדעית טכנולוגית, בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית, צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של מערכת החינוך. אולם יהיה זה מטעה לחשוב שבית הספר התיכון הוא עיקר הבעיה. הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים מציבים את ישראל בתחתית רשימת המדינות המפותחות, והישגים אלה אינם מראים מגמת שיפור לאורך השנים.

מערכת החינוך צריכה ככל הנראה לעבור טלטלה של ממש, החל משדרוג של תוכניות הלימודים, במיוחד בתחומי הליבה, המשך ברפורמה משמעותית באופן בחירת המורים ודרכי הכשרתם, וכלה בשינויים ארגוניים מהותיים שיסייעו לכלל התלמידים לנצל את הפוטנציאל שלהם – ובכך להבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל.

כאן תוכלו להירשם להרצאת זום ללא עלות של פרופ' איל קמחי על החשיבות של לימודי מדעים וטכנולוגיה לעתיד המדינה