נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
עוד ישיבת צוות הסתיימה. כולן היו עייפות, הסתכלו בטלפונים, פיהקו מול המרצה, ובסוף הישיבה נותר סימן שאלה גדול: מה מכל זה השפיע בפועל? מה יגיע לכיתה? לתלמידים? מה ישתנה בתפיסות ובפעולות של המורות? איך זה יקדם את היעדים?
אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך בימינו הוא המחסור במורים, באנשי חינוך איכותיים, ו"בריחת מוחות" מן המערכת.
בעיניי חדר המורים הוא כיתת החינוך של מנהלת בית הספר. הצעדים הראשונים שעשיתי כמנהלת היו יצירת מרחבי למידה והתפתחות רלוונטיים לצוות המקצועי – מרחבים שיענו על הצרכים האמיתיים וישמשו תחליף לישיבות הצוות בהם מרצה אחד מוסר ידע אחד לכולם. מהר מאוד הבנתי שכדי ליצור ארגון לומד ומתפתח המותאם לפערי הדורות עליי לשנות את האופן בו מתנהלת מליאת המנהלת.
מתוך ראייה זו אימצתי את מודל "חדר מורים לומד בקהילות" בו הצוות החינוכי כולו מתכנס ללמידה בארבע קהילות, אשר הפכו במהרה למרחב משמעות בית ספרי. קהילת הלמידה משמשת לשיתוף ידע, חשיפה לידע חדש, חקר פרקטיקות, התנסות משותפת ופתיחת דלת הכיתה לצפייה ולמידת עמיתים. הקשרים והשייכות בין חברי הצוות הם בסיס לשותפות כנה, ולפיכך הקהילה משקיעה רבות ביצירת אמון הדדי ופיתוח קשרים בין אישיים.
השיח על קהילות למידה נמצא במערכת החינוך כבר שנים רבות. חשיבותן של קהילות אלו הוצגה במחקרים רבים, אך היום, יותר מתמיד, כאשר המחסור במורים הולך וגדל, כאשר אנו חיים בצילה של מלחמה, כאשר השיח הציבורי צמא לחיבור ושייכות, אנו חייבים ליישם את הידע ולצאת לתהליך שינוי אשר מתחיל בראש ובראשונה בצוותי החינוך ותחושת השְׁלוֹמוּת (well-being) של המורה.
התפיסה של חדר מורים לומד בקהילות מאפשרת למנהיגות הביניים לעלות מדרגה ולהביט קדימה. היא מזמנת מרחב של שיח פדגוגי מעמיק. למעשה, מוקדש זמן ומוקדשת תשומת לב לטיפוח כישורי ההוראה. מובילות הקהילות הן נשות צוות המקבלות תפקיד מעצים ומשמעותי שמאפשר להן להתפתח ומזמן עבורן מרחב לקשר משמעותי עם הצוות. הן משתפות עד כמה התפקיד הוביל אותן ואפשר להן לראות את עצמן מנקודת מבט של מובילה.
ללמידה בקהילות השפעה רבה בשיפור עבודת הצוות בין באי בית הספר. האופן בו מחולקות קהילות הלמידה – בבית ספרנו לפי צוותים – משפיעה באופן ישיר על איכות עבודת הצוות ועל התיאום ברמת התכנון והוצאתו אל הפועל. מדובר במרחב התפתחות המאפשר זמן לתיאום התפיסות, הכלים ותהליכי העומק ומייצר "שפה משותפת ואחידה". הצוות שחווה זאת בעצמו מבין עד כמה משמעותי לתרגל עם התלמידים מיומנות של עבודת צוות, חקר ושיתוף. במציאות המשתנה בה אנו חיים מדובר במיומנויות שהן עוגן. גם כיתה יכולה ללמוד בקהילות, לחקור להתנסות ולחוות. במודל זה חברי הצוות מתנסים בלמידה שיתופית ומעבירים את הבשורה אל התלמידים מתוך החוויה האישית.
נושא הלמידה בקהילות נבנה בהתאם לצרכים העולים מהשטח בחיבור ישיר למטרות ויעדי בית הספר. לדוגמה, בשנה האחרונה ראינו לנכון לחדש ולחדד את פרקטיקות ההוראה ולעסוק בכלים המסייעים לשיעור להפוך למיטבי, זאת כחלק מהמטרה לקידום למידה רלוונטית המבוססת על ידע, מיומנויות וערכים. הצבנו לעצמנו יעד “לפתוח את דלת הכיתה”, לאפשר למורות לשתף בסוגיות ולהתנסות יחד בצפייה הדדית כחלק מתהליך הלמידה באמצעות מודל חקר של התנסות, שיתוף וחשיבה רפלקטיבית. במהלך מפגשי הקהילות פירקנו את רכיבי השיעור לפרקטיקות שמקדמות הוראה רלוונטית בהלימה למטרה, בנינו מהלך שיעור מיטבי, התנסנו בכיתות וחזרנו עם ההתנסות לקהילה.
הקהילה מזמנת מרחב ליצירת שפה משותפת, חיבור לערכים של בית הספר וחיבור לצוות החינוכי. הקהילה תורמת להגברת תחושת השייכות ומאפשרת למורים להיות מעורבים ומשפיעים כבר מראשית דרכם. התהליך זה מסייע למורים החדשים להשתלב הן מבחינה חברתית והן לקחת חלק במטרות והערכים של בית הספר, להרגיש שייכות וקרבה ובכך להקל על תהליך הקליטה כחלק מהתרבות הארגונית.
חמש עצות הזהב להפיכת מליאת המנהלת למרחב להתפתחות מקצועית רלוונטית ומעצימה:
