בשבעה באוקטובר התגייסה קרן טראמפ לחינוך, כמו רבים וטובים, לסייע היכן שהיה אפשר. לא הופתענו לגלות שאנשי החינוך – המורות והמורים, המנהלות והמנהלים, ותיקות וצעירים מכל המגזרים, מכל האזורים, מכל המקצועות ומכל התחומים – התגייסו לעזור לתלמידים ברחבי הארץ באין־סוף דרכים.
פגשנו מורים ומורות שפונו עם משפחותיהם (יחד או בנפרד מתלמידיהם), מורות שכבר פרשו ולקחו חופשה מעבודה חדשה כדי להגיע לבתי ספר ארעיים, מורים במילואים שדאגו להתקשר תוך כדי לחימה לתלמידיהם ולשאול לשלומם, ומורות שעברו בין מרכז מפונים אחד למשנהו כדי להיות שם עבור תלמידי הכיתות שלהן שהתפזרו ברחבי הארץ.
כמעט כל מי שפגשנו באותם ימים במלונות המפונים ובאתרי המפונים בצפון ובדרום דיבר על הרצון ועל הצורך ליצור לתלמידים איים של שפיות, מקומות של שמחה, תקווה ועתיד, ואנחנו חשבנו שיהיה נכון וראוי לתעד את השליחות החינוכית של אנשי החינוך שהתגייסו בצו 8 למלא את החלל.
לפני 12 שנה פנינו לבית הספר מוסררה בהצעה להפיק את התערוכה "דרך מורה" שביקשה לעורר שיח על דמות המורה הישראלי.ת. באופן טבעי ואולי גם כהמשך ישיר לאותה תערוכה, חזרנו לאותו בית היוצר כדי לתעד שוב את עבודת המורים – הפעם לצערנו בעת מלחמה.
ביום שבו קיבלנו את הצילומים הראשונים מאתרי הלימוד השונים, ידענו שלא טעינו. התמונות משקפות את השבר, האתגר והקושי לצד כוחה והתגייסותה של החברה הישראלית, רב גוניותה ועוצמתה.
אנחנו משתפים כאן טעימה של כמה תמונות מהתערוכה שנגעו ללבנו ומשקפות את "איי השפיות" במציאות בלתי רגילה: מבטיהם של תלמידה ומורותיה בחדר מורים במלון, קישוטי חנוכה בכניסה לגני וכיתות הלימוד במקלטי המלונות, כיתת לימוד בחווה חקלאית, גן ילדים באולם מלון מכוסה שטיח מקיר לקיר ומחיצות מאולתרות, מבטיהן של מורות אל מול כיתת תלמידים ואל מול פני העתיד והלא נודע.
אנחנו שמחים להזמין את מי שעשייה חינוכית קרובה לליבו ואת מי שמחפש להתחזק בימים קשים ולא פשוטים אלו, מהעשייה, התרומה, כוח היצירה והיוזמה של יחידים, צוותים וקהילות. אנחנו מקווים שהרגעים האנושיים ויוצאי הדופן שנלכדו בעין המצלמה יעניקו למתבוננים בהם רסיסים של תקווה ואמונה ברוח האדם.
התערוכה "נדודי למידה - חינוך בזמן מלחמה", המוצגת בגלריה של בית הספר מוסררה ובתשעה חללים נוספים של הקמפוס הלימודי, עוסקת במרכזי למידה אלטרנטיביים, שכינסו לתוכם באופן יצירתי ומעורר השראה קהילות של תלמידים ושל מורים מאזורים שונים בארץ, שפונו על ידי מדינת ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
מאחורי הקלעים של התערוכה נמצאת חברה בתהליכי שינוי ואי-ודאות, הבוחנת את ערכיה ואת חינוך ילדיה, כך שמערכת החינוך החדשה היוותה מעבדה חיה, הקוראת את השטח ובוחנת את מערכת היחסים המשתנה בין מורים לתלמידים על בסיס יומי ואת הצרכים החדשים, הנדרשים בעת חירום.
התערוכה מראה עבודות וידיאו וסאונד, וגופי עבודה צילומיים מתוך מחקר שעשו 11 אומנים ואומניות שנבחרו לפרויקט. חלק מן האומנים צילמו צוותי הוראה ותלמידים; אחרים התייחסו למרחבים אדריכליים בעלי שימושים שונים, שהוסבו לכיתות לימוד כמו מקלט, אולם כנסים, לובי של מלון, מסדרון ומוזיאון. הנה כמה יצירות נבחרות.
רלי אברהמי צילמה את בית הספר משיב הרוח באולפנית בני עקיבא בתל אביב אשר אירח ילדים מפונים משדרות ומקריית שמונה ובמלון NYX אשר אירח ילדים מפונים מהמועצות האזורית מטה אשר ומעלה יוסף: המושבים לימן, עבדון, בצת, שומרה וקיבוץ ראש הנקרה. את הצילומים מלווה טקסט מלווה שכתב אבנר אברהמי.
תל אביב בין NYX למשיב הרוח, 2024: רלי אברהמי היא צלמת ישראלית ומרצה לצילום. אבנר אברהמי הוא עיתונאי, עורך ומעצב.
נורית צילמה במלון לייקהאוס בטבריה אשר אירח קהילות ממטולה ומקריית שמונה; גן ילדים וכיתת לימוד במלון יהודה בירושלים בו התארחו קהילות ממושבים בגליל העליון והמערבי: אלקוש, עבדון, גרנות, מנות ועוד; וגן ילדים באכסניית אברהם הוסטל בתל אביב אשר אירח קהילות מפונים מאשקלון, משדרות, מקריית שמונה ומיישובים נוספים בצפון.
במרחבים כפולים, 2024: נורית ירדן היא אומנית, מרצה ומנחה בתחום הצילום. בעבודותיה היא בוחנת את המרחב הציבורי הישראלי מנקודת מבט פוליטית וחברתית. עבודותיה משלבות דימוי וטקסט, צילום ישיר וצילום מבוים, ומאורגנות, בדרך כלל, בסדרות על פי נושאים.
רון עמיר צילם בחוות שיבלי אום אל־ג׳אנם הנמצאת למרגלות הר תבור, חווה שאירחה תלמידים בדואים אשר פונו מערב אל־עראמשה שעל גבול ישראל-לבנון.
עראב אל־עראמשה אצל עראב אל־שיבלי, 2024: רון עמיר הוא יוצר, צלם ומרצה לצילום. עבודתו מתמקדת בפרויקטים ארוכי טווח בקהילות החיות בשוליים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים של המדינה.
גסטון צבי איצקוביץ צילם את קהילת קיבוץ אור הנר המתארחת במלון אוריינט, ירושלים.
מלון אוריינט, 2024: גסטון צבי איצקוביץ הוא אומן, צלם ומרצה לצילום. עבודותיו מתמקדות בנופים, בדיוקנאות ובנקודות ההשקה ביניהם בהקשרים חברתיים ופוליטיים.
יעקב צילם את תלמידי בתי ספר יסודיים משלומי ומקריית שמונה, הלומדים במכון כרם בירושלים.
בית ספר, זמן מלחמה, 2024: יעקב ישראל, צלם ומרצה לצילום, מתמקד בפרויקטים ארוכי טווח, הבוחנים את הזהות הישראלית באמצעות צילום נוף, אדריכלות ודיוקנאות.
איליה צילם את ילדי הקיבוצים בארי, חולית, מגן וכיסופים בסולריום ים המלח בו התארחו; ובקיבוץ שפיים בו התארחו ילדי כפר עזה.
ים המלח-שפיים, 2024: איליה יפימוביץ הוא צלם דוקומנטרי וצלם עיתונות עצמאי.
***
נדודי למידה – חינוך בזמן מלחמה
16.8.24-10.10.24
בית הספר מוסררה, בית קנדה, שבטי ישראל 22, שכונת מוסררה ירושלים
א-ה 10:00-17:00
אוצרים: אבי סבג, איילת השחר כהן
עוזרת לאוצרים: טלי רומם
התערוכה בתמיכת קרן טראמפ לחינוך
