האם ניתן לשקם את המצוינות בישראל? תובנות מכנס טופ15

"רמת המתמטיקה של ילד פיני שהיום בכיתה י' שוות ערך לזו של ההורים שלו כשהיו בכיתה ח'," זה הנתון המאלף שהציג אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, בכנס שאירח כ-200 נשות ואנשי חינוך שלהם מטרה אחת: להחזיר את המצוינות הישראלית לאיתנה. איך היא קשורה לנתון שהוצג למעלה? במילה אחת: פיז"ה.

מבחני פיז"ה הם האומדן למיומנויות מתמטיות, אורייניות ומדעיות – שהולכות ונחלשות אצל התלמידים. "ככל שהקדמה והטכנולוגיה עולות מדרגה, כך יורדת רמת ההישגים המתמטיים. מדור שמיגר אנלפבתיות ונתן הזדמנויות חינוכיות הפכנו לדור שמראה הדרדרות משמעותית בהישגים בעשרים השנה האחרונות," מוסיף הורביץ.

הכנס נפתח בסרטון מרגש של התלמידות והתלמידים המפונים מבית הספר התיכון "סולם צור" בסמוך לגבול לבנון שבו הם משתפים בחוויות האישיות שלהם ומדוע חשוב להם כעת, יותר מתמיד, להשקיע במצוינות בלימודים.

בדברי הפתיחה של הכנס התארחו אנשי מפתח כגון הראל גבעון, מנכ"ל אמדוקס ישראל, מירב זרביב, סמנכ"לית וראש מינהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך, וד"ר גל אלון, מנכ"ל הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. לאחר מכן ממצאי מבחני פיז"ה 2022 הוצגו על ידי ג'ורג'ט חלו, מנהלת אגף מחקרים בינלאומיים בראמ"ה. הנה ארבעת הממצאים המרכזיים:

• ישראל הפגינה בשנים האחרונות יציבות בהישגים בהשוואה למדינות ה-OECD – מה שהוביל לשיפור במקום היחסי של ישראל. גם בשיעור המצטיינים אין בישראל שינוי משמעותי לעומת ירידה חדה במדינות ה-OECD.
• הפערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית גדולים מאוד, כאשר אחוז המצטיינים בקרב דוברי הערבית הוא כמעט אפסי.
• הירידה בהישגים בעקבות הקורונה הייתה מתונה יותר בחברה החרדית.
• הפער המגדרי גדל: בעקבות הקורונה ישנה ירידה בהישגי התלמידות, בעיקר במתמטיקה, בהשוואה לעלייה בהישגי התלמידים. הפער שהיה קיים לאורך השנים לטובת התלמידות התהפך לטובת התלמידים.

איך אפשר לשקם את המצוינות בישראל?

לאחר הצגת הממצאים, התקיים פאנל מרתק עם חמישה מומחים מתחומים שונים שכולם מנסים לענות על שאלה אחת: כיצד ישראל יכולה לשקם את מצוינות תלמידיה, לשפר את הישגיה ולהצליח להגיע להיות ב"טופ 15" – בין חמש-עשרה המדינות המובילות בעולם במבחני פיז"ה. כל אחד מהם הציג זווית מעניינת אחרת על התופעה.

"בלי השקעה בחינוך, לא יהיה ביטחון לאומי, צבאי או כלכלי."

תומר סיימון, המדען הראשי של חברת מיקרוסופט ישראל, הפיל לקהל את הלסתות: "אנחנו בקצב שינוי גדול מאוד, וגישת החינוך היא אחד הדברים החשובים שצריכים להתעדכן. צ׳אט ג'יפיטי זו טכנולוגיית הבינה המלאכותית הפרימיטיבית ביותר שהילדים שלנו ישתמשו בה במהלך חייהם. מפני שקצב השינויים הוא מאוד גבוה, עד שהתלמידים האלה יגיעו לשוק העבודה הוא ייראה אחרת לגמרי מבחינה טכנולוגית. לכן עדיף לא להתחייב ללמד משהו מסוים שכבר לא יהיה רלוונטי ובמקום זה לפתח סקרנות ומיומנויות למידה."

תומר העלה שאלה מעוררת מחשבה גם אם מעט שנויה במחלוקת: "למה אין מבחן פיז"ה למורים? כדאי לראות אילו משלוש-עשרה המיומנויות שבודקים לתלמידים יש למורים שלהם. המורים הם אלה שבסוף מתווכים לתלמידים את הלימודים הנדרשים להצלחה בפיז"ה."

תומר ציין שלוש נקודות מעניינות נוספות:

• מה קורה עם חטיבות הביניים? חטיבת הביניים עדיין מוגדרת כשלב ביניים בין היסודי לתיכון שאף אחד לא יודע מה עושים איתו.
• שינוי הפורמט – 85% מהתוכן היום קיים בווידיאו, אז למה לא להשתמש בזה כדי לתווך מיומנויות למידה רלוונטיות?
• בלי השקעה בחינוך, לא יהיה ביטחון לאומי, צבאי או כלכלי – הוא מביא כדוגמה את משבר הספוטניק, כשברית המועצות לשעבר שיגרה את הלוויין הראשון לחלל והשאירה את ארה"ב מאחור עם שני כישלונות שיגור צורמים. המשבר הזה גרם לארה"ב להשקיע למעלה ממילארד דולר בלימודי מדעים במערכת החינוך האמריקאית כדי שבעתיד יוכלו לעקוף את יריביהם – וזה אומר הכול.

"מתמטיקה יישומית זו הדרך."

ירון סברדלוב, מנהל חטיבת הפיתוח באמדוקס ישראל, הזכיר בעבר את האתגר החדש של המורים: להתמודד עם הידע החדש שמביאים הילדים לכיתות, בין אם מדובר בצ'אט ג'יפיטי או טכניקה חדשה אחרת. "בניגוד לפעם, כשהלכנו לספרייה כדי לקבל מידע, הדור של היום שואל את גוגל. צריך להיות שיפוטי כלפי המידע שמגיע אליך ולדעת לשפוט אותו. מתמטיקה יישומית זו הדרך. שילוב של טכנולוגיות בתוך המבחנים כדי לאפשר לילדים לקחת את המידע ולבחון אותו לעומק."

"העולם האמיתי הוא לא סטרילי."

אורית אביטל לוי, רכזת ומורה למתמטיקה בתיכון סולם צור, כבשה את לב הקהל: "הגענו מקיבוץ גשר הזיו בצפון, ואנחנו בית ספר מפונה. זה המצב שלנו. לרגע לא חשבנו להפסיק ללמד בצורה שבה לימדנו גם לפני המלחמה. כל הנושא של אוריינות מתמטית, למידה מתוך הקשר, חיבור הלמידה בחיי היומיום. כיום אנחנו נותנים לתלמידים שלנו בעיות סטריליות, לפתור משוואה. העולם האמיתי הוא לא סטרילי, זה עולם שיש בו בעיות וסיפורי רקע. אנחנו מנטרלים להם את כל רעשי הרקע כדי שלא יהיו מתוסכלים, אבל ככה גם מקשים עליהם להצליח. למה צריך משפט פיתגורס? בואו נצא החוצה ואראה לכם בדיוק למה צריך את פיתגורס."

אורית מוסיפה: "להכניס מתמטיקה יישומית כאפיזודות רגעיות לא יכניס את השינוי, אם זה לא ייכנס לתוכנית הלימודים, לספרים, לצורת ההיבחנות השונה, זה פשוט לא יקרה. הנה תרגיל קטן בדמיון מודרך: נסו לדמיין את עצמכם בכיתה ח׳. איזה מבחן קיבלנו? משוואה, משוואה, מערכת משוואות, חפיפת משלושים, שטח. זו הבחינה שקיימת גם היום. אז מה שינינו ב-30 שנה?"

"25% מהשאלות יהפכו לשאלות אוריינות."

ג'ורג'ט חלו, מנהלת אגף מחקרים בינלאומיים בראמ"ה, חזרה להופעת אורח בפאנל לאחר שהציגה את הממצאים החשובים של פיז"ה 2022 ובפיה מסקנה חשובה: "מי שאין להם מיומנויות מתמטיות לא ידעו לגייס את הידע הנכון. החל משנה הבאה אנחנו מקווים שכ-25% מהשאלות בתוכנית הלימודים יהיו שאלות אוריינות בכיתות ט' ואף בכיתות מוקדמות יותר."

"השינוי צריך להיות חלק מתוכנית הלימודים."

דלית שטאובר, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, סיכמה לעניין: "כל התנאים להצלחה ישנם, אבל זה לא משהו שיקרה רק מלמטה למעלה. זה משהו שצריך לקרות גם מלמעלה למטה – כשהשינוי צריך להיות חלק מתוכנית הלימודים." 

"הידע מפתח מיומנויות, והמיומנויות עוזרות ליצור ידע חדש."

דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, פתח באנקדוטה מענייינת: "שאלתי חבר ותיק מהטכניון, שהיום הוא בכיר בחברת אינבידיה, 'כמה מהדברים שאתה עושה היום למדת בטכניון?' הוא ענה לי: 'אפס.' שאלתי אותו בחזרה: 'אז מה, אלה היו ארבע שנים של בזבוז זמן?' והוא החזיר לי בתשובה: 'בוודאי שלא. שם למדתי את הבסיס שאפשר לי ללמוד עוד ועוד – שם רכשתי את היכולת ללמוד.'"

דדי מוסיף: "כשמדברים על אוריינות צריך להפנים שגם מתמטיקה זו שפה: צריך להבין ולפתור בה בעיות מילוליות ולתרגם את זה למשוואה מתמטית. מתמטיקה זו השפה הבסיסית למדעים, פיזיקה, מדעי המחשב. אני לא יודע מה יהיו מקצועות העתיד, אבל כן ידוע מהן המיומנויות הבסיסיות שצריך עבורם – למשל, בלי אלגברה ליניארית אין בינה מלאכותית. הידע מפתח את המיומנויות, והמיומנויות עוזרות ליצור ידע חדש."

מנקודה זו משתתפי הכנס התפצלו לקבוצות עבודה שניסו לענות על אותה השאלה עליה ניסו לענות בפאנל מזוויות שונות: מגדר, מדיניות, חברה ערבית, פריפריה, חינוך דתי, תוכנית לימודים. ברור לכולם שאין תשובת קסם מהירה, ושנדרשת כאן מחויבות לתהליך ארוך-טווח (ואכן קרן טראמפ מתכננת לקיים מפגשים נוספים בהמשך לכנס הנוכחי), אבל זה היה צעד ראשון ומבטיח.

התעדכנו כאן בנוגע למפגש הבא בנושא טופ15 – פיז"ה.