ישראל במלחמה
אין דבר מבאס עבור התלמידים כמו לפגוש מורה בשיעור הראשון של תחילת השנה ולהבין שהיא או הוא עומדים להעביר שיעור רגיל לכל דבר. במקביל, אין דבר מבאס למורה כמו להיפגש בפרצוף המאוכזב של התלמידים אחרי שהם מבינים שהשיעור הראשון הוא בעצם סתם שיעור רגיל ושאין פה משהו מיוחד.
ובכן. הנה כמה כיוונים למשהו אחר. קודם נחשוב:
מה בעצם מצפה המורה מהשיעור הראשון?
שהתלמידים יבינו שהיא או הוא רציניים, מקצועיים, שיש להם מה לתת, וכדי שהם יוכלו לתת את זה, צריך לשמור על כללים ומסגרות כגון הגעה בזמן, הבאת ציוד ועוד כהנה וכהנה.
מה בעצם מצפים התלמידים מהשיעור הראשון?
לגלות שהמורים שלנו הם בני אדם טובים, שכיף להגיע לשיעורים שלהם, ושהתלמידים יכולים לתת אמון במורים שהם יובילו אותם בבטחה ללמידה טובה ומשמעותית.
ההצעות הבאות מנסות לתת מענה לשני הצדדים.
כדי לעורר עניין בלמידה, עדיף להתחיל את השיעור הראשון מדובדבן כלשהו שיש למקצוע שלכן.ם להציע: סיפור מעניין. עובדה מדהימה. תיאור של שימוש מהמקצוע בחיים האמיתיים. אולי חידה. נתון מפתיע. כל מה שיכול לתת לתלמידים טעם של עוד וסקרנות. את העבודה הסיזיפית תשאירו לשאר השיעורים.
אגב, כדאי שזה יבוא מכן.ם. לא מסרטון שרץ על המסך, אלא תוספת של אמירה שלכן.ם בעניין. זה נותן לתלמידים הבנה שאתם מגיעים מעולם תוכן שיש לכן.ם בו אמירה משמעותית ומעניינת.
דוגמה טובה ניתן לראות בקטע מהסרט 'חיוך של מונה ליסה' בו המורה לאומנות מצליחה לעורר עניין בלמידה תוך כדי שימוש בשבירת מוסכמות מהבסיס: היא מביאה ציור של אומן לא מוכר, שלא מופיע בתוכנית הלימודים, ושואלת את התלמידות החכמות (מאוד) אם הן יודעות מי צייר את זה ומתי. התלמידות הנבוכות, שעד לרגע זה דיקלמו בקלות את כל הנתונים על הציורים המוכרים, לא יודעות את התשובה, ומשם עולה דיון על מהי אומנות ואיך ומי קובעים מהו ציור ראוי ומהו סתם קשקוש.
דוגמה טובה ניתן לראות בקטע מהסרט 'חיוך של מונה ליסה' בו המורה לאומנות מצליחה לעורר עניין בלמידה תוך כדי שימוש בשבירת מוסכמות מהבסיס.
הקטע הזה, אגב, מוכר למורים רבים מהשתלמויות מורים, ויכול בעצמו לתת לכם יריית פתיחה טובה לשיעורים מכל עולם תוכן, כי הוא שואל שאלות בסיס ומעורר תהיות ומחשבות על תוכנית הלימודים ועל בית הספר בכלל.
פתיחה כזאת של שיעור יכולה לבוא לפני הכול. לפעמים אפילו לפני הקראת שמות.
אם בחרתן.ם להתייחס לכללים בכיתה, אל תתעכבו על זה יותר מכמה דקות. אין טעם. הם כבר מכירים את הכללים משנה שעברה ומשאר המורים. וגם אל תיכנסו למקרים ותגובות. זה רק יסבך אתכן.ם. תהיו חדים וברורים, וכדאי להוסיף נימוק. למשל, "אני לא מרשה איחורים כי הזמן שלנו יקר, וגם כי כניסה באיחור מפריעה לשיעור שכבר התחיל." וזהו. לחדול לחפור על זה.
עצה טובה שקיבלתי פעם היא להתייחס לכל הכללים במשפט אחד כמו: "אצלנו בשיעור שומרים על כל כללי בית הספר." ואז להוסיף כלל משלכן.ם. משהו מיוחד עבורכן.ם שייתן כיוון מרענן. למשל, בשיעור מתמטיקה: "אצלנו בשיעור שומרים על כל כללי בית הספר, ובנוסף להם, הכלל פה הוא שמותר לשאול הכול. גם דברים שנראים ברורים מאליהם."
כלל זהב. באמת.
בסוף השיעור הראשון, אני רושם את המספר שלי על הלוח ואז מבקש מכל תלמיד.ה לשלוח לי הודעה שכוללת:
בשיעור שלאחר מכן, כשתתחיל הלמידה השגרתית, אחפש תלמיד או תלמידה בולטת שהתנהגו טוב. בסוף השיעור אשלח הודעה למספר של ההורה שנתנו לי: "אהלן, נעים מאוד, זה יוני המורה של הבן/הבת שלך. רציתי לומר שהוא היה/שהיא הייתה אחלה וכיף לפתוח איתו/איתה שנה."
בשיעור הבא אתעניין מול כולם אם ההורה קיבל.ה את ההודעה. וזהו. האימפקט נעשה.
מה הדבר הראשון שתכתבו על הלוח בשיעור הראשון של השנה?
בתקופת הקורונה קיבלתי קבוצה ללמידה מרחוק. לא הכרתי אותם לפני כן, כך שנקלעתי למצב שאני מלמד שמות על המסך בלי להכיר את הפרצופים מאחורי השמות.
ואז, בהברקה של רגע, הכנתי קובץ וורד שבו סיפרתי על עצמי. מאיפה אני בא וקצת על המשפחה. אולי תחביבים ואיך אני עם הקורונה. ותמונה. את הקובץ שמרתי בפורמט PDF ושלחתי להם.
בפתיחת השיעור אמרתי שבשל המצב אנחנו צריכים להכיר, ולכן המשימה הראשונה שלהם השנה (עם ציון!) היא לשלוח לי דף כזה עליהם. ביקשתי גם שיכתבו מה הם היו מצפים מהשיעורים השנה.
ואוו. איזה דברים הם כתבו. כיף גדול.
ואז חשבתי איפה הייתי עד היום עם משימה כזאת, ולמה רק בקורונה בעצם אני נהיה בנאדם שמתעניין בתלמידים שלו.
מה שאני רוצה להעביר זה שאפשר לאמץ את הפעילות הזו גם לימי שגרה. ואפילו לתלמידים שכבר הכרנו – ואז סגנון השאלות יהיה של היכרות מעבר למה שכבר ידוע לנו. כמו למשל, "מה עשיתם בחופש הגדול?"
דף ההיכרות של יוני. איך ייראה דף ההיכרות שלכן.ם?
טיפ טוב שהולך איתי כבר כמה שנים. ממליץ בחום.
תבקשו מהתלמידים לצייר טבלה לאורך העמוד האחרון בסוף המחברת.
בטבלה צריכות להיות חמש עמודות: תאריך, ציוד, הגעה בזמן, השתתפות בשיעור ושיעורי בית.
על כל שיעור שאתם מעבירים, התלמידים ממלאים לעצמם ציון מ-1 עד 3: המשמעות של ציון 1 היא "ממש לא טוב." המשמעות של ציון 2 היא "בסדר, אבל אפשר יותר." המשמעות של ציון 3 היא"מעולה."
את הניקוד הם נותנים לעצמם ולפי שיקול דעתם. אפשר לתת דוגמאות להתנהגות מכל מספר, אבל בסופו של דבר זה שלהם, ואין צורך לפרט יותר מדי. הם מבינים את זה די מהר.
לקראת כל מבחן הם יכולים לתלוש את הדף ולצרף למבחן.
אם הוא מלא בשלישיות – אפשר להציע בונוס של 10 נקודות לציון. (לא חובה 100% שלישיות. הם בני אדם.) אם הוא בינוני, אפשר להציע בונוס של 5 נקודות, וכן הלאה. מילוי הטבלה וצירופה, אגב, אינו חובה. זהו בונוס בלבד.
לרוב, אגב, הם ישכחו למלא את הטבלה. ולכן כדאי למנות תלמיד.ה שהתפקיד שלהם הוא להזכיר לכולם בסוף שיעור למלא את הטבלה.
אם תשלבו את העצות שלעיל בשיעור הראשון של השנה, אני סבור שזה ייתן גם לכן.ם וגם להן.ם טעם של עוד, ישאיר את התלמידות והתלמידים בציפייה של "מה הלאה" וייתן להן.ם תחושה של משהו שונה ומרענן.
את שאר הלמידה, כאמור, תתחילו בשיעורים הבאים. אין מה לדאוג.
בהצלחה בשנת הלימודים הקרובה!
