נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
רוצות ורוצים להיות הכותבות והכותבים הכי מבריקים של מגזין 'הגיע זמן חינוך'? לפרסם מאמרים שכולם ירצו לקרוא? לזכות בהכרה בתחום ולראות את הכתבות שלכן.ם מתנוססות בעמוד הראשי? הנה כל הטיפים והדגשים שיעזרו לכן.ם לכתוב את המאמר המושלם למגזין המקוון של קהילת החינוך וההוראה הגדולה בישראל.
כל הטיפים והדגשים שיעזרו לכן.ם לכתוב את המאמר המושלם למגזין 'הגיע זמן חינוך'.
מה זה אומר בפועל: הדקו את הטקסט למאמר קצר וקולע שנע בין 700-1,000 מילים
כתיבה עיתונאית עוסקת במה שמעניין כאן ועכשיו, ללא פריבילגיות של אקספוזיציות ובניית המתח בהדרגתיות שמאפיינות כתיבה ספרותית. אפשר לייחס זאת למקום המוגבל שהיה מוקצב לכתבות דפוס בתור הזהב של העיתונות, ואולי לכך שבעת המודרנית אנחנו מקפצים בקלות רבה מדי בין גירויים ועלולים לאבד עניין תוך כדי הקריאה. הזמן הממוצע שאדם מקדיש לקריאת כתבה היא עד שבע דקות לכל היותר – ויפה דקה אחת קודם. לכן מומלץ לברור את המילים שלכן.ם ולהתעסק רק במה שמעניין ורלוונטי לנושא הכתבה. את שאר האנקדוטות תשמרו לספר.
דיוק ותמציתיות: הזמן הממוצע שאדם מקדיש לקריאת כתבה היא עד שבע דקות לכל היותר – ויפה דקה אחת קודם.
מה זה אומר בפועל: ותרו על ניסוחים טכניים וציטוטים ביבליוגרפיים
המאמרים במגזין אינם שקולים לעבודה אקדמית. אין צורך להוסיף לכתבה רשימת מקורות או להשתמש במונחים טכניים שרק מתי מעט מכירים. נסו לכתוב בגובה העיניים ולא בשפה מתיימרת שעלולה לפגוע בזרימה הטבעית של הכתיבה שלכן.ם.
מה זה אומר בפועל: חשבו כיצד נשות ואנשי חינוך יוכלו ללמוד ולהיעזר בתכני הכתבה
מערכת המגזין מחפשת תוכן איכותי שיכול לקדם נשות ואנשי חינוך. לכן תמיד תשאלו את עצמכן.ם מי קהל היעד של המאמר (מחנכות, מורות מקצועיות, הורים, מנהלות בתי ספר?) ואיזו תועלת יוכלו להפיק מהקריאה. לכל כתבה צריך להיות ערך מוסף שיצדיק את פרסומה – בין אם מעשי או תיאורטי. כמובן שגם הכותבות והכותבים מרוויחים הכרה ויוקרה מעצם פרסום הכתבה, אך חשוב שזה לא יהיה הערך העיקרי שלה. חשבו קודם כל על הקוראות והקוראים: נסו להציע תכנים רלוונטיים וחדשניים וכיצד לשתף את הידע והניסיון שצברתן.ם עם קהל הקוראים של המגזין.
ערך מוסף: שאלו את עצמכן.ם איזו תועלת קהל היעד יוכל להפיק מהקריאה.
מה זה אומר בפועל: דייקו את הנושא המרכזי של המאמר ואל תתפזרו
בעוד שבסיפורת רגע השיא מגיע בדרך כלל רק באמצע העלילה, בעיתונות מה שהכי מעניין צריך להיות מוגש לקוראים על מגש של כסף כבר מההתחלה. כדי לעשות זאת, כדאי שתבינו בראש ובראשונה על מה אתן.ם כותבות וכותבים. נסו לדייק את נושא הכתבה שלכן.ם לשורת מחץ אחת וזו תהיה נקודת המוצא שלכן.ם ליתר הכתבה.
אם לא הצלחתן.ם לעמוד במבחן שורת המחץ – כנראה הרעיון מצריך מחשבה ודיוק נוספים.
מה זה אומר בפועל: אל תציינו רק עובדות יבשות, תספרו סיפור
אנשים מתחברים לסיפורים יותר מאשר לעובדות גרידא. זוהי בעצם המהות של הסטוריטלינג והבסיס להצלחת הטכניקה. לכן אם יש לכן.ם מסר להעביר, חשבו על סיפור או דוגמה שיעזרו להעביר אותו לפני הצלילה לעובדות הטכניות. זה יכול להיות סיפור אישי או אפילו חוויה יומיומית מבית הספר. מכאן גם יהיה לכן.ם יותר קל לעבור אל החלק הפרקטי של יישום ההמלצות שלכן.ם בשטח.
סטוריטלינג: אנשים מתחברים לסיפורים יותר מאשר לעובדות גרידא.
מה זה אומר בפועל: קודם הסבירו, אחר כך למדו את הקוראים כיצד ליישם
לכתבה מגזינית יש מבנה מסוים שיכול לעזור לכן.ם להביע בצורה יותר ברורה את המסר שלכן.ם. קודם התחילו מעיגון החלק התיאורטי – הסיפור, העובדות, הסיבות – הסבירו לקוראים מאיפה אתן.ם באות ובאים ומהם הנימוקים שלכן.ם. אחר כך למדו את הקוראים איך ליישם את התיאוריה בשטח, בין אם באמצעות דוגמאות או הבהרות פרקטיות. דאגו שהקוראים שלכן.ם ידעו לקחת את התוכן האיכותי שכתבתן.ם וליישם אותו בכיתה עצמה.
מוזמנות ומוזמנים לשלוח טיוטה של הכתבה לעורכת המגזין במייל: [email protected].
ואל תשכחו לפתוח דף כותב.ת בקהילה שיופיע לצד כל הכתבות שלכן.ם באתר.
כאן תוכלו לקרוא אילו כתבות מערכת מגזין זמן חינוך מחפשת ומה כדאי לדעת לפני שאתן.ם שולחות/ים פנייה למערכת המגזין.
בהצלחה לכולם, נתראה בעמוד הראשי!