ישראל במלחמה
כילדה, למרות שהיו לי לקויות למידה שונות, מעולם לא הרגשתי לא מספיק טובה. איכשהו, המורים שלי הצליחו לגרום לי להרגיש שווה. המפתח היה יחסים. בבית חינוך א.ד גורדון, שבו למדתי, קראנו למורים בשמם הפרטי, היה לנו קשר חם איתם ותמיד הרגשתי שהם מעריכים אותי כאדם, סומכים עליי, נותנים לי אחריות וכן, שלמילה שלי יש משקל. איך הם עשו את זה? בעזרת דיאלוג.
למרות שהיה לנו מאוד ברור מי המורה ומי התלמיד, עדיין, בעשיה הבית ספרית שלנו, התקיים תמיד דיאלוג. היום, כמורה ויועצת חינוכית, אני יודעת להסביר ששמעו אותנו מגיל צעיר ונתנו במה לקול שלנו. במסמך "פדגוגיה מוטת עתיד" של משרד החינוך, משתנה התפיסה החינוכית ששמה דגש על הרחבת הידע של הלומד, לתפיסה חינוכית בה ממפים מיומנויות ופרקטיקות ומרחיבים את יכולת התלמיד להפנים, להטמיע ולשלוף אותן לשימושו לפי הצורך המשתנה עם בגרותו.
שבוע הדיאלוג הוא שבוע שבמהלכו כל מורה מקבל זמן לפגוש כל אחד ואחת מתלמידיו לשיחה אישית נינוחה ואיכותית. מומלץ ליצור מקום לא פורמלי לשיחות, כמו על ידי מיקום מספר שולחנות עם כיסאות מתחת לעצים, מפה יפה עם קישוט וכל דרך צנועה אחרת ליצירת אווירה נעימה לפני תחילת השיחה. יש לפזר את המרחב כך שלכל מורה ותלמיד תהיה שיחה פרטית.
שבוע הדיאלוג הינו כלי ליצירת מערכת יחסים בין המורה לתלמיד, מתוך שאיפה להפוך את שפת הדיאלוג לשפה מדוברת באופן יום יומי במערכת הבית ספרית. בשבוע זה מפתחים מערכת יחסים מורה-תלמיד, בה התלמיד יפתח מיומנויות חשיבתיות מסוג חשיבה ביקורתית, ניהול משא ומתן וסינגור עצמי, כמו גם מיומנות אישית של זיהוי חוזקות וחולשות, יכולות לגילוי עצמי, גילוי ויצירת חוסן מנטלי ולמידה רפלקטיבית.
בתהליך פיתוח היחסים, המורה לומד על תלמידו ועל עצמו. כאשר המורה מאפשר לעצמו להיות פתוח לתהליך למידה מתלמידו, ייתכן והתלמיד ירגיש פתוח יותר ללמידה מהמורה. הדיאלוג המשמעותי מאפשר למורה לשפר את פרקטיקות ההוראה שלו ולתלמיד לשפר את פרקטיקות הלמידה שלו.
בהקצאת שבוע דיאלוג בית ספרי, בית הספר מיצר הכרזה רשמית: "הדיאלוג חשוב" ובכך אומר בעצם בית הספר לכלל החברים בו, ש"האדם חשוב" זוהי לא רק סיסמה.
התוצאה הרצויה של שבוע הדיאלוג היא שכל תלמיד ומורה יקיימו שיח על התהליך החינוכי (רגשי, התנהגותי, לימודי) שהתלמיד עשה או רוצה לעשות במהלך התקופה הקרובה. התלמיד יחווה שיח אישי אכפתי, רגיש אוהב ומקדם, כדי שיוכל לעשות צעדים משמעותיים נוספים וגדולים יותר בהמשך.
הכלים: אפשרו הקשבה לזווית הראיה של התלמיד ושקפו לו נקודת מבט נוספת ומגדילה. השתמשו בכלים של אמון אישי, יצירת שיח, דגש על היחסים. אל תטיפו לתלמיד, אלא קרבו אותו להבנות מתוך עצמו לגבי שינוי שהוא רוצה ליצור בחייו.
התהליך: במהלך השבוע, כל מורה יפגוש לשיחה כל אחד ואחת מתלמידיו וינהל עם כל אחד שיח לפי המתווה המצורף כאן בהמשך. המתווה הינו אבן דרך, כלי עזר ליצירת שיח עמוק.
הבקרה: מניסיוננו, במהלך השיחות תשמעו מהתלמידים: "הקשיבו לי"; תחושו ש"התלמיד לא רוצה להפסיק לשוחח איתי"; תחוו: "תחושת נינוחות". ייתכן ולאחר מספר שיחות כאלו תראו שיפור בהתנהגות או בתוצאות הלמידה של אותו תלמיד. זכרו: המטרה היא הדרך.
בכדי להתחיל שיח: שתפו משהו על עצמכם, חוויה מהילדות, משהו מעכשיו, משהו שנראה לכם שהתלמיד יתחבר אליו. ספרו על הכלב שלכם, אם נראה לכם שזה מקרב; על משהו שרציתם לעשות ועדיין לא עשיתם: רציתי לדעת לרכוב על אופניים ועד היום אני לא יודע. משהו אישי, לא חושפני מדי, מותאם לגיל ולנסיבות, במטרה לקרב את עצמכם אל התלמיד.
שימו לב: חשוב בשיח להיכנס לנעליו של האחר, להקשיב באמפתיה וברגישות, לא ליצור מקום ביקורתי/שיפוטי. לפיכך, לפני שתיקחו לשיחה כזאת תלמיד שיוצר אצלכם התנגדות, חפשו במודע זווית ראיה חדשה לגביו. אם יש צורך - היעזרו באיש צוות נוסף. חשוב לגשת לשיחה עם התלמיד רק לאחר מציאת זווית הראיה החדשה שלכם לגביו.
בשיחות עם תלמידיכם, היעזרו בשאלות הבאות, כנקודת פתיחה לשיח. התחילו את השיחה ב"מה שלומך?" ו"איך אתה מרגיש בשיעור שלי?" ואז עזרו לתלמיד להיפתח, בעזרת שאלות ממוקדות ודירוג התשובות מ-1 עד 5. אחרי הדירוג, פתחו שיחה על התשובות שלו או שלה.
* המאמר באדיבות עמותת "הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות" היא גוף לקידום ופיתוח יוזמות מורים וגננות, כמו גם צוותי הוראה וניהול, בפריסה ארצית מלאה, בכל המגזרים, שלבי החינוך וסוגי החינוך.
