להתחבר למאה ה-21
זה שהם רחוקים, לא אומר שאין לנו דרך לדעת מה מצבם בחומר הלימודי או מה מצבם הרגשי והחברתי. בחלק הראשון של מדריך זה, הסברנו לכם מה החשיבות של הערכה בתקופה זו והצגנו מודל הערכה ב-6 שלבים. השבוע נביא כאן סקירה נוספת של ספרות בנושא וגם כמה כלים פרקטיים עבורכם המורים.
מסמך שפורסם לאחרונה (Olson, 2020) עוסק בנושא הערכת התלמידים בשנת הלימודים הנוכחית בארה"ב והוא פרי של דיונים בין קבוצה גדולה של חוקרים מתחום ההערכה בחינוך.
התפיסה המוצגת במסמך היא שהערכת הלמידה בתקופת הקורונה חשובה והכרחית. המסמך מתמודד עם שאלות כמו: מתי נכון להתחיל בהערכה, כמה הערכות לבצע ואלו סוגים של הערכה. הוא עוסק ברזולוציות שונות של הערכה – הערכה בכיתה והערכה ארצית. רצוי שהמוקד בשנה זו יהיה בהערכה מעצבת, שתתבצע על ידי המורים בכיתות (למשל, כאן, כאן).
בימים אלה, כשחלק מההוראה מתבצעת מרחוק או בקבוצות קטנות, נצלו את ההזדמנות בכדי להטמיע תהליכים שונים ויצירתיים של הערכה, כזו שתגייס את התלמידים, תעניין אותם, תייצר מוטיבציה פנימית ומיומנויות של לומד עצמאי. בסופו של דבר הם גם ירגישו נשכרים ממנה.
ההמלצה הראשונה במסמך היא להתמקד בלמידה הרגשית-חברתית (SEL) של התלמידים. חשוב לבסס קשר אישי עם כל תלמידה ותלמיד ולייצר סביבה תומכת, שבה ירגישו בטוחים ועטופים. במסמך מוצע שלא להזדרז ולהעביר מבחנים בכיתה לפני שמוודאים שהתלמידים הסתגלו ללמידה ושסופקו הצרכים הבסיסיים: האישיים, הרגשיים והחברתיים. בסקר שנערך בחודשים מרץ-אפריל 2020, על ידי ארגון ה-OECD ובית הספר לחינוך בהרווארד, עלה כי 47% מהמורים דיווחו שהמעקב אחרי הרווחה הנפשית של התלמידים היא משימה מאתגרת ועוד כשליש דיווחו שזו משימה מאתגרת למדי.
הערכת המצב הרגשי-חברתי של תלמידי הכיתה יכולה להתבצע על ידי המורה בשיחות אישיות סדירות או באמצעות שאלון קצר לתלמידים ולהוריהם. חשוב שצוות ההוראה ידע מה מרגישים כל תלמיד ותלמידה, מה מצב רוחם, רמת האנרגיות שלהם, תחושת הביטחון ועוד, כדי שאלו יהוו תשתית למערכת היחסים שתתהווה עמם. אחד היתרונות בהערכה הכיתתית על ידי המורה הוא בכך שהיא מאפשרת התערבות וסיוע כמעט באופן מיידי.
בהערכת הלמידה, התלמידים הם במוקד והמטרה צריכה להיות סיוע לכל תלמידה ותלמיד וקידום הלמידה שלהם בתקופה זו, ובמילים אחרות: הערכה שמעצבת ומנווטת את הלמידה. הערכה זו יכולה להתבסס על כלים להערכת הלמידה (משימות, עבודות, מבחנים, פרויקטים מעשיים) או על דיווח עצמי של תחושות התלמידים לגבי הלמידה (למשל, יכולת ריכוז בלמידה מרחוק או קושי לעקוב).
כאמור, אני רואה בתקופה זו הזדמנות לשינויים בדרכי ההערכה. רצוי להתחיל בהטמעת תהליכים של הערכת עמיתים והכשרת התלמידים להערכה עצמית (בכיתות הגבוהות). הערכה ובקרה עצמיים הם סוג ההערכה שתלווה אותם בחייהם כבוגרים.
בהיבט זה נכנסת התפיסה של הערכה כלמידה (Assessment as learning), המתמקדת בתלמידים ומדגישה את תהליך ההערכה כתהליך מטה-קוגניטיבי. חשוב לפתח אצל התלמידים חשיבה ביקורתית על התוצרים, כדי שיהיו מעורבים בלמידה שלהם, עצמאים ואחראים (ניתוח התוצר, הערכה שלו, קישור שלו לידע קודם ומתוך כך, יצירה של למידה חדשה).
בכל דרך שתבחרו, לא יהיה ערך להערכה, אם היא לא תהיה מלווה במשוב אישי מקדם למידה. חשוב להשקיע במשוב וכדאי להימנע ברוב המקרים ממשוב מספרי. משוב מילולי טוב (בעל פה או בכתב), יאיר את החוזקות ואת המקומות שכדאי לשפר ויציע דרכים כיצד התלמיד/ה יוכלו להתמודד טוב יותר עם האתגרים ולשפר את למידתם.
הערכת הלמידה בשנה כזו היא ללא ספק אתגר גדול. החשש הוא שהפערים הקיימים בין תלמידי הכיתה ובין בתי הספר רק ילכו ויעמיקו. ההמלצה היא לעשות כל מאמץ ולהיעזר בתוצאות ההערכה, כדי לתת מענה אישי לכל תלמיד לפי צרכיו ולקדם את הלמידה של תלמידים שצברו פערים. כדי לעשות זאת, יש להשקיע משאבים רבים, כמו הוראה בקבוצות ייעודיות, חניכה אישית ועוד.
האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, ה-APA, פרסמה המלצות למורים בנוגע להערכה בכיתה בהוראה מרחוק. הדגש הוא שראוי לקבוע יעדי הוראה קטנים וקצרי טווח, להימנע מיעדים גדולים מדי ובכל שלב, חשוב לוודא שהם הושגו. כך ניתן יהיה לאתר פערים בזמן אמת ולתת להם מענה. הנה כמה מההמלצות:
איך נדע איזה סוג של הערכה כדאי לבצע? לשאלה זו אין תשובה נכונה או לא נכונה. מדובר במערך שיקולים שיש להפעיל בכל הקשר ולכל החלטה שתתקבל יהיו יתרונות וחסרונות. להלן כמה עקרונות חשובים שכדאי לזכור:
דרך הערכה המתאימה לתלמיד מסוים, לא תמיד מתאימה לתלמיד אחר ולכל סוג הערכה יש את המגבלות שלה. לכן, גוונו את סוגי העדויות שנאספות לגבי התלמידים ואל תדבקו בסוג מסוים של מבחן, מטלה או משימה. הגיוון מקנה לתלמידים הזדמנויות שונות להפגין את היכולות שלהם וכן משפר את מהימנות המדידה.
לפני בחירת המטלה או המשימה, בדקו מהם יעדי ההוראה של השיעור ומה התוצר שאליו אתם מכוונים. במצב שבו המטרה היא להקנות מיומנות ספציפית שהועברה בשיעור (לפתור תרגיל חיבור במאונך), המטלה יכולה לכלול שאלות פשוטות של ידע או יישום פשוט של פרוצדורה.
במצב בו תוצר הלמידה הוא מורכב יותר, כמו הבעת עמדה (תומכת או מנוגדת) לטיעון כלשהו, פיתוח משימת ההערכה מורכב בהרבה. במקרה זה יש להפעיל שיקולים שונים ולהיות מודע לכל בחירה והחלטה. למשל, האם יחפשו טיעונים בעצמם או יקבלו אותם מראש; האם יביעו את דעתם בכתב או בעל פה; אילו פרמטרים יוערכו בעבודה ועוד.
לא קל לפתח משימות טובות. תכננו את המטרה וקבעו מראש מה תרצו ללמוד ולהסיק מתוך ביצועי התלמידים. דרך מצוינת לשפר את איכות המשימות היא על ידי הסתייעות במשוב מעמיתים. לדוגמה, בעזרת מורה אחר מתחום הדעת או מתחום קרוב, שישיב בעצמו על המשימה וייתן משוב על היבטים שונים.
חשוב לפתח סקיצה ראשונית של מחוון בעת כתיבת השאלה. חשיבה בו-בזמן על השאלה ועל המחוון המלווה אותה, מחדדת את השאלה ומשפרת אותה. לאחר שהתלמידים מבצעים את המשימה, מיינו את התוצרים לקבוצות לפי רמות ביצוע שונות: גבוהה, בינונית, נמוכה. לאחר מכן, נתחו את המיומנויות בכל ערימה. בדרך זו תוכלו לשפר את הגדרות רמות הביצוע שבמחוון. עבודת צוות תועיל גם כאן בהשגת מוצר איכותי יותר. אפשר כמובן למנף את זה כמשימה מרתקת של התלמידים עצמם.
במאמר זה הזכרתי רק על קצה המזלג כיוונים אפשריים להערכה. אין ספק שהטמעה של כל שינוי מציבה בפניכם, המורים, אתגר גדול ועבודה רבה של חניכת התלמידים. מכיוון שמשאב הזמן המוגבל, אני מאמינה שחשוב להשקיע השנה באיכות ובוודאי לא בכמות. זכרו שפעמים רבות "פחות הוא יותר".
תודה רבה לאיריס ברם-גזית על ההערות המעולות והמועילות ועל סיוע באיתור חומרים עדכניים. קישור למאמר המלא: הערכה בימי קורונה.
