שמחתם לגלות שהתלמיד מכיר את החומר עוד לפני שהתחלתם ללמד? זה לא תמיד יתרון

ליאת שמחה לקבל את האפשרות ללמד מדעים בכיתת מופ"ת. היא ידעה כי התלמידים מגיעים עם ידע רחב – וכך תוכל להתקדם מהר בחומר ולהגיע לנושאים מעניינים, אותם תמיד חלמה להעביר בכיתה. אבל, כבר בשבועיים הראשונים ללמידה, ליאת הבינה שהידע המוקדם איתו הגיעו תלמידיה הוא לא יתרון בכלל. להיפך, לכל אחד מהתלמידים והתלמידות יש מושג לגבי הנושאים הנלמדים, אבל הרבה פעמים הוא מוטעה או לא מדויק, והדרך לשינוי החשיבה שלהם עליו ארוכה מהזמן שהיה לוקח לה ללמד את החומר מההתחלה. ליאת הבינה כי בפניה משימה מאתגרת לשינוי דפוסי החשיבה. למזלה, היא מצאה דרך שתוכל לעזור לה בכך, במאמר הזה. אספנו עבורכם כאן את הדגשים החשובים מתוכו.

הדרך הלא פשוטה לשינויים בחשיבה

כל אחד מהתלמידים והתלמידות מגיע לכיתה בתחילת השנה עם ידע אותו רכש קודם לכן. ידע המבוסס על ניסיון חיים, אינטואיציה, אינטראקציות חברתיות וכל מה שלמד בבית הספר קודם לכן. לפעמים הידע הקיים יעזור ויהווה בסיס נהדר ללמידה החדשה. למצב כזה נקרא "צמיחה רעיונית" – למידה שהיא הוספה לידע הקודם, כאשר הידע הקיים מתחבר לידע החדש ויכול להוות בסיס נהדר ללמידה.

מצב אחר הוא כאשר הידע הקודם דווקא מקשה על למידה של חומר חדש. למצב כזה נקרא "שינוי רעיוני" – למידה שנדרשת בה המרה או תיקון של הידע הקודם. שינוי כזה נדרש כאשר הידע הקיים אינו מתחבר לחומר, מכיל תפיסות שגויות לגביו ומטעה את התלמיד/ה. להרבה תלמידים וגם מבוגרים יש תפיסות לא נכונות, במיוחד בתחומים כמו מתמטיקה ומדעים.

לכן, חשוב לעשות טרם תחילת ההוראה של החומר "הערכה מעצבת" של הידע הקודם והתפיסות שיש בכיתה לגבי החומר אותו אתם עומדים ללמד. כלומר, לפני שאתם מתחילים ללמד, שאלו או בדקו תחילה מה התלמידים יודעים על החומר הנלמד. למשל, תוכלו לפתוח את השיעור כך: "היום נתחיל ללמוד על התא. לפני שאסביר את החומר, אשמח לשמוע מה אתם כבר יודעים על תפקודו של התא בגוף שלנו, על התכונות שלו וכיצד הוא בנוי. מי מכיר את הנושא ורוצה לשתף?" (עוד על הערכה מעצבת תוכלו לקרוא כאן).

אם תגלו שלתלמידים יש ידע בסיסי נכון לגבי הנושא, ההערכה שעשיתן יכולה להיות בסיס נהדר ללמידת הנושא. לעומת זאת, אם בעקבות ההערכה המעצבת תגלו כי התלמידים בעלי תפיסות לא נכונות לגבי החומר, חשוב להבין שיש לעשות שינוי רעיוני בקרב התלמידים ולבחון מחדש את ידיעותיהם.

חשוב לזכור כי למידה הכוללת שינוי תפיסות יותר מאתגרת, למורה ולתלמיד, מאשר למידה של חומר חדש. לכל אדם קשה לשנות את החשיבה שלו, מכיוון שהיא מוכרת ונוחה, וכך גם לתלמידים. בנוסף, כאשר יש לנו הבנה לגבי משהו – קשה להשתכנע שההבנה אינה נכונה, גם כשזה המצב.

1. צמיחה רעיונית: איך נבנה ידע חדש על בסיס ידע ישן? 

כאשר הבנתם מההערכה הראשונית כי התלמידה מכירה את החומר ויש לה תפיסות נכונות לגביו:

• בנו את הלמידה בכיתה על הידע הקיים אצל התלמידים והתלמידות – הקשיבו ועזרו להם ולהן להגיע לידע החדש תוך שימוש בבסיס של הידע איתו הגיעו.
• העצימו את התלמידה על ידי כך שתאפשרו לה למידה אקטיבית משמעותית תוך שימוש בחומר. למשל, אתגרו אותה בנוגע לחומר הנלמד באמצעות סיכום, חיבור, תמצות להגדרות, קריאה מתקדמת בנושא, חיפוש מעמיק ברשת וכדומה. כל פעילות שתוכל להשריש את החומר שהיא כנראה כבר מכירה, בצורה אקטיבית ומעניינת תעזור לתרום לקידום הלמידה.

2. שינוי רעיוני: איך ניפטר מידע מוטעה?

במידה והבנתן שתלמיד זקוק לשינוי רעיוני חשוב לדעת כי מדובר באתגר, ולפעמים לא יעזור פשוט להסביר שוב ושוב את החומר ולבקש ממנו או ממנה לחשוב אחרת, מכיוון שזה פשוט לא אפשרי. אסטרטגיות הוראה רגילות לא תמיד עובדות במצבים כאלה. למעשה, כדי לגרום לשינוי רעיוני אצל התלמיד כדאי להשתמש באסטרטגיות בונות - בעזרתן התלמיד ירגיש ויגלה בעצמו את הדיסוננס בין החשיבה והציפיות שלו לתשובות נכונות לבין התשובות המוכיחות עצמן כשגויות. רק כך הוא ישאף לתקן בעצמו את החשיבה המוטעית שלו. הנה שתי דרכים לעשות זאת:

• הציעו לתלמידה או לתלמיד שלכם לצפות מראש האם תוצאות הבעיה שעומדת בפניהם עתידות להיות נכונות, ותנו להם להגיע בעצמם לפתרון. כך הם יבינו כי משהו בדרך הפתרון שגוי וירצו באמת לשנות את החשיבה שלהם.
• הציגו לתלמידיכם מידע אמין ונתונים שיכולים לעזור להוכיח את התפיסה המוטעית שלהם.
  למשל, מצאו עבורם ברשת סרטונים שיכולים להדגים את החומר הנלמד בכיתה או דוגמאות מעניינות לשימוש בחומר – בחיים ובטבע.
  למשל, "רועי, מצאתי ברשת סרטון אשר מדגים בצורה ברורה את פעילות האנזימים בגוף. מה דעתך שנצפה בו יחד ונלמד על הנושא?", או  "נועה, אני רואה כי יש לך הבנה טובה בנושא אנרגיית תנועה. אני רוצה להראות לך שימוש מעניין בנוסחה, שמראה את הדרך לפתרון".

המקום משתנה – החומר נשאר אותו דבר

במצבים מסוימים תלמידים מבינים את החומר בכיתה, אך קשה להם להבין אותו במקומות אחרים – כאשר המרחב וההקשרים משתנים. חשוב לזכור כי למידה אינה משהו שמנותק מהמציאות והמרחב שמסביב. כדי שהלמידה תהיה משמעותית צריך לעזור  לתלמידים להבין את החומר בהקשרים השונים שלו. הכללה של חומר למרחבים שונים יכולה לסייע ולהוביל להבנה עמוקה יותר, לאיכות למידה גבוהה יותר וליכולת הסתגלות וגמישות בלמידה. תלמיד שילמד בדרך זו – יהיה לו קל יותר להתמודד עם החומר כאשר הוא יהפוך למורכב יותר. למידה מבוססת הקשר אינה ספונטנית. כך תסייעו לתלמידיכם לגשר על המרחקים בין ידע החיים לידע האקדמי:

• למדו תמיד כל נושא או רעיון בהקשרים שונים ומגוונים. למשל, כאשר תלמדו בכיתה את נושא המסה – נסו לתת כמה שיותר דוגמאות ואפילו להוציא את התלמידים להתנסות בחוץ: כמה מסה יש בכדור איתו אתן משחקות בהפסקה במגרש? כמה מסה יש בקילוגרם עגבניות? מה מסת הגוף שלנו? האם המסה משתנה כשאנחנו צפים במים או כאשר אדם נמצא בחלל במקום שבו אין כוח כבידה?
• כאשר אתם עוברים מנושא לנושא – עזרו לתלמידים לחבר בין הנושאים והסבו את תשומת לבם לדמיון תכני שיכול לעזור להם להקל על המעבר לחומר החדש.
• נסו לכוון ללמידה על ידי הבנה עמוקה ולא הבנה שטחית של שינון החומר. למשל, בביולוגיה, היכולת לזכור בעל-פה את התכונות הפיזיקליות של הוורידים והעורקים לא משתווה להבנה של מקור התכונות. כך למשל תוכלו לכוון אותם לאותה הבנה: "דמיינו שאתם רוצים לעצב וורידים. אילו תכונות כדאי שיהיו להם? האם כדאי שיהיו גמישים?".
• עזרו לתלמידים להבין את הקשר של הידע שלהם לעולם האמיתי, ולהפך. מורים ומורות יכולים לספק הזדמנויות והקשרים רבים בהם תלמידים יוכלו להשתמש בידע שלהם ולתרגל אותו. למשל, תלמידים לא יבינו את הרלוונטיות של פתרון בעיות חילוק, אלא אם כן זה יתקשר עבורם לחישוב הדלק הנדרש לק"מ נסיעה בחיים האמיתיים. חשוב שתעזרו לתלמידיכם ליישם את הידע שלהם באופן קבוע, תוך מתן דוגמאות מהחיים האמיתיים, מפעילויות הקשורות לנושאים האקדמיים הנלמדים (דרכים נוספות לחיבור ביה״ס למציאות תוכלו לקרוא כאן).