בלי מחשב ואינטרנט: מחשבות על פתיחת שנת הלימודים בחברה הבדואית

כולם מדברים על למידה היברידית, גישות הוראה, המאה ה-21 וההיערכות לשנת הלימודים המורכבת המתקרבת אלינו. כל ההיערכות הזו מתאימה בעיקר לתלמידים שיש להם בבית את האפשרויות המתאימות לכך – תשתיות אינטרנט, אמצעי קצה, סביבה נוחה ללמידה ותמיכה של ההורים. לצערי, בהרבה בתים בישראל – האפשרויות הללו לא קיימות.

את המאמר הבא שלחה לי סטודנטית שלי, יוסרא אמטיראת, בדואית תושבת הנגב, אשר מלמדת תלמידים מהקהילה הבדואית. אני מפרסמת אותו בשמי לבקשתה.

בפוסט זה אתאר כמה מהאתגרים שבהם נתקלתי ואת ההכנות שיש לעשות לדעתי לקראת השנה הקרובה, בקרב משפחות שאין להן סביבה אופטימלית ללמידה מרחוק. אציג את הבעיה, תוך מיקוד במגזר שלי, אך זו קיימת גם במגזרים נוספים.

אתגר ראשון: בעיה בתשתיות תקשוב
מרבית התלמידים שאני מלמדת מגיעים ממשפחות גדולות, בעלות רקע סוציואקונומי בינוני עד נמוך. לרבים מהם אין מחשב בבית או שמחשב אחד משמש מספר גדול של משתמשים. למרבית התלמידים הצעירים אין טלפון חכם והתקשורת הטלפונית מוגבלת ומתאפשרת רק דרך ההורים. בנוסף, רשת האינטרנט בעייתית ביישובים רבים וכך, גם אם יש נגישות למחשב, היכולת לעבוד בלמידה סינכרונית (למשל, בזום) היא מוגבלת. בעיה זאת מנעה בפועל בשנה הקודמת למידה משמעותית מרחוק של מאות אלפי תלמידים.

אתגר שני: מעורבות הורים מוגבלת
למידה מרחוק בכלל ולמידה מתוקשבת מרחוק בפרט, תלויה במידה רבה בתמיכה שההורים נותנים. תמיכה זו באה לידי ביטוי במגוון התנהגויות - ארגון סדר היום בהתאם ללוח הזמנים של הלמידה, הקצאת אמצעי קצה בין התלמידים, עזרה בלמידה המתוקשבת, בעיקר עם התלמידים הצעירים והעברת מסרים על החשיבות של שמירת הלמידה והמסגרת, גם אם זו נעשית מרחוק. לצערי, לא זכיתי לשיתוף פעולה ממרבית ההורים. הורים רבים במגזר שלי לא משכילים וכאמור, מטפלים בילדים רבים וכך מתקשים ללוות אותם ולהבין את החשיבות של שמירת המסגרת הלימודית והחברתית. כך רק מעט תלמידים היו מעורבים בלמידה המתוקשבת מרחוק באופן קבוע.

אתגר שלישי: התנגדות תרבותית
המגזר הבדואי מאופיין בגישה מסורתית חזקה. נורמות אלה קשורות לעתים בחשש רב והתנגדות לפעילות במרחב הדיגיטלי ובעיקר שימוש במדיה. כך, מורות ותלמידות רבות אינן מעוניינות לחשוף את עצמן ואת סביבת המגורים שלהן בווידאו. חשש זה מביא לכך שהפעילות הסינכרונית, גם במקרים שבהם יש תשתיות מתאימות, היא מצומצמת ונעשית ללא וידאו. זה פוגע באיכות הקשר ובתחושת השייכות החברתית גם בין התלמידים למורה וגם בין התלמידים לבין עצמם.

אתגר רביעי: הוראה מרחוק שאינה מיטבית
הדלות במשאבים הטכנולוגיים לא מאפיינת רק תלמידים, אלא גם בתי ספר רבים וגם את תשתיות המורים. קשיים אלה הביאו לכך שמורים רבים לא יודעים כיצד לנהל למידה מרחוק שתהיה אינטראקטיבית, מגוונת ומאתגרת וכך, פעילויות רבות היו אישיות וחד גוניות. בנוסף, מורים התקשו לתת תמיכה לימודית וחברתית מתאימה שתלווה את הלמידה מרחוק.

אתגרים אלה הם משמעותיים וקשה להתמודד עימם. ראיונות עומק שערכתי עם חמישה תלמידים ותצפיות על השיעורים המתוקשבים במסגרת לימודיי במכללת קיי, הראו שלתלמידים מוטיבציה נמוכה ללמידה מרחוק וזו באה לידי ביטוי הן בתחושות התלמידים (למשל, שעמום) והן במעורבות בלמידה בפועל. 

אז מה אנחנו כמורים יכולים לעשות? הרי איננו יכולים לשפר תשתיות, לשנות מצב סוציואקונומי או לערער על נורמות מסורתיות. להלן מספר מחשבות להמשך הדרך:

1. שיח עם הורים ותלמידים

בעקבות חשיבה על האתגרים השונים, אני מתרשמת שהדבר שיקדם את ההוראה שלי בצורה הטובה ביותר היא שיח עם ההורים ושיח עם התלמידים. אם אצליח ליצור קשר משמעותי וקבוע, אם אצליח לשכנע בחשיבות קיום המסגרת, אולי אצליח לעורר גם רצון להשתתפות בפעילויות הלימודיות והחברתית בעתיד. באמצעות שיחות באופנים שונים - שיחות טלפון, מפגשים אישיים (במידת האפשר), התכתבות בוואטצאפ או שליחת מסרים מוקלטים וסרטונים בוואטצאפ - אנסה ליצור נוכחות קבועה בחיי המשפחות, גם אם זו וירטואלית.

2. הערכת מצב

אנסה להבין עד כמה כל תלמיד ותלמידה נגישים ללמידה מרחוק, עד כמה הם נגישים למחשב ולטלפון ועד כמה ניתן לסמוך על רשת האינטרנט. במידה וידי ההורים משגת, אמליץ על רכישה של מחשב או אמצעי קצה אחר כמחשב לוח או אמצעים נוספים לטובת הלמידה. לעתים, הסיבה להיעדר המכשירים היא היעדר מודעות של ההורים ולא סיבה כלכלית. במקרים אחרים, איידע את הרשויות של בית הספר או הרשות המקומית, בתקווה לגייס מחשבים למשפחות אלה.

כדאי לברר, לפני תחילת הלימודים, מה האמצעים הנמצאים ברשות התלמידים

3. מתיידדים עם הלמידה מרחוק

אתכנן במהלך החופש מגוון פעילויות ללמידה מרחוק, כך שבזמן הלימודים, אוכל לפעול באופן יעיל יותר. אנסה להציג מספר אופציות ללמידה מרחוק - למידה סינכרונית (מפגשים בזמן אמת), למידה א-סינכרונית (משימות מתוקשבות) ולמידה ללא תקשוב (משימות בדפים או בספר הלימוד, אשר מצולמות ונשלחות בוואטצאפ על ידי ההורים), כפי שנעשה בלוחות הבחירה של מדינת הוואי. 

אופציות אלה יכולות לכלול גם למידה במספר משבצות זמן בקבוצות קטנות ובתיאום עם ההורים. למשל, תיאום זמנים לשיחות וידאו סינכרוניות או שיחות טלפון. אנסה שפעילויות אלה יאופיינו בפעילויות יצירתיות ומאתגרות שהתלמידים ירצו להשתתף בהן. למשל, פעילויות של הפקה (צילום והסרטה, בנייה, ציור), פעילויות חקר בנושאי עניין של התלמידים ופעילויות בעלות ממד חברתי.

4. הדרכת הורים

אנסה להדריך הורים, כך שיוכלו לתמוך בלמידה מרחוק של ילדיהם. אנסה לאתר או להכין סרטוני הדרכה להורים בעבודה עם המערכות שאיתן אעבוד; אשלח הודעות קבועות על פעילויות ואסביר כמה התמיכה שלהם חשובה, תוך כדי בירור האם הם מבינים כיצד לעשות זאת. במקרים רבים ניתן לגייס אנשים נוספים מהמשפחה כמו אחים ובני דודים ולבקש את עזרתם.

פעילויות אלה אינן פותרות את "הבעיות הגדולות". על הממשלה לפעול על מנת לצמצם פערים ולאפשר חינוך לכל, אך ניתן בהחלט לקדם את הלמידה מרחוק במגזר הבדואי ובמגזרים אחרים שהלמידה מרחוק מאתגרת אותם. אני וחבריי המורים, נוכל לקיים למידה טובה יותר מאשר בשנה הקודמת ואם מורים נוספים יצטרפו, נוכל לעשות שינוי משמעותי במגזר.

 * התמונה הראשית באדיבות Lourdes ÑiqueGrentz from Pixabay. 

האם נתקלתם כמורים בקשיים דומים לקראת פתיחת שנת הלימודים? נשמח לשמוע כאן בתגובות איך אתם מרגישים ולקבל את ההצעות שלכם להתמודדות עם הלמידה מרחוק עבור אוכלוסיות ללא אמצעים טכניים.