חללית תשפ"א ממריאה בקרוב: האם אתם מוכנים למסע?

תארו לעצמכם תרחיש: שישה אסטרונאוטים בחודש הראשון להכשרתם, מבקרים לראשונה בחללית הניצבת על כן השיגור. מאות קילומטרים משם בכיר בממשל לוחץ על כפתור המשגר והחללית משגרת לחלל שישה אסטרונאוטים, לסביבה בלתי מוכרת לחלוטין, אשר צריכים לחיות ולתפעל מכשור, כמעט ללא ידע קודם. יוסטון, יש לנו בעיה.

לקראת שנת הלימודים הבאה, עוטפת את כולנו עננת אי ודאות, המורכבת משאלות רבות. הבולטות ביניהן: מתי יגיע החורף? האם יהיה גל הדבקה שלישי? מה יהיה היקפה של השפעת העונתית השנה? כל אלו ועוד ישליכו על ההחלטות שצפויים לקבל משרדי הממשלה השונים בנוגע לדרך ניהולה של שנת הלימודים תשפ"א. זאת בזמן שמנהלי בתי הספר צריכים לתכנן את השנה שלהם כבר בימים אלה.

לקראת שנה"ל תשפ"א, הנחה משרד החינוך את מנהלי בתי הספר להכין 3 תכניות ל-3 תרחישים – סגר מלא, תרחיש משולב, שגרת קורונה. תרחיש של לימודים בשגרת קורונה (לפי הגדרות משרד החינוך) מבחינה פדגוגית הוא חזרה למוכר ולישן. שני התרחישים האחרים מחייבים למידה מרחוק (לא רק באמצעים טכנולוגיים). עד כמה ערוכים ומסוגלים המורים והתלמידים להתנהל (ללמוד וללמד) בסביבת הלמידה המרוחקת או שמא, יוסטון, יש לנו בעיה?

נא להכיר: הברבור השחור הגיע

זירת בתי הספר שהיתה מורכבת לתפעול בעברה, בשל ריבוי גופים מתערבים – משרד החינוך, רשות מקומית, הורים, תלמידים ומורים, הפכה סבוכה יותר מאז פרוץ מגפת הקורונה. לאינטרסים ולשיקולים החינוכיים נוספו אינטרסים ושיקולים בריאותיים וכלכליים. בנוסף, עברנו מגורם ממשלתי אחד שמנהל, מרכז ומחליט על התנהלות בתי הספר, לשלושה גורמי ממשל מתערבים. ריבוי השחקנים והחוסר בסנכרון ביניהם, מקשה, מגביל, יוצר חוסר בהירות והופך את משימת תכנון שנה"ל לכמעט בלתי אפשרית.

עיון באתר משרד החינוך, עוד בטרם התפשטות נגיף הקורונה, בנוגע לתחום הלמידה מרחוק, מלמד כי המשרד תופס אותה כלמידה שמתקיימת בחירום, כאשר מצב של מגיפה מתמשכת כלל לא נמצא בתרחישים האפשריים. ההיערכות מתוארת שם כמצב חירום המוערך ב"כמה ימים עד כמה שבועות". בשורה התחתונה, משרד החינוך מתמודד עם אירוע של "ברבור שחור" ובאחד מהכלים המרכזיים שיש בידי בתי הספר להתמודד עם המצב החדש = למידה מרחוק, לא המורים ולא התלמידים הוכשרו להשתמש.

מוכנות התלמידים ללמוד והמורים ללמד מרחוק, בהמשך לכל הנאמר, היא נמוכה במרבית המקרים. זאת ועוד, בתי ספר לא הוכשרו ולא נדרשו מעולם לנהל את האופרציה של תכנון למידה מרחוק. דעתי היא שמכיוון שלא נעשה תהליך מוסדר של הכשרה ללמידה ולהוראה, הרי גם כשנשוב ונדרש ללמידה מרחוק במהלך שנה"ל הבאה, לא יהיו בידי התלמידים והמורים הכלים והיכולות ללמוד וללמד. ובאנלוגיה לתרחיש שתואר בפתיחה, אנחנו עומדים לשלוח בספטמבר אסטרונאוטים לחלל, בלי שהם אומנו או הוכשרו לשהייה ארוכת זמן בחלל ולשימוש בכלים הנמצאים בחללית.

לא ניתן ולא נכון שלא להתייחס למורכבות הנדרשת למימוש למידה מרחוק. העובדה שהלמידה מתבצעת מחוץ לכותלי ביה"ס (סביבת למידה מסודרת), הופכת עולמות ותפיסות עולם עבור כולנו וחושפת ומגבירה תופעות אי שוויון בין הלומדים ואף בין המורים. במצב של למידה מרחוק, מתגבר הצורך באמצעי קצה טכנולוגיים לתקשורת, תמיכה הורית/אחרת בלמידה, בסביבה (הבית), אמצעים פיסיים שמאפשרים את הלמידה וכן תמיכה מנטלית לעידוד וקידום הלומד. בשורה התחתונה – חשיבותם של ההורים כתומכי למידה גם בהיבטים מנטליים וסביבת הבית מתעצמת מאוד בעת הנוכחית.

בראייתי 3 תכניות ל-3 תרחישים יהיו רק בסיס לפעולה. על בסיסם, מומלץ שמנהל בית הספר ינתח מקרים ותגובות שבהם עשוי שיתקל במצב של ריבוי שחקנים משפיעים ונתוני מגיפה המשתנים מדי יום. כמו כן, כדאי לבנות תכנית שמתבססת על תרחיש שכולל בעיקרו למידה מרחוק (כל תרחיש אחר יהיה רק הקלה ויוכל להתממש ביתר קלות – ירידת מדרגה), במקומות שונים – מתחם בית הספר, הבית הפרטי או כל מקום יצירתי אחר.

כך נתכונן לשנת לימודים במציאות הקורונה:

1. החורף מגיע

מכיוון שמורים ותלמידים רגילים עדיין ללמידה מיטבית במסגרת כותלי בית הספר, יש לנצל כל מסגרת זמן, עד החורף, בו מאושרת למידה במתחם בית הספר, להכשרת מורים ותלמידים ללמידה מרחוק:

א. החל מחזרת המורים מחופשת הקיץ – לפתוח בהכשרה מואצת של הוראה מרחוק.

ב. הכינו תכנית ("זמן יקר") למצב בו חוזרים בחודש ספטמבר ללמידה הכוללת שהות בבית הספר. במסגרתה בטלו כל תוכן אחר והקדישו את כל שעות הלמידה בחודש ספטמבר להכשרת התלמידים ללמידה מרחוק, למידה עצמאית, ניהול הלמידה, אוריינות, מוטיבציה, הנחלת אוריינות דיגיטלית בסיסית וכו'. לא לשום דבר אחר.

2. תותי"ם

במהלך ואחרי כתיבת התוכנית עברו עליה שוב תוך התייחסות לתותי"ם (תרחישים ותגובות) על מנת לאפשר ניהול התוכנית, אל מול שינויים, במהלך השנה.

3. הכירו את החברים החדשים בצוות ההוראה

במציאות הקיימת ההורים הם חלק מצוות ההוראה הבית ספרי. יש לשמוע את קולם של ההורים ולראות איך רוקמים ביחד את הלמידה בשנה הקרובה. חשוב לברר כיצד ההורים בוטחים בהחלטות מנהל בית הספר ומסייעים לילדיהם, הן בעידודם ללמידה מהבית והן בעידודם ונטיעת ביטחון אצל התלמידים בהגעה לבית הספר.

4. ציוד לכל תלמיד ומורה

הכינו רשימות ותכניות מגירה להשאלת מחשבים מבית הספר לתלמידים ומורים חסרי אמצעי קצה טכנולוגי ללמידה מרחוק, תוך בדיקה למי מהתלמידים קיימת נגישות לרשת האינטרנט בביתו.

5. ציוד למידה מגוון

למידה מרחוק אינה רק למידה עם אמצעי טכנולוגי. כדאי לתכנן שימוש נכון בחוברות ובספרים ולהכין גם חומרי למידה פיסיים נוספים, שניתן לשנע לבתי התלמידים בעת הצורך. לדוגמא, חומרי אומנות, דפי תרגול, ציוד מייקינג ועוד.  

6. התייחסו לצרכים רגשיים

חזקו באופן מהותי את העוגן הרגשי-חברתי בבית הספר, למול הלומדים, הצוות וההורים. הקנו כלים, הוסיפו שעות ובססו את ההבנה בצורך מהותי זה.

7. מנהל חדשנות בית ספרי

לא באמת ניתן לצפות כיצד תתנהל שנה"ל תשפ"א. כן ניתן לצפות שנה של מציאות משתנה במגוון גדול של תרחישים ובתכיפות גבוהה של שינוי. למול כך, מנו מנהל חדשנות שאחראי על ניהול תהליך ההתחדשות וההשתנות הארגוני. תפקידו לייצר ולאתר רעיונות חדשים, במקביל לקידום רעיונות חדשניים אשר צומחים מאנשים בארגון.

כל אלה אינם מבטלים את המשך החשיבה על פיתוח תכניות לתרחישים שונים שהגדיר משרד החינוך ואף מעבר להם (ניתוח מקרים ותגובות). כמו כן, הם אינם מבטלים את הצורך בלמידה והכשרה אודות דרכים ושיטות קיימות ומפותחות, ללמידה מרחוק, סינכרונית או א-סינכרונית.

במצב החדש אליו נקלעה מערכת החינוך ישנן הרבה יתרונות והזדמנויות לקידום תהליכי למידה והוראה מותאמים למאה ה-21. המפתח להתמודדות עם מצב אי הודאות טמון במנהלים ובצוות החינוך וביכולתם לבסס איים של ודאות, בהכשרתם ותרגולם לשימוש בכלים מגוונים ובעידודם למציאת פתרונות (אלתור מבוסס מקצועיות), אל מול מציאות מתהווה בזמן אמת. בפרקטיקה התמקצעו, תכננו, זהו את המצב המתהווה, היו גמישים והגיבו מהר, מתוך ידע, מקצועיות ואחריות.