חשופים ברשת: מה תלמידינו מגלים בקבוצות הווטסאפ הכיתתיות?

שוב ושוב אנחנו נתקלים בסיפורים על תמונות עירום שמגיעות לטלפונים של תלמידינו. התמונה יכולה להגיע לשם ממקורות רבים ומגוונים, דרך הורדה יזומה של התלמיד/ה, מהודעה שנשלחה בוואטסאפ, מהאינסטגרם, מהטיקטוק ועוד.

זה רק בגלל הסמארטפונים? אז זהו, שלא. כבר בשנות האלפיים המוקדמות נשלחו תמונות עירום בין תלמידים בגילאי ההתבגרות. זה לא קרה בוואטסאפ ולא בטיקטוק, אבל הצליח להגיע אליהם דרך פלטפורמות אחרות. אם זה ICQ, מקושרים או אתרי פורנו למיניהם, שקפצו מדי פעם כפרסומות על מסך המחשב.

הזמנים השתנו? עכשיו תגידו שאלו היו זמנים אחרים ולפחות התמונות שהגיעו היו של אנשים לא מוכרים ולא נחשפנו לפגיעה נפשית של תלמידה או תלמיד שתמונתם הופצה. שוב, אז זהו, שלא. גם בשנות האלפיים המוקדמות תלמידות ותלמידים צילמו את עצמם במצלמת אינטרנט או מצלמה דיגיטלית והעבירו למחשב את התמונה. לפעמים היא נשלחה ביוזמתם למישהו שהם מכירים והופצה דרכו ולפעמים האקרים שפרצו למחשב מצאו את התמונות והפיצו בעצמם. כך או כך, זה לא חדש.

מה כן חדש? הקלות שבה התמונות מופצות, המהירות של הפצת התמונות והכמות של ההפצה. אנו שומעים על הרבה מקרים בזמן קצר. אין ספק שהסמארטפונים תרמו לכך. תלמידה שמודדת בגד ים ומצלמת את עצמה עם הטלפון בתא, שולחת לחברה והחברה שולחת בטעות לאחרים. תלמיד שמצלם עצמו בעירום כדי לשלוח לחברתו, שולח גם בקבוצה של החבר'ה, בשביל "הצחוקים". כך התמונות מתגלגלות ויוצרות בעיות רבות.

תלמידים שמקבלים את התמונה שלא ברצונם, יכולים להירתע ולהיפגע מההטרדה המינית של תמונה חושפנית שהגיעה אליהם בהפתעה. תלמידים שתמונותיהם נשלחות שלא מרצונם נפגעים מהחשיפה שלא ביקשו ונכנסים למצב נפשי קשה.איך נוכל כמורים לפתור את הבעיה הזו? הנה 5 הצעות שיכולות לעזור:

1. עניין של אמון

הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא ליצור מערכת אמון בין המורה לתלמיד. האמון הזה יגרום לתלמידים לספר על מקרים כאלו או אחרים שהתרחשו בסביבת הכיתה ורק כך נוכל להתחיל להתמודד איתם. איך יוצרים אמון? אני ממליצה על הדרך הישנה והטובה: קשר אישי שיכול להתחיל משיחות אישיות כלליות, להתעניין במה שקורה אצלם במשפחה ובסביבת החברים, להיות פנויים אליהם בהפסקה אם מבקשים לשוחח או לשאול משהו ועוד דרכים שונות, שכל מורה מסגל לעצמו כדי להיקשר לתלמידים.

2. היכרויות עם מקרים אמיתיים

כדאי לעורר אמפתיה אצל התלמידים למקרים דומים ולהקדיש שעות מחנך כדי לחשוף את התלמידים לסיפורים על תמונות וסרטונים שהופצו, לספר להם איך המקרה הסתיים ומה היו ההשלכות שלו. לצורך כך, ישנם לא מעט כתבות וראיונות עם נשים (בעיקר) שחוו מקרים כאלה. והכי חשוב, לשאול אותם איך הם היו פועלים בתור המפיצים או הנפגעים. הנה לינק לכתבה מעניינת בנושא, שניתן להראות לתלמידים וכאן תמצאו כתבה נוספת.

3. שיעורי צילום

למדו את התלמידים איך להצטלם (המשיכו לקרוא, זה לא מה שאתם חושבים). הסבירו להם שתמונותיהם יכולות להגיע לכל אדם באשר הוא. חדדו עבורם כי כאשר הם מצלמים את עצמם, הם צריכים לקחת בחשבון שהתמונה יכולה להגיע למישהו שהם לא מעוניינים שיראה אותה. לכן, חשוב מאוד לצלם רק תמונות שהם שלמים איתן, גם במקרה שיגיעו לגורם זר.

4. היכרות עם החוק

למדו אותם את חוק איסור הפצת תכנים מיניים. זהו סעיף חדש בחוק למניעת הטרדות מיניות, הקובע כי יש "איסור הפצת תמונות, סרטונים או הקלטות בעלי אופי מיני של אדם ללא הסכמתו" (זכות). הדגישו כי העונש על כך יכול להגיע למאסר.

ניתן להיעזר בכתבה הבאה, שמדווחת על עונשו של מפיץ תמונות העירום שרון פרי (4 שנות מאסר). באתר "כל זכות" ישנו פירוט של החוק, עם דוגמא. ניתן להעלות סיטואציות שונות ולשאול את התלמידים האם הסיטואציה נכללת בחוק או לא.

5. רגע של מחשבה

סעיף אחרון והכי משמעותי, לדעתי: למדו את התלמידים לעצור לרגע לפני שהם שולחים תמונה ולשאול את עצמם, אם הם היו מצולמים, האם היו רוצים שישלחו את התמונה שלהם?