עזרו לתלמידיכם ללמוד ולהצליח – דווקא בחטיבת הביניים

עידו הגיע לימים הראשונים בכיתה ז'-6. בבית הספר היסודי הוא היה רגיל לכך שהמורה לאה כל הזמן עודדה אותו, עזרה לו כשהיו לו קשיים, הזכירה לו את העבודות שהוא צריך להכין וריחמה עליו כשלא הספיק, בגלל שידעה שאחר הצהרים הוא נמצא באימונים מפרכים בנבחרת הכדורגל. ואז הגיעה חטיבת הביניים ועידו הבין ברגע אחד שאין ברירה. הוא יצטרך להתבגר ולקחת אחריות ועצמאות על תפקודו בבית הספר.

כשמדברים על המונח "ביניים", מתכוונים לדבר הנמצא באמצע. בהקשר ההיסטורי, זו תקופה לכאורה פחות חשובה, אשר מפרידה בין תקופה משמעותית אחת לשנייה. בין העת העתיקה לעת החדשה – מפרידים ימי הביניים ולמרות שהם "רק" ביניים – קרו בהם דברים מאוד משמעותיים וחשובים בהיסטוריה. למשל, ייסוד האוניברסיטאות, תשתית החינוך, מקצועות שנלמדו לראשונה (משפטים, רפואה, אומנות), התקדמות טכנולוגית רבה (טחנות מים, טחנות רוח, פיתוח כלים לחקלאות) ועוד.

כך גם חטיבת הביניים, המסמלת את היפרדות הילד משליית "החממה" ההורית - תקופת הילדות ומעבר לתקופה חדשה - תחילתה של הבגרות. זה הזמן שלנו לבנות איתם את הכלים לבגרות ולעצמאות. ההבניה של הכלים חייבת להיות הדרגתית – לא לזרוק עליהם מיד את כל האחריות. חשוב להבנות את זה בהדרגתיות. למדו אותם תלמידאות בהדרגה. לא להיות יותר מדי הישגיים – תנו לתלמידים את הזמן להסתגל.

אריקסון, ממשיך דרכו של פרויד, נתן לשלב זה שם אחר: "בין זהות לטשטוש". הילד מתנתק מהזהות הילדותית אשר הקנו לו הוריו ומתחיל לייצר את התוצר המשמעותי הראשון שלו - זהותו האישית. עניין זה יתאפיין בשינויים פיזיולוגיים ובעיקר בשינויים רגשיים. על מנת שתלמידינו יצלחו את שלב הביניים הזה, יש להקנות להם "ארגז כלים" להתמודדות עם עולם המבוגרים. הנה כמה כלים שאיגדתי על מנת לסייע למורים במטרה זו:

1. חשיבה רפלקטיבית

רפלקציה היא תהליך של התבוננות פנימית במעשים או בחוויות מהעבר וביצוע חשיבה מחודשת עליהם, במטרה להסיק מסקנות לעתיד. כמורים, עלינו לפתח בקרב תלמידינו יכולת כזו, משום שכל אירוע שקורה מספק הזדמנות ללמידה חברתית, רגשית והתנהגותית. בעקבות ניתוח של מצבים, נקנה לתלמידים אסטרטגיות לפתרון בעיות והתנהלות בעולם המבוגרים ונעזור להם לברר עם עצמם מהם הערכים שילוו אותם בהמשך חייהם וישמשו אותם לבניית תפיסת עולמם.

בנוסף, שיח רפלקטיבי יאפשר לתלמידינו לבטא את חוויותיהם ורגשותיהם ולהמשיג את הלמידה שלהם על עצמם ועל החברה, תוך פיתוח רגישות לצרכים האישיים והחברתיים. בסוף פעילות מעניינת שעושים או אפילו בסוף יום, נסו לסכם ולשאול את התלמידים – מה התחושות שעלו לכם מהפעילות? איך עבר עליכם היום? אפשר גם לשאול בנוסח של "ספרו על נקודות אור מהיום שלכם" או "איפה לדעתכם נפלתם?" אם אתם מרגישים שתלמיד נתקל בקושי חברתי, נסו לדובב אותו לספר על הקושי ויעצו לו, לאור המסקנות אליהן הגעתם יחד בשיח כיצד לפעול. 

2. עבודה בקבוצות
בבית הספר היסודי, העבודה בקבוצות היא במטרה להכניס עניין, ללמוד לעבוד יחד ולעשות את הלמידה יותר כיפית. בחטיבת הביניים, קבוצת השווים הרבה יותר חשובה ולכן העבודה בקבוצות היא ממש קריטית לרכישת מיומנויות חברתיות. היא תורמת לגיבוש הזהות החברתית של התלמיד ועוזרת לו למצוא את מקומו בהיררכיה החברתית.

לעבודה בקבוצות יש מגוון יתרונות לימודיים, חברתיים ורגשיים. השימוש בעבודה קבוצתית עוזר לתלמיד לראות את האחר ולהרגיש חלק מהחברה. בכך זוכה הנער להראות ולהישמע. בנוסף, הוא בא במגע עם סגנונות שונים של אנשים ולומד להסתדר איתם, בדיוק כפי שיהיה עליו לעשות ב"עולם המבוגרים". עבודה בקבוצות תורמת לתחושת חיזוק הזהות של התלמידים על ידי תרומתם לקבוצה, מה השווי שלהם בעיני אחרים.

3. למידה משמעותית

בשנים האחרונות ישנו דגש על גיוון דרכי ההוראה והפיכה של הלמידה למשמעותית עבור התלמידים. בבית הספר היסודי התלמיד יותר מובל. בחטיבה הוא מגלה את עצמו ואת האישיות שלו ורוצה להוביל ולכן זה הזמן בו למידה משמעותית היא חשובה ביותר. למשל, בדרך של PBL, התלמיד יבוא יותר לידי ביטוי ויביא לידי ביטוי את הזהות והאישיות שלו. יש צורך לקשר בין החומר הנלמד לעולמו הפנימי של הילד. מהי ליבת מהותו? חוזקותיו, כישוריו ותשוקותיו. שימוש בלמידה משמעותית יכין את התלמיד לחייו הבוגרים ולחלומותיו העתידיים. במידה ומתאפשר, יש לפתח למידה עיונית לצד עשייה פיזית ולאפשר הכנה של ממש אל החיים בחוץ.

4. אפשרויות בחירה
מורים בחטיבות הביניים צריכים לאפשר כמה שיותר אפשרויות בחירה ברמה הלימודית וברמה החברתית. התלמידים נמצאים בדרכם להפוך למבוגרים בעולם, זמן בו ממילא יצטרכו לקחת אחריות ולהיות עצמאיים. החטיבה צריכה לתת להם הכנה ליציאה לעצמאות והדרך היא אפשרויות בחירה - החל בבחירת חברי הקבוצה שאיתם התלמיד יבצע עבודה, בחירה במקצועות בחירה או הרחבה ללמידה ועוד. היכולת לבחור בין כמה אפשרויות, תסייע לתלמיד להיות מודע לנטיות לבו, קשת הצרכים שלו ויוזמותיו.

5. למידה עצמאית
כמורה, אני משתדלת לייצר כמה שיותר מצבים בהם תלמידיי יתמודדו עם למידה באופן עצמאי. העצמאות תקנה להם תחושה של ביטחון ואמונה בעצמם. בנוסף, העצמאות "מסירה" את האחריות מההורים והמורים ומעבירה אותה אל הנער. אתם המורים מדריכים אותם, אבל הם אלה שמובילים את עצמם ללמידה. למשל, הגעה בזמן לבית הספר – באחריות התלמיד, הבאת ציוד, עמידה בלוחות זמנים של פרויקטים ועוד.

אינטגרטיביות
את כל הכלים הללו חשוב מאוד ליישם לא רק בבית הספר – אלא גם בבית ובחיים החברתיים – לשלב את כל הכלים עליהם דיברנו יחד. כמורים, לא נשאל שאלות את ההורים, אלא נפתור דברים מול התלמיד. אני מעודדת את תלמידיי לקחת אחריות גם בכל מה שקשור לזמן מחוץ לבית הספר – אחר הצהרים, בבית, עם חברים וכו'.

לסיום, תקופת חטיבת הביניים מהווה "רכבת הרים" רגשית, חברתית ולימודית. מצד אחד, התלמיד מרגיש שהוא ילד. מצד שני, לאור התפתחותו הפיזית, החברה רואה בו נער עם חובות ותולה בו ציפיות לעתיד כבוגר. כמורים, חלה עלינו החובה להכשיר את התלמידים הללו לחייהם הבוגרים, לחזק את תחושת הזהות שלהם, לשקף להם את החוזקות שלהם ולעודד בהם מחשבה רפלקטיבית, תוך הבדלה בין טוב לרע. 

דניאל כהן, בת 28, מורה לחינוך מיוחד בבית הספר "נירים" ומחנכת כיתה ז'. עובדת עם סטודנטים לקויי למידה בדוד ילין.