מי מפחד ממתמטיקה? תוכנית שנתית לשיפור ההישגים בחטיבת הביניים

אבקש לפתוח במקרה אשר זכור לי מהשנה הראשונה בה הייתי בתפקיד מחנך כיתה ז'. ביום הראשון ללימודים הסברתי על מבנה יום הלימודים ולוח הצלצולים. בסיום השיעור, ניגש אלי תלמיד ושאל אותי מתי אמורים לאכול את ארוחת העשר? הופתעתי מאוד מהשאלה. חייכתי לתלמיד והסברתי לו שאין לנו זמן מוגדר לארוחת עשר וההפסקה יכולה להיות זמן מצוין לאכילת סנדוויץ'. עם השנים למדתי עד כמה הסיפור הזה הוא רק מטאפורה.

פעמים רבות מצאתי את עצמי מצפה מתלמידיי בחטיבת הביניים למשהו שבעיני היה המובן מאליו, רק כדי לגלות שאני כמו המפקד בצבא שצועק 'אחרי' ופתאום מגלה שהוא מסתער לבד. הפסקאות הבאות מבקשות לתאר את החוויה והניסיון שלי בעבודה בחטיבת הבינים בדגש על עבודתי עם תלמידים מתקשים.

אחד האירועים הנפוצים בשגרת בית הספר ובמיוחד במקצוע המתמטיקה הוא המבחן

כישלון המבחן

בית הספר בו אני מלמד, מהווה מסגרת חינוכית עבור אחת מהאוכלוסיות המודרות ביותר בישראל ומוגדר במדד טיפוח 9. אחד האירועים הנפוצים בשגרת בית הספר ובמיוחד במקצוע המתמטיקה הוא – המבחן. לכאורה, מושג פשוט. קובעים תאריך ואומרים מה החומר. בהנחה שהלמידה של רוב התלמידים הייתה טובה לפני המבחן, הדבר יבוא לידי ביטוי בציוניהם.

בצוות בו אני עובד היום פיתחנו שגרה לפני מבחנים. כשבוע וחצי לפני מבחן אנו מחלקים דפי חזרה. אנו מציינים בפני התלמידים שרוב השאלות במבחן יילקחו מתוכם. בנוסף, במשך חמשת השיעורים לפני המבחן, אנו מקדישים את הזמן אך ורק לתרגול. כך נהגנו במשך תקופה די ארוכה. הקדשנו מאמצים רבים בחיבור חומרי החזרה, בחזרות עצמן בכיתה וכמובן בחיבור המבחן בצורה ההוגנת ביותר האפשרית. התוצאות, כמעט בכל השכבות, היו זהות. התפלגות הציונים הייתה עגומה, תלמידים רבים נכשלו והייתה תחושת תסכול עמוקה בקרב הצוות. הסברנו לעצמנו את המצב על ידי שימוש במילים 'חוסר מוטיבציה' ו'העדר תחושת מסוגלות'.

השנה, בסיום אחד המבחנים, נפגשתי לשיחה עם רכז השכבה בה נערך המבחן. סיפרתי לו על תהליכי הלמידה שעשינו לקראת המבחן ועל הדילמה שניצבת בפנינו: להוריד את רף הדרישה מהתלמידים ולגרום לעליה מלאכותית של הציונים או להשאיר את המצב על כנו ולהסתפק בהצלחות של תלמידים בודדים. במהלך השיחה החלטנו על מספר צעדים שנרצה לנסות.

3 טיפים להצלחה

1. תכנון זמן
כשבועיים לפני המבחן הבא קיימנו כינוס שכבתי באודיטוריום. כבר בתחילת הכינוס, הבהרנו לשכבה שמטרת ההתכנסות איננה נזיפה או איום בהקשר המבחן. הבהרנו כי מטרת הכינוס היא חשיפה לאסטרטגיות חשובות בהכנה למבחן הקרוב ותגמול לאלו שישתמשו באסטרטגיות אלו. האסטרטגיה החשובה ביותר שבה התמקדנו היא  – תכנון זמן. פשוט כי הנטייה של תלמידים מתקשים היא לשכוח את בית הספר ברגע שדלת הכיתה נטרקת מאחוריהם. הצגנו בכינוס את נושא תכנון הזמן מול הקשיים ביישומו.

2. ליווי מקצועי
שוחחנו על החשיבות של ליווי מקצועי בהכנה למבחן והיתרונות בלמידה קבוצתית. ליווי שניתן לקבל במרכז הלמידה בבית הספר אשר בדרך כלל די ריק בסוף היום. חילקנו טבלה בה היו רשומים כל התאריכים עד ליום המבחן. בכל תאריך היה מקום לרשום שעת התחלה, שעת סיום, מי היו הפרטנרים ללמידה ומקום לחתימה של האחראי על מרכז הלמידה.  לתלמידות/ים הבטחנו נקודה על כל שעה המתועדת בדף. מי שתתכונן בקבוצה עם בן/בת זוג ת/יקבל 2 נקודות על כל שעה. כאשר התלמידים שאלו ״למה?״ הסברנו להם שאנחנו רוצים לעודד אותם לשבת יחד. זה פשוט יותר כיף ללמוד יחד מאשר לבד.

3. חזרה
בכינוס, חילקנו את חומרי חזרה למבחן. הפעם, הם היו מחולקים בצורה מעט שונה. כל נושא חולק ל-3 רמות: בסיס, בינוני ומתקדם. גם במבחן עצמו בכל נושא הופיעו 3 שאלות. התלמידים היו אמורים לבחור על איזו רמה של שאלה הם מוכנים לענות. שווי כל השאלות ברמת הבסיס היה 60 נקודות. כך יכולנו להבטיח שתלמיד מתקשה ביותר, אשר הקדיש זמן חזרה למבחן ופתר את כל שאלות הבסיס יכול לקבל ציון עובר. זה אולי נשמע קצת מוזר אבל עבור חלק גדול מהתלמידים, שהיו רחוקים מלעבור את המבחנים הקודמים, קיים חשש להתכונן למבחן. האפשרות שיישבו, יתכוננו למבחן ובסוף ייכשלו היא ריאלית ביותר. לכן רצינו לתת להם ערובה שאם יעשו מספר פעולות, יחסית מינימליות, ציון העובר נמצא בהחלט בהישג יד.

במרכז הלמידה שנפתח הגיעו מדי יום תלמידים נוספים אשר למדו יחד לקראת המבחן הבא

איך זה נראה בפועל?

לא כל כך ידענו למה לצפות לאחר הכינוס וחיכינו לסימנים כלשהם להלך רוח שונה בשכבה. בימים הראשונים ראינו תלמידות ותלמידים, הנחשבים כטובים נמצאים במרכז הלמידה. לצד זאת ראינו  זרם קטן יחסית של מצטרפות ומצטרפים. במהלך שבועיים אלו שיבחנו את הנשארים והמשכנו לתרגל את חומרי החזרה במהלך השיעורים עצמם. שמנו לב שמספר התלמידים במרכז הלמידה עולה מיום ליום. בשבוע האחרון לפני המבחן מרכז הלמידה היה עמוס למדי. אחראית המרכז אף התלוננה שחלק מהתלמידים סתם עושים רעש ומפריעים לשאר. זה היה סימן טוב עבורנו. הבנו שיש כדור שלג חברתי שגורם לתלמידים להישאר לאו דווקא בגלל המבחן אלא בגלל שחלק גדול מהחברים נשארו והם לא רצו להיות החריגים. כדור השלג החברתי, שפועל בדרך כלל נגד למידה, הפך להיות כדור שלג חיובי שגורם לעוד ועוד מעגלים להצטרף לתהליך.

ביום המבחן המתח שהורגש בכיתות, היה הרבה מעבר לרגיל. התלמידים נראו לחוצים, כי פתאום היה להם מה להפסיד. תלמידה שהקריבה שעות הכנה רבות חששה שהן עלולות לרדת לטמיון אם לא תתפקד כהלכה. זה היה עוד סימן מעודד מבחינתנו. לא מכך שהתלמידים והתלמידות מאוימים מהמבחן אלא שסוף סוף יש להם באמת מה להפסיד במבחן.

נמצא קשר ישיר בין שעות הכנה לממוצע הציונים 

ומה התוצאות?

אופן ההערכה של התלמידים התבצע לפי הציון שהם קיבלו במבחן, לצדו ציינו את בונוס שעות ההכנה ואת השקלול של הציון עם הבונוס בתור ציון סופי. כך יכולנו לתגמל את התלמידים על תהליך ההכנה, אך גם קיבלנו תמונת מצב אמתית ויכולת לבחון את ההישגים המתמטיים אליהם התלמידים הגיעו. הכנו גרף שמראה את הציון כתלות במספר שעות ההכנה והתוצאה הייתה ברורה מאוד לעין - קשר ישיר בין שעות הכנה לממוצע הציונים. ערכנו כינוס נוסף בו הצגנו נתונים לגבי תוצאות המבחן.

מובן שהיו גם חריגות כמו מספר תלמידות שהתכוננו שעות יחסית רבות וקיבלו ציון נמוך. השתדלנו להבין מה קרה לתלמידות אלו. ראינו שהסיבה השתנתה מאחת לאחת. תלמידה מסוימת התכוננה 8 שעות למבחן אך הקדישה את כולן לנושא אחד בלבד. השתמשנו במקרה כדי לדבר איתה על יעילות בתכנון הזמן. תלמיד אחר אמר שאמנם תיעד שעות הכנה רבות אך החברים שאיתם למד הסיחו את דעתו והיו עסוקים בלצחוק ולשחק בטלפון ופחות בלמידה. כאן נוצרה הזדמנות לדבר על החשיבות של בחירת הפרטנרים ללמידה והתנהלות בתוך סיטואציה חברתית.

אך החשוב מכל, נפטרנו לעת עתה מהצורך להשתמש במושגי 'מוטיבציה נמוכה' ו'היעדר תחושת מסוגלות' בכדי להסביר חוסר הצלחה. הסתבר לנו שהסיבה למוטיבציה ולתחושת המסוגלות היא היעדרן של אסטרטגיות למידה. הניסיון הזה לימד אותי עד כמה העבודה הבית ספרית מזמינה סיטואציות רבות אשר דורשות ניתוח מעמיק. לעיתים, לא ניתן לערוך ניתוח שכזה לבד אלא רק תוך כדי סיעור מוחות ושיתוף פעולה של מספר מורים.

עם הפנים קדימה: לקראת השנה הבאה אנו נשאף להרחיב את המודל הזה לכלל שכבות חטיבת הביניים וכמו כן ליצור בו עומק נוסף. במובן זה האתגרים הבאים הניצבים מולנו הם גיוס כלל המחנכים לטובת מהלך גורף בחטיבת הביניים, הרחבת סל המורים התומכים בשעות הפעילות של מרכז הלמידה והשבחת תהליך המשוב על הבחינה.