המהפכה הדיגיטלית: האם ספרי הלימוד עומדים להיעלם מהעולם?

האם ייעלמו בקרוב ספרי הלימוד הרגילים? האם הם יוחלפו בספרי לימוד דיגיטליים? מי שדמיין את ילדיו מחליפים את ילקוט בית הספר העמוס בטאבלט דק צפויה לו אכזבה, לעת עתה. למרות שאנו עדים לכניסה מדורגת של שימוש במגוון רחב של תכנים וכלים דיגיטליים לבית הספר, נראה שישנה עוד כברת דרך עד למעבר לספרי לימוד דיגיטליים. המגמה ברורה, אך לפני שממהרים להתאהב ברעיון, כדאי לבחון אותו לעומק ולהיערך בהתאם.

על פי נתוני משרד החינוך משנת 2016, 86% מבתי הספר כבר משלבים ספרים דיגיטליים בתוכנית הלימודים, רובם במקביל לספרים המודפסים. מגמה זו צפויה להתגבר בשנים הקרובות, אך יש לשאול מהי התועלת בלמידה מספרים דיגיטליים אלו; האם המורים ערוכים ללמד באמצעות ספרים דיגיטליים והאם וכיצד יש להטמיע ספרים דיגיטליים במערכת החינוך? אנסה לגעת בקצה המזלג בכמה מהסוגיות הענקיות הללו.

מה ההשלכות? האם הלמידה מטאבלט איכותית מהלמידה מספר לימוד או להיפך? 

חומרי לימוד דיגיטליים – ההבטחה הגדולה

חומרי לימוד דיגיטליים הם תכנים או כלים דיגיטליים אשר פותחו או הותאמו למטרות למידה, הוראה והערכה. כמו למשל, סרטונים, אתרים ייעודיים, קורסים מקוונים, סימולטורים, משחקי מחשב ועוד.

חומרי לימוד דיגיטליים טומנים בחובם הזדמנויות ייחודיות ללמידה:

1. ניידות: חומרים דיגיטליים מאפשרים לגשת למשאבים כמעט בלתי מוגבלים בכל מקום ובכל זמן במהלך הלמידה ולכן הם יוצרים אפשרויות חדשות ללמידה חוץ־כיתתית, לאיסוף מידע ולשיתופו במהלך הלמידה.
2. מולטימדיה: חומרי לימוד דיגיטליים מופיעים במגוון ייצוגים ושילובי ייצוגים, כמו טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, אנימציה, סימולציה ואפילו ייצוגים המשלבים רכיבים פיזיים. כאשר משתמשים במולטימדיה בצורה נכונה ומושכלת, היא יכולה לחזק את ההבנה ולהעמיק אותה.
3. אינטראקטיביות (הידודיות): חומרים דיגיטליים יכולים לזמן אינטראקציה דו־כיוונית: הם מגיבים לפעולות המשתמש ויוצרים פוטנציאל ללמידה פעילה ולמשוב משמעותי.
4. התאמה אישית: חומרי הלימוד הם דינמיים ומאפשרים חוויית למידה המותאמת באופן מיטבי לקשת רחבה של משתמשים.
5. ניתוח למידה: כל אינטראקציה עם אובייקט דיגיטלי מייצרת נתונים. ניתן לאגור, לעבד ולנצל את הנתונים הנאספים, כדי לתמוך בתהליכי למידה, הוראה והערכה.

נשמע טוב, אז למה שלא נפרד לשלום מחומרי הלימוד הרגילים?

לא כל כך מהר. כדי לנצל את כל המאפיינים הללו, יש צורך בהיערכות מקיפה ובהטמעה נכונה של חומרי הלימוד הדיגיטליים. כדי לבחון את הסוגיה הזו, נסתכל על סוג אחד של חומרי לימוד דיגיטליים – הספרים הדיגיטליים שבאים להחליף את ספרי הלימוד הקלאסיים. משרד החינוך הגדיר שתי רמות של ספרים כאלו: ספרים דיגיטליים ברמה הבסיסית - מסמכים דיגיטליים המאפשרים פעולות בסיסיות, כגון הדגשת טקסט והוספת הערות וספרים דיגיטליים ברמה מתקדמת – בהם ניתן לכלול פריטי מדיה שונים המעודדים אינטראקטיביות ומאפשרים לקוראים ולמורים להוסיף שכבות מידע ולשתף אחרים במידע שיצרו. לפני שמשלבים ספרי לימוד דיגיטליים יש להתחשב בשני ממדים - כדאיּות פדגוגית ומּוכנּות:

1. כדאיּות פדגוגית משקללת את התרומה לתהליכי למידה, הוראה והערכה, מול החסרונות הפדגוגיים האפשריים של שימוש בספרים דיגיטליים. עד היום, כמעט ולא נערכו מחקרים השוואתיים שבחנו את ההשפעה של למידה מספרי לימוד דיגיטליים על ידע והבנה בחינוך היסודי והעל־יסודי. חלק מהמחקרים שפורסמו הראו תוצאות מדאיגות. כך למשל, מחקר משנת 2018 מצא כי קריאה ממסך נחותה לעומת קריאה מנייר ופוגמת בהבנת הטקסט הנקרא. דוח רחב היקף נוסף מצא כי קריאה של טקסטים ארוכים ומודפסים חיונית לפיתוח יכולת הריכוז, אוצר המילים והזיכרון. אלו מיומנויות שעשויות להיפגע עם המעבר לטקסטים קצרים ודיגיטליים.
2. מּוכנּות מתייחסת לבשלות ולאיכות של ספרי הלימוד הדיגיטליים, התשתיות וכן ליכולת של המערכת וצוותי הוראה למצות את ערכם של החומרים. על פי נתוני משרד החינוך משנת 2016, 70% מהספרים הדיגיטליים במערכת החינוך הינם ברמה הבסיסית. לרוב מדובר בהעתק דיגיטלי של הספר המודפס הדומה לו הן בצורתו והן באופן השימוש בו. ספרי לימוד ברמה מתקדמת הינם מועטים יחסית, ככל הנראה בשל עלותם הגבוהה. כמו כן, נדירים ספרי הלימוד הפתוחים שבהם מורים ותלמידים יכולים להיות שותפים לעריכה של התכנים ולעיצובם.
   מבחינת מּוכנּות התשתיות, יש צורך בהיערכות טכנית וטכנולוגית, שתדרוש תקציבי ענק כדוגמת דרישות בתי הספר ו"מחשב לכל ילד" (יחס תלמידים למחשב בשנת 2015 עמד על מחשב אחד לתשעה תלמידים).
   מבחינת מּוכנּות המורים, נראה שרובם ערוכים להשתמש בספרי לימוד דיגיטליים ברמה הבסיסית. אולם, בשל מיעוטם של ספרי לימוד דיגיטליים ברמה מתקדמת, כאלו שתומכים בתצורות פדגוגיות חדשניות, טרם ידועה רמת מוכנותם של המורים לשימושים אלו.

מקרה הבוחן של הספרים הדיגיטליים בישראל, מדגים לעת עתה הן כדאיות פדגוגית נמוכה והן מוכנות נמוכה לשילוב ספרים דיגיטליים במערכת החינוך. המסקנות מעידות בעיקר על הצורך בתכנון אסטרטגי.

עד כמה אנחנו באמת מוכנים להכניס את כל הספרים לתוך טאבלט? 

ומה עושים עכשיו?

שאלה מורכבת. הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק ומערכות כבדות כדוגמת משרד החינוך, נדרשות להדביק את הקצב. לאור מקרה הבוחן, עולות כמה המלצות בנושא השימוש בספרים דיגיטליים:

1. להמשיך לעודד קריאה של ספרים וחומרים מודפסים, במיוחד בבית הספר היסודי, אך גם בחטיבת הביניים ובתיכון, על מנת שלא לפגוע בהתפתחות יכולת הקריאה וההבנה.
2. להשתמש בספרי לימוד דיגיטליים כאשר אלו מציעים יתרונות פדגוגיים משמעותיים, כגון שילוב הדמיות וכלי חקר. תלמידים מיומנים יכולים גם להיתרם מהאפשרות לחפש, לשתף, לקשר ולהעיר על גבי הטקסט, אך אלו מיומנויות נרכשות והמורים צריכים להקדיש זמן ותשומת לב כדי לפתחן.
3. להשתמש בספרי לימוד דיגיטליים כדי לתת מענה ללומדים שיש להם קושי בקריאה או צרכים מיוחדים בעזרת אפשרויות עיצוב טקסט וקריינות.
4. להקדיש זמן ומאמצים לפיתוח של אסטרטגיות קריאה דיגיטלית, שיעזרו לכל התלמידים לקרוא באופן מעמיק וביקורתי טקסטים דיגיטליים מסוגים שונים. לשם כך, התלמידים צריכים להיחשף לא רק לפרקים מספרים, אלא גם לטקסטים דיגיטליים מגוונים מהאינטרנט.
5. לבחון מחדש מעת לעת את ההצדקה להמשך עידודם של ספרי לימוד דיגיטליים, לאור מגמה של מעבר מספרי לימוד ליחידות מודולריות, המזמנות למורים חופש בחירה רב יותר ויכולת רבה יותר לעצב מסלולי למידה גמישים, הכוללים: יחידות, טקסטים ופעילויות הנותנות מענה ליעדים ולצרכים לימודיים מקומיים.

אז אל תרוקנו עדיין את מדפי הספרים. הספר המודפס עדיין כאן ויתרונותיו בולטים על פני קריאה של ספרים דיגיטליים, על פי הידוע ממה שנחקר עד כה. עם זאת, אין ספק שיש להיערך לבאות. ההתפתחויות הטכנולוגיות מזמנות אינספור הזדמנויות פדגוגיות והן, יחד עם השקעה בתכנון ופיתוח, לצד הטמעה מבוקרת והדרגתית בבתי הספר, יבטיחו למידה מיטבית.   

• הכתבה נכתבה על סמך עבודתה של ועדת מומחים שהתמקדה בנושא התאמת תוכניות הלימוד וחומרי הלימוד למאה ה-21, מטעם היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.