לקדם מצוינות
ארגון הידע הקיים אצל התלמידים הולך ותופס תפקיד גדול במאה ה-21. תפקיד המורה אינו רק ללמד חומר חדש אלא גם לסייע לתלמיד לארגן את המידע שכבר קיים אצלו. כיום, התלמידים מגיעים אל הכיתה כאשר הם מצוידים בעמדות ובפיסות מידע שאספו ממקורות עצמאיים דרך הרשת. זוהי תקופה של שינויים אדירים; בזמינות הידע, שיטות הלימוד הופכות מגוונות, המידע ללימוד עצמאי נגיש ברשת, ומרחב הלמידה יצא מחוץ לכותלי הכיתה, אם על ידי שימוש בטכניקות של כיתה הפוכה ואם בלמידה עצמאית עם קורסים מקוונים. כך או כך, המורה נאלץ להתמודד לא רק עם האתגר הרגיל של הטמעת ידע חדש, אלא גם עם התמודדות מול עמדות ומידע אחר מתחרה הנמצא בחזקת התלמידים. התעלמות מהידע הקיים אצל התלמיד אינה פתרון יעיל, שכן המידע הנאיבי נשאר בתודעת התלמיד במקביל לידע החדש הנלמד. כך מוצא עצמו התלמיד אוגר עוד ועוד פריטי ידע בלתי מקושרים.
בנוסף לנקודת הפתיחה עמה באים התלמידים, אזי גם במהלך השוטף המתרחש בחדר הכתה, אנו מגלים, שמידע רב נמצא נגיש סביבנו ומציף אותנו בעובדות. היכולת למיין את המידע, להחליט בין טפל ועיקר, לקשור בין פריטי ידע ולהשוות ביניהם - הופכים במאה ה-21 להיות משמעותיים יותר מאשר בשנים עברו, ולא פחות משמעותיים מרכישת היכולת ליישם מיומנות מסוימת הנלמדת בכתה. במאמר זה ארצה לחשוף אתכם לביטוי חדשני של מארגן ידע, המארגן המאוחר (Delay Organizer), המספק משמעות חדשה לפרק הסיכום ולהציג את עקרונות היישום, כיצד ניתן ליישמו הלכה למעשה. מארגני ידע מסוג אחר כגון מארגן מקדים כבר ידועים בספרות.
ארגון ידע משמעותו ״עשיית סדר״ בראש ותוצאתה הינה ראייה הוליסטית לכלל פרטי המידע שבבעלותנו ארגון ידע
בחברה המודרנית, המונח ״ארגון״ מוכר בעיקר במובן של מיון ויכולת איתור מידע (ולא ידע). ארגון נתפס במובן של כיצד "לסדר" את פריטי המידע כך שנוכל לאחסנו במינימום מקום, לאתר ולשלוף אותו במהירות כאשר נזדקק לו. אך, כאשר אנו דנים ב״ארגון ידע״ המשמעות הינה שונה לחלוטין. ארגון ידע משמעותו "עשיית סדר בראש" שתוצאתה הינה רכישת ראיה הוליסטית לכלל פרטי הידע שבבעלותנו והבנה מושגית.
כדי לארגן ידע, אנו מתבקשים לחזור ולבחון את הידע שבחזקתנו באופן מאוד מסוים. תהליך זה נקרא "מארגן מאוחר" (Delay Organizer). תהליך ארגון כזה, דורש מאתנו לקבל החלטות ולבצע השוואות כלפי פרטי מידע, כגון: לבצע מיון מי מבין פרטי המידע חשוב יותר? ובאיזה מובן? לשאול האם יש קשר בין פרטי המידע שמאפשר זיקה? או כיצד הגיעו ופיתחו את המידע הזה?. בדרך כלל, אנו לא נוהגים לספק הסברים כאלה לתלמידים במהלך הלימוד הראשוני השוטף, ובצדק. ראשית על התלמיד להכיר את פרטי המידע, להתרגל למושגים ולרכוש מיומנות שליטה ושימוש בהם. אך לאחר שהתלמיד רכש מיומנות בחומר, ישנה חשיבות רבה לבצע הליך של ארגון ידע מאוחר. בשלב זה, של סיכום פרק לימוד, התלמיד זוכה להטמעה משמעותית של המידע והופכו לידע משמעותי. כאשר נבצע, או אף נדגים, תהליך של יצירת היררכיה של פרטי המידע שאותם מחזיק התלמיד, התלמיד יאלץ במקביל לבצע או להיחשף למיון של כל המושגים המקבילים לאותה משמעות - כולל אלה אותם רכש מחוץ לחלל הכתה. תהליך זה מאפשר "פתאום" השוואה בין ידע קודם לידע חדש, ביטוי של למידה משמעותית ורכישת ראיה הוליסטית לחומר שכבר למד. "פתאום" לא מדובר רק במיומנות אלא ברכישת תמונת עולם.
ארגון ידע בלימודי הפיזיקה
בעולם של לימודי הפיזיקה, נושא זה מקבל משנה תוקף. שכן התלמיד מתבקש לדעת להבחין בין תיאוריה לחוקים, בין פרדיגמה שהינה תיאור של המציאות לעומת חוקים שהינם קשרים בין תצפיות, בין מידע "נכון" בעל תחום תקיפות מוגבל לבין רעיונות גדולים בהתפתחות התאוריות העכשוויות, גם רעיונות שאינם נכונים עשויים עדין לאתגר את התאוריות הנוכחיות במובן הרעיוני ומאתגרים שכלית. אז כיצד לבצע ארגון ידע כזה?
היישום של מארגן מאוחר מתבטא בבניית פרק סיכום מיוחד, שיעור או הרצאה מסכמת אחת בודדת. זאת רק לאחר שתלמידים רכשו מיומנות בחומר. בשיעור כזה עלינו לספק חיבור אונטולוגי בין פריטי הידע, היררכיה בין פריטי הידע - שמשמעותה האם יש פריט ידע חשוב יותר מהאחר? ובאיזה מובן? וכן לספק לתלמידים הצעה מעשית כיצד לארגן את הידע.
תהליך הארגון נעשה על ידי הצגת מודל טריאדי. שלושה מעגלים המקיפים זה את זה. במרכז העיגול הפנימי נמקם את גרעין הידע. התאוריה, הפרדיגמה של הידע. בתחום שבין העיגול הפנימי למעגל השלישי נמקם את גוף הידע. הוא החוקים וכללי המיומנות שלמדנו. ואילו את המידע האחר המתחרה, תיאוריות אחרות נכונות (תורת היחסיות לדוגמה) או שגויות (תורת אימפטוס לדוגמה) אותם נמקם במעגל החיצוני. כאשר תלמיד נדרש לבצע תרגיל כזה, או אפילו לחילופין רק להיחשף לתהליך הדגמה כזה, אזי התלמיד נחשף לראייה מערכתית על כל המידע אותו הוא מכיר. תוך כדי תהליך הארגון, אם בעשייה עצמאית על ידי התלמיד או הדגמה, התלמיד מוצא מקום לשאול "מדוע התבצע ארגון באופן הזה?" ולקבל מענה באיזה אופן פריט מידע אחד היררכי יותר מעל פריט מידע אחר ולפי איזה קריטריונים. פרק הסיכום יכול להיות עיתוי מצוין של אירגון הידע ובלבד שיעשה באופן בעל משמעות תוכני-תרבותית (Cultural Content Knowledge CCK). הוראה בה נדגיש את גרעין הידע של הפרדיגמה הנלמדת דרך שיח רעיונות ותיאוריות הרלוונטיים וגם מההיסטוריה של המדע.
נדגיש כי תהליך שכזה יכול להתבצע ביעילות רק לאחר שהתלמידים כבר רכשו מיומנות. מחקר בנושא זה נעשה לאחרונה באוניברסיטה העברית בירושלים, הוצג בכנסים וזכה לתהודה חיובית. החידוש בתחום ארגון המידע, היינו מארגן מאוחר שמספק מובן חדש למושג הסיכום.
לסיכום, ארגון ידע מאוחר הינו כלי דידקטי חשוב המסייע לתלמיד לגבש תמונת עולם ועמדה כלפי אוסף המושגים ופרטי המידע שרכש. כפי שניתן לראות חשיבותו היא בקידום למידה משמעותית והבנה מושגית של החומר הנלמד. את עקרונות ארגון הידע המאוחר ניתן ליישם ובכל מקצוע, כאשר נייחד פרק סיכום בו נאתגר תלמידים בדרישה לקיום השוואה, הכללה, מציאת המשותף והשונה בין הנושאים שנלמדו.
אז איך אתם מארגנים ידע בכיתה שלכם?
