ללמוד מהעולם
"אם אנחנו כבר מאלצים את תלמידינו לעבור פעמיים בחיים בית ספר – לחטיבה ואז לתיכון", קובע פרופ' ג'ון האטי, מחוקרי החינוך החשובים בעולם, ראש מחלקת המחקר בחינוך באוניברסיטת מלבורן. "צריכה להיות למעבר הנוסף הזה סיבה ממש טובה. אנחנו הרי גורמים להם להכיר מוקדם יותר את המשטר בבתי הספר העל יסודיים, לצאת מוקדם מהחממה של היסודי, להבין בגיל צעיר יותר את הבירוקרטיה של העל יסודי ולבקש מההורים לשלם עבור תלבושת אחידה חדשה".
ומהי סיבה טובה למעבר? לדעתו של פרופ' האטי, אלו מורים טובים. "אנו מוכרחים לספק לחטיבות ביניים את המורים הטובים ביותר", הוא אומר. מבחינתו – המורים הם אלו שעושים את כל ההבדל והם הדבר הכי חשוב במערכת. בלי לשבץ בחטיבות הביניים את המורים הטובים ביותר שיש לנו – אין שום הצדקה שתלמידינו יעברו פעמיים בית ספר.
ומהו מורה טוב יותר? "לעתים קרובות מדי אנו טוענים כי כל המורים מצוינים", מסביר האטי ומוסיף: "ברור שזוהי שטות. עם זאת, ודאי שלא כל המורים שאינם מצוינים הם מורים גרועים – הם פשוט עדיין לא מצוינים. עלינו להבהיר טוב יותר מהם היעדים החשובים שאנו שואפים אליהם כבעלי מקצוע ולסייע לכולם להגיע אליהם, אך אין זה אומר שכולם מגיעים לשם".
הכשרה ייחודית לחטיבות הביניים
ההצדקה הבסיסית שחייבת להיות לקיומן של חטיבות הביניים היא להחזיק מורים טובים יותר עבור קבוצת הגיל הזו מאשר בבתי הספר היסודיים - אחרת עדיף להשאיר את התלמידים בחממה של בית הספר היסודי עד התיכון.
בנאום שנשא האטי בפני ארגון חטיבות הביניים של ניו זילנד, הציע כי יש לאפשר למורים בחטיבות הביניים הכשרה מקצועית למצוינות ייחודית, המותאמת לגילאים הללו. לטענת האטי, ישנו מחסור בהכשרה מתמחה לחטיבות הביניים. לא מספיק תשומת לב ניתנת לצורכי ההוראה הייחודיים בחטיבות הביניים.
האטי מציג בנאומו שני ממצאים הקשורים לטענה זו. הראשון הוא ממצא מתוך מחקר ORACLE, לגבי האופן שבו המורים בחטיבות הביניים מתייחסים למידע שמגיע מבתי הספר היסודיים. מורים רבים אינם בודקים את התיק האישי של התלמידים מפחד שיפעילו איזו "נבואה שמגשימה את עצמה" כביכול, בשל השאיפה "להיות הוגנים ולתת לתלמידים הזדמנות להראות מה הם יכולים לעשות" (Galton & Hargreaves, 2002, p. 192). בעקבות זאת, אין פלא שישנה חזרתיות בתוכנית הלימודים והיעדר אופטימיזציה של מידע בנוגע לתלמידים, המאפשרת להם להתבסס על הצלחותיהם הקודמות.
דבר נוסף שנמצא, הוא בעזרת כלי הערכה בו משתמשים בניו זילנד לבדיקת קריאה, כתיבה ומתמטיקה אצל התלמידים. האטי שם לב למגמה מדאיגה לדעתו, המראה כי מורים נוטים להקשות דווקא על התלמידים ברמות הגבוהות ולחפש במבדקים שלהם מה הם אינם יכולים לעשות. למשל, אם ציון של יצירה של תלמיד הוא ברמה הגבוהה ביותר, המורה פעמים רבות יעיר לו על איות לא נכון של מילה או נקודה לא במקום הנכון ויוריד לו ציון. זהו דבר שלא היה עושה לתלמיד שהגיש עבודה ברמה נמוכה יותר. כך נוצר מצב בו התלמידים ברמה הגבוהה לא באמת מגיעים לרמה הכי גבוהה, אלא נשארים ברמות תחתונות יותר. "פעולה זו אינה ייחודית למורי חטיבת הביניים", מסביר האטי. "אך זוהי מגמה מדאיגה שנראה כי מחקה את 'חשיבת העל-יסודי'".
מחקרי ORACLE בבריטניה מצאו כי סיווג התלמידים לפי מה שאינם יכולים לעשות הוא סימן היכר של מורים רבים מאוד בבתי ספר של מעֲבר, בדומה לחטיבת הביניים. עלינו להיות מודעים לשינוי בחשיבה ובהערכה ולשים לב כי אנו מסתמכים דווקא על מה שהתלמידים יכולים לעשות ולא על מה שאינם יכולים לעשות. "ה'חשיבה' השונה הזו יכולה להסביר חלק ניכר מההידרדרות שאנו רואים אצל תלמידים שעוברים בין בתי ספר", מסביר האטי.
פרופ' ג'ון האטי: "יש לאפשר למורים בחטיבות הביניים הכשרה מקצועית למצוינות ייחודית"
לחזק את מורי חטיבת הביניים
אחת ההחלטות הטובות ביותר של המערכת בניו זילנד, לטענת פרופ' האטי, הייתה לצוות את הכשרת המורים של חטיבות הביניים עם מורי יסודי ולא עם מורי החינוך העל-יסודי. לדברי ג'ון ווטסון, החלטה זו התקבלה, אחרי שלטענתו, "היעדר הכשרה בקרב מורי החינוך העל-יסודי הפך לשם דבר כמעט".
התגובתיות הגבוה לתלמידים, שהיא סימן ההיכר למצוינות בקרב מורי יסודי, נמנית עם התכונות החשובות ביותר שהולכות לאיבוד בחינוך העל-יסודי, שבו השליטה על תוכנית הלימודים, על ההערכות, הצלצול, החלוקה לכיתות והמבניות הרבה מסלילה את התלמידים ל"דברים" שצריך ללמוד, להעריך, להעביר, לסווג ולהניע.
"עלינו לחזק את המורים בחטיבות הביניים", טוען האטי. "אם חטיבות הביניים רוצות להיות שונות, הן חייבות למשוך, לזהות, להעצים ולכבד מצוינות בהוראה. על חטיבות הביניים:
אחרת, כאמור, עדיף להורים להשאיר את ילדיהם בבתי ספר יסודיים מלאים. הסיכון במעבר - פשוט לא שווה את זה. התשובה נמצאת במחקר ובהערכה תמידית – שתבדוק האם חטיבות הביניים נותנות לתלמידינו ערך מוסף. האטי מזמין את מורי חטיבות הביניים להוביל את המצוינות בהוראה בשנים אלו ולקדם יעדים ברורים לחטיבה שלהם.
ומה דעתכם בנושא? האם פרופ' האטי צודק בטענתו כי המורים הטובים ביותר צריכים להיות דווקא בחטיבת הביניים? נשמח לשמוע כאן, בתגובות.
