הוראה והבינה המלאכותית - העתיד כבר כאן

דמיינו לרגע את בית הספר בעוד 10 שנים מהיום:

התלמידים נכנסים בבוקר בשערי בית הספר ולאחר שיחת בוקר שבה רואים כל אחד ואחת, התלמידים מקבלים משימות יומיות שניתן לבצע לבד או בצוות של שני תלמידים ומעלה.

התלמידים מתכנסים במרחב מזמין ללמידה והשראה ומתחלקים לקבוצות עבודה. לכל קבוצה מוצמד "מורה" בינה מלאכותית... רגע, תישארו איתי עד סוף הדמיון. "המורה" הזה הוא שדרוג של המכשירים שאנו מכירים היום בשם סירי, קורטנה או אלקסה, הסייעות הקוליות, אשר יעזרו לתלמידים להקניית ידע במהירות, יעילות ועם אינסוף אפשרויות העמקה וחקירה.

"המורה" המלאכותי מכיר את התלמידים בשמם הפרטי, במהלך השנה הוא צובר מידע רב על דרכי הפעולה של כל תלמיד, היכן הוא מתקשה ומהם יתרונותיו החזקים, הוא מפתח עימם אינטראקציה נעימה ומפרגנת עד אין קץ.

ומהו תפקיד המורה האנושי בסביבת בינה מלאכותית?
לתוך מרחב הלמידה שתיארתי לעיל נכנס המורה האנושי. הוא כבר לא רלוונטי כלל בהעברת ידע או בבדיקת התרגול של התלמידים. אם הוא רוצה שהתלמידים ידעו דבר מסוים, הוא כבר יפנה אותם ל"מורה" המלאכותי שילמד אותם הכי טוב משוואה חדשה, אסטרטגיית קריאה, נושא לימודי חדש וכדומה. אם הוא רוצה שהתלמידים יבצעו בוחן הבנה – ה"מורה" המלאכותי יבדוק את השאלות וידע להבין איפה התלמיד שגה ומדוע ולהעביר מידע זה למורה ולתלמיד.

מתוך כך, תפקיד המורה במציאות כזו, משתנה מהוראה להנחייה. למורה תפקיד חשוב וקריטי בתהליך הלמידה של תלמידיו. "המורה" המלאכותי אינו תופס את מקומו, אלא הופך להיות הסייע החשוב ביותר של המורה בתהליך הלמידה.

היות וכל תחום ההקנייה מועבר לגזרת "המורה" המלאכותי, למורה יש תפקידים רבים של הנחייה, קביעת מטרות, כיוון, ליווי בדרך, עידוד, פתרון קונפליקטים רגשיים וחברתיים וכן הלאה.

כאשר המורה מתפנה מהצורך בהעברת החומר, יש לו יכולת להגיע לכל תלמיד, ולעבור איתו תהליך משמעותי. הוא יכול להבין את צרכיו ומטרותיו של התלמיד ולהפוך את הלמידה שלו לאפקטיבית ומשמעותית יותר: אם זה באמצעות בחירת נושאי הלימוד, בבחירת התרגילים שיש לבצע כדי לשפר מיומנות מסוימת, בליווי תהליכים רפלקטיביים על מנת לסייע לתלמיד בלמידה שלו על עצמו ועל יכולות הלמידה שלו וכן הלאה. זהו דיאלוג אמיתי עם כל תלמיד, כך ששעות בית הספר שלו יהיו מנוצלות להתפתחות, צמיחה ואושר.

כאשר המורה מתפנה מהצורך בהעברת החומר, יש לה יכולת להגיע לכל תלמיד, ולעבור איתו תהליך משמעותי

העתיד כבר כאן - המעבר מהוראה להנחייה
נשאלת השאלה החשובה - מה עושים בינתיים עד שהדמיון הופך למציאות?

כיצד על המורה לתפקד בכיתה כיום, בתוך מערכת שאין בה בינה מלאכותית אלא "רק" בינה אנושית?

כדי לענות על השאלה יש לקבל הנחת יסוד אחת חשובה ומהותית - הטכנולוגיה לעולם תהיה כלי עזר ללמידה, לא המהות. כלומר, בעצם הכנסת "מורה" מלאכותי לכיתה, אי אפשר לקוות שלפתע התלמידים ילמדו למידה משמעותית יותר מאשר הלמידה שהתרחשה מול לוח וגיר. הטכנולוגיה יכולה להשפיע רק במידה והפדגוגיה משתנה. מניסיון העבר, הכנסת לוח חכם לכיתה לא היוותה כשלעצמה שינוי בתהליכי הלמידה וההוראה בבתי הספר. הלוח החכם חייב היה להגיע עם סט חדש של אמונות אודות מהו תפקיד המורה אל מול השינוי הזה? מה תפקיד ההוראה? איך מתרחשת למידה ומהי הצלחה?

כלומר, כבר היום, עלינו להיות ערוכים למציאות שתתקיים בעוד עשר שנים, שבה למורה האנושי מתלווה "מורה" מלאכותי. ההיערכות חייבת להגיע בדמות הכשרת מורים להנחייה במרחב. הנחייה שמאפשרת לתלמיד להיות לומד עצמאי, הן בבחירת התכנים, בבחירת זמני הלמידה ובבחירת מקום הלמידה במרחב. מורה-מנחה, הינו בעל יכולות רבות שבאות לידי ביטוי בהעברת משקל הכובד מהקניית ידע להנחיית הלומד ללמידה עצמאית, לפיתוח מיומנויות והרגלי למידה. אלו תכנים ש"המורה" המלאכותי לא יוכל להחליף, לפחות לא בטווח הנראה לעין, בשל הצורך באינטליגנציה אנושית שאין לה תחליף.

הכשרת המורים להנחייה חייבת להתחיל כבר היום באוניברסיטאות, במכללות ובסמינרים למורים, כמו גם בבתי הספר עצמם - בשטח. על המורות והמורים להתנסות בהנחייה, להמעיט בהוראה פרונטלית על סוגיה ולשחרר את הלמידה לתלמיד.

5 צעדים ראשונים במעבר להנחייה:
בספר Start here - start up, מתואר כיצד ניתן לממש את המציאות בה המורים הופכים להיות ממקני הידע למנחי למידה כבר היום, בכל מרחב ובכל בית ספר. בדרך זו נוכל לתת מענה לתפקיד של בתי הספר בכלל והמורה בפרט בעולם של מציאות משתנה, שבה המידע זמין ובית הספר אינו עוד סמכות הידע.

נסו להתחיל בחמישה צעדים ראשונים להנחייה של יחידת שיעורים בנושא מסוים (כ-8-12 שיעורים)

1. אפשרו לתלמידים לחקור נושא שמעניין אותם (רצוי במסגרת נושא הקשור לתוכנית הלימודים, אך לא בהכרח חייב).
2. קבעו עם התלמידים את דרכי הערכת ההצלחה של הלמידה. את בחירת דרכי ההערכה בצעו באמצעות תהליך דיאלוגי שבו התלמיד לוקח אחריות על הלמידה ותוצאותיה.
3. תווכו, הדגימו, מקדו ותכננו עם התלמידים את תהליך החקר שלהם לפי התאמה ליכולות התלמיד. בכל שלב שימו לב שאתם משחררים ומאפשרים לתלמידים למצוא את הפתרונות ולהפתיע אתכם.
4. עודדו את התלמידים לעזרה הדדית, לתמיכה, עצה ומשוב עמיתים.
5. תכננו ביחד עם התלמידים את דרכי הצגת החקר.

בתהליך הנחייה-למידה מסוג זה המורה מתנסה בהנחייה ורוכשת מיומנויות של הקשבה, שחרור, העצמה, ניהול זמן וכדומה. במקביל התלמיד רוכש מיומנויות של לומד עצמאי אשר מתמודד לבד או עם תלמידים אחרים עם אתגרי למידה מגוונים. ככל שיהיו יותר התנסויות, כך התהליכים יהפכו להיות זורמים ואפקטיביים יותר.

המעבר מהוראה להנחייה יכול וצריך להתקיים כבר עכשיו, ממחר, כדי להתאים את ההוראה למציאות המשתנה ולתת את מירב הכלים והמיומנויות שהתלמידים היום נדרשים אליהם.