נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
מי לא אוהב הפתעות? השגרה והידיעה מה יקרה בשיעור, שגרה שכולנו כמורים מכירים היטב, לא מותירה כמעט מקום להפתעה. במשך שנים תכננתי את השיעורים והיה לי ברור מה אגיד, מה אשאל ואפילו היה לי ברור מה יענו תלמידיי – יכולתי לשער בקלות מה יכתבו או יגידו התלמידים. אך ידעתי גם דבר נוסף – שמשהו חסר. הייתי עסוקה בחיפוש אחר מה שחסר, ולא ידעתי להגדיר מה אני מחפשת.
ייתכן שהשגרה בה עטוף שיעור, תרמה לשחיקה שלי כמורה ולא אהבתי את זה. היא בוודאי הגבירה את השעמום, ומורה משועממת שווה ערך לתלמידים משועממים. עם הנתון הזה לא יכולתי להמשיך להגיע לכיתה. אז יצאתי ללמוד: השתלמויות, תארים, קורסים, הרצאות מקוונות וגם לא מקוונות, כנסים אינטרנטיים וכנסים ברחבי הארץ. בתוך כל החיפוש ותהליך הלמידה נולדו אינספור רעיונות, בזכותם הצלחתי לגוון את השיעורים. אבל החיפוש אחר מה שחסר לא פסק. המשכתי במסע שלי, לומדת ומחפשת. כך הגעתי למכון "ברנקו וייס". בתהליך הלמידה במכון מצאתי את מה שהיה לי חסר. גיליתי עולם פדגוגי שהעניק לי יכולת ברורה לפתח בקרב התלמידים שלי הבנה, לעורר בהם סקרנות, להפוך אותם לתלמידים חושבים ומעורבים משמעותית בתהליכי הלמידה.
איך שגרות חשיבה הצילו אותי מהשעמום והשגרה?
בברנקו וייס למדתי לעשות שימוש בשגרות חשיבה והשימוש בהן הציל אותי ואת התלמידים שלי מהשעמום והשגרה, הכניס התלהבות וסקרנות למהלכים בשיעור, והביא איתו שלל הפתעות והבנות חדשות.
דמיינו שקית גדולה שלא ניתן לראות מה יש בתוכה. שקית גמישה, צבעונית כראות עיניכם ודמיונכם. הושיטו יד ושילפו מתוך השקית מה שיוצא, ותנו אותו לתלמידים. בקשו מהם להגיב, לשאול, ליצור חיבורים. האם תוכלו לשער מה יהיו התגובות בכיתה? מה הם ישאלו? מה זה יזכיר להם? מה יקרה לכם במהלך השיעור? איך תרגישו? מה תחשבו?
כך הגעתי לשיעור הראשון בו עשיתי שימוש בשגרת חשיבה. אחרי 23 שנות הוראה, לא ידעתי מה יגידו התלמידים, מה הם ישאלו, מה יכתבו והאם ישתפו פעולה.
השימוש בשגרות חשיבה הוא מעין שליפה ממאגר של שקית הפתעות, בהבדל אחד. אני בוחרת מה לשלוף מתוך המאגר. מתוך מאגר של שגרות חשיבה אני בוחרת, בהתאם למטרות השיעור, את שגרת החשיבה בה אשתמש. אני לא יודעת מה יקרה בכיתה בעקבות מה שאתן לתלמידים. אני לא יודעת מה הם יכתבו, כיצד יגיבו, באיזה אופן זה יעורר בהם סקרנות. העובדה הזו, שאני הולכת לקראת אי ידיעה, עוררה בי התרגשות, שמחה וסקרנות.
אז מה הן בעצם שגרות חשיבה?
שגרות חשיבה הן כלי פדגוגי שמשתמשים בו פעם אחר פעם בכיתה. מטרתן הינה להפוך את חשיבת התלמידים לגלויה בכיתה, במטרה לפתח את יכולות החשיבה של התלמידים וליצור בכיתה תרבות של חשיבה מעמיקה, ביקורתית ויצירתית. שגרות החשיבה מהוות תמיכה ליצירת מהלכי חשיבה מגוונים, כגון: תיאור, יצירת קשר, מתן הסבר, הרחבת נקודות המבט, הסקת מסקנות, הנמקה ועוד. שגרות החשיבה פותחו באוניברסיטת הרווארד, במסגרת מחקר בתוכנית Making thinking visible (לקריאה נוספת על שגרות חשיבה כדאי להיכנס לאתר של ברנקו וייס).
בעיניי הקסם הגדול בעבודה באמצעות שגרות חשיבה בכיתה, מתרחש בזכות העובדה שהחשיבה של התלמידים הופכת לגלויה. תוך דקות התלמידים נחשפים לדעותיהם של חבריהם לכיתה, נוצרת ביניהם תקשורת, ורמת הסקרנות והמוטיבציה להמשך השיעור עולה.
מגוון שגרות החשיבה, עליהן ניתן לקרוא בהרחבה באתר של מכון ברנקו וייס, מאפשר בחירה בשגרת חשיבה בהתאם למטרות השיעור. שגרות החשיבה מאפשרות גמישות ויצירת שינוי בכל אחת מהן.
איך נראות שגרות החשיבה בכיתה שלי?
הפעם הראשונה בה עשיתי שימוש בשגרת חשיבה הייתה בשיעור לזכרו של יצחק רבין, בו שמתי דגש על: מהותה, משמעותה וסכנותיה של ההסתה. בחרתי בשגרת החשיבה: שלוש, שתיים, אחת גשר. מטרותיה של שגרה זו הינן לחשוף מחשבות, רעיונות, שאלות והבנות ראשוניות על הנושא, ולחבר לחשיבה חדשה לאחר תהליך הלמידה.
התלמידים כתבו על דבקיות (post it) בצבע מסויים שלושה דברים שהם יודעים על רצח רבין, ועל דבקיות בצבע אחר שתי שאלות על רצח רבין. הפתקים היו אנונימיים והודבקו על חלונות הכיתה. התלמידים הסתובבו וקראו מה נכתב על ידי האחרים. המחשבות של כל תלמידי הכיתה היו במרכז. כל תלמיד בחר פתק שכתב תלמיד אחר עם שתי שאלות שמעניינות אותו, והציג אותן, וכך השאלות של כל ילדי הכיתה זכו להתייחסות. בשלב הבא התקיים דיון תוך חשיפה לנתונים מהתקופה שלפני הרצח, והתלמידים ניסו לחפש תשובות לשאלות.
בסיום השיעור חזרנו על שגרת החשיבה, והתלמידים כתבו שוב שלושה דברים שהם יודעים על רצח רבין, ושתי שאלות. בסבב הסיום ביקשתי גם שיכתבו אנלוגיה למילה הסתה. כך יכולתי לראות את רמת ההבנה שלהם מהתהליך שהתרחש בשיעור.
בשגרת חשיבה זו מומלץ שהתלמידים יכתבו אנלוגיה בתחילת השיעור ובסופו, על מנת לראות את השינוי בחשיבה. אני בחרתי לא לעשות זאת הפעם, ולכן הם כתבו אנלוגיה רק בסוף השיעור.
מה הן שגרות החשיבה בשבילי? ואיך הן נתנו מענה לאתגרים פדגוגיים?
המפגש עם בני נוער כמחנכת כיתה ורכזת שכבה מציב בפניי אתגרים מגוונים. אתייחס כאן לשני אתגרים אשר קיבלו מענה באמצעות השימוש בשגרות חשיבה:
האתגר הראשון הוא לאפשר לתלמידים להיות מי שהם, להכיר את עצמם, לאפשר להם לבחור בחירות שיקדמו אותם על פי צו ליבם, על פי נטיית מחשבתם. אני שואפת לעשות זאת בתוך מסגרת שמאתגרת את החשיבה, בתהליך שבו תיווצר הבנה, יוולדו תובנות ויווצרו קשרים חדשים. בתוך התהליך הזה חשוב לי שלתלמידים תישאר אפשרות הבחירה.
האתגר השני שלי הוא לגרום לתלמידים לראות משהו חדש, לדחוף אותם לייצר מחשבה שהם עדיין לא חשבו עליה, לעודד אותם לפתח רעיון, לעורר בהם מוטיבציה.
השימוש בשגרות חשיבה מייצר חיבור בין שני האתגרים הללו. בין הרצון לאפשר להם לגלות מיהם, ומהן ההעדפות ותחומי העניין שלהם, לבין השאיפה שייווצרו אצלם הבנות חדשות.
שגרות חשיבה הן במה מחשבתית המאפשרת התבוננות וחשיבה מזוויות חדשות. לא עוד הזווית המוכרת בה המורה הוא בעל הידע, אלא נתיב חדש בו המורה מנחה את התהליך; לא עוד הספק של תוכנית לימודים, אלא יצירת חיבור לעולמו של התלמיד; לא עוד מורה ששואל שאלות, אלא תלמיד סקרן שמאתגר את השותפים לתהליך הלמידה ואת עצמו; לא עוד מורה מדבר ותלמיד המקשיב ברוב הזמן, אלא יצירת דו שיח ושיתופיות בין כל השותפים. בתהליך זה התלמידים לא יחששו לחשוף את עצמם (באמצעות כתיבה אנונימית במקום השתתפות בעל פה). כך הופכת שגרת החשיבה לרשת תמיכה שמעודדת הבעת דעה, מייצרת סקרנות ועוזרת לתלמיד למצוא עניין וחיבור אישי לנושא. בזכות שגרות החשיבה המחשבות של התלמידים יוצאות לטיולים במחוזות פדגוגיים חדשים, בבטחה.
השימוש בשגרות חשיבה נותן מענה לאתגרים יומיומיים להם שותפים נשות ואנשי חינוך. שגרות החשיבה מעניקות לכל התלמידים בכיתה הזדמנות להביע את עצמם באותו הזמן, הן מאפשרות לכל התלמידים להיות במרכז במקביל, מזמינות את כל התלמידים לחשוף ולשתף בדעות ושאלות מספר פעמים במהלך השיעור. בזכות השימוש בשגרות חשיבה התלמידים מגיבים זה לזה, ונחשפים לרעיונות רבים בשיעור. זאת בשונה מהמצב המוכר בו יש לכל תלמיד דקה לדבר במהלך השיעור, ובדרך כלל מספר מועט של תלמידים פעילים במהלך השיעור. בעיניי שגרות החשיבה מגלמות בתוכן את היכולת לאפשר לתלמיד לבחור דרך, ללכת בה עם השאלות שלו, לייצר קשרים וחיבורים בין המוכר לחדש, לעורר סקרנות ולהגביר מוטיבציה.
בשבילי, שגרות החשיבה הן מתנה פדגוגית עשירה ומגוונת, הן אוצר שמצאתי במסע הלמידה שלי.