הצעד הראשון להתפתחות המקצועית שלך יתחיל בכתבה הזו

נסו להיזכר בהשתלמות האחרונה שבה השתתפתם.

באיזה נושא היא הייתה? היה לכם מעניין? למדתם משהו חדש? המלצתם עליה לקולגות?

מורים רבים חשים שרוב ההשתלמויות אינן מקדמות את עבודתם ואת ההוראה שלהם בכיתה. הם מתארים כי חלק גדול מההשתלמויות משעממות, מנותקות מהעשייה בבית הספר ומבזבזות את זמנם היקר. אם היו נשאלים לדעתם, המורים כנראה היו בוחרים השתלמויות אחרות: בנושאים אחרים ובמתכונות אחרות. מורים, יותר מכל בעל מקצוע אחר, מודעים היטב לחשיבות הלמידה וההתפתחות המקצועית, ויודעים שזהו הבסיס להוראה אפקטיבית - כזו שתקדם את הלמידה בכיתה ותשפר את הישגי התלמידים.

לכאורה מערכת ההשתלמויות נשמעת פשוטה וחשובה: כל המורים היום מחויבים לצאת להשתלמויות ולהדרכות כחלק מעבודתם ומתנאי העסקתם. מערכת החינוך וארגוני המורים מציעים מגוון רחב של קורסים והשתלמויות, וכל מה שמורים צריכים לעשות הוא למצוא זמן ולהגיע להשתלמות וכך ללמוד ולהתפתח.

אך למעשה התמונה מורכבת יותר. חוקרי החינוך מייקל פולן ואנדי הרגריבז, במאמר חדש, מציעים כי אין זה מספיק לצאת להשתלמויות; עלינו לשנות את נקודת המבט על פיתוח מקצועי ולמידת מורים. החוקרים טוענים כי שיטת ההשתלמויות אינה טובה דיה, וכי יש להתחיל להסתכל על הפיתוח המקצועי באופן שונה - כחלק מתרבות למידה שיתופית המתקיימת בעבודת צוות מורים, בלמידת אורך.

לפי החוקרים, מורים צריכים להתפתח יחד, בצוות, באופן המחובר לעשייה שלהם בבית הספר ובכיתות.

3 צורות שבהן מורים מתפתחים
החוקרים מציעים 3 צורות שבהן מורים מתפתחים:

• למידה מקצועית – למידת ידע שאפשר ליישם במסגרת ההוראה. למשל, ידע חדש בתחום התוכן, כגון מורה להיסטוריה שקורא ספר על גילויים ארכאולוגיים חדשים, ומשלב את הידע בשיעורים שהוא מלמד, או מורה לטכנולוגיה הלומד כיצד בונים אתרי אינטרנט ומקים אתר לשיתוף חומרים עם התלמידים.
  
  
• פיתוח מקצועי - פיתוח מיומנויות ההוראה המקצועיות של המורה. זו למידה שאיננה חייבת להיות קשורה ישירות לתחום דעת ההוראה של המורה או לתוכנית הלימודים. למעשה, לעיתים קרובות למידה זו אינה עוסקת כלל בתחומי הדעת, אלא מעניקה כלים ומפתחת מיומנויות הנחוצות לכל מורה, למשל: למידת חקר, הנחיית קבוצות, ניהול כיתה, התמודדות עם קשיי למידה או קשיים רגשיים של תלמידים, הוראה דיפרנציאלית ועוד. בפיתוח המקצועי המורה מפתח מודעוּת וקשב, וקורא ספרות המעודדת אותו לחשוב על סוגיות ודילמות; הוא מצטרף לצוותי עבודה ולמידה ולוקח חלק בפעילויות שמעוררות בו סקרנות ומחשבה.

ניתן לראות את הלמידה המקצועית ואת הפיתוח המקצועי כשני תחומים שיש להם שטח משותף.   

• התפתחות מקצועית - צמיחה אישית. בהתפתחות המקצועית המורה לומד על עצמו, מתוודע ליכולותיו ולכשרונותיו. 

איך מגיעים להתפתחות מקצועית גבוהה לצד למידה מקצועית גבוהה?
החוקרים מציעים כי מורים  צריכים ללמוד כל הזמן, לבד ועם עמיתים, בבית הספר ומחוצה לו. הם יכולים ללמוד תכנים הקשורים ישירות לתחום ההוראה שלהם וגם כאלו שאינם קשורים - כל עוד הלמידה תמלא אותם באנרגיה אינטלקטואלית ותועיל להם בעבודתם.

ואיך בפועל עושים את זה? כאן נכנסת לתמונה המקצוענות השיתופית – שיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים בבית הספר, הפועלים יחד כצוות חזק ומגובש.

בתרבות של מקצוענות שיתופית, כל הצוות החינוכי משתתף בפעילות הלימודית, וממשיך להתפתח ולצמוח באמצעות תרגול ומשוב. לכן הצוות רואה את הלמידה ואת הפיתוח המקצועי כאמצעים לשיפור חוויית הלמידה וההישגים של התלמידים, ולא כעוד מטלה בסדר היום העמוס. חשוב לציין כי זהו שיתוף פעולה שאיננו פוגע באוטונומיה הניתנת למורים. המורים מתכננים בעצמם את תוכנית הלימודים ואת המשוב הניתן לתלמידים, ומקבלים גיבוי להחלטותיהם בכיתה כאנשי מקצוע מיומנים ומוערכים.

מה עוד כוללת תרבות של מקצוענות שיתופית?

ביחד זה הרבה יותר
שיתוף הפעולה בין כל הצוות החינוכי הוא מרכיב חשוב בפיתוח תרבות של מקצוענות שיתופית, ויש לכך שתי סיבות מרכזיות. ראשית, הוא מגביר את הביטחון האישי של המורים ומבסס את האמון שלהם במערכת. שנית, הוא מעודד אחריות קולקטיבית להצלחת התלמידים וגורם למורים לחוש שבכוחות משותפים הם מסוגלים לחולל שינוי ולהשפיע לחיוב על תלמידיהם.

מורים צריכים לשתף פעולה לא רק עם מורים אחרים, אלא גם עם תלמידים ועם הוריהם:

• התלמידים יכולים להציע שיטות למידה חדשות ולשלב בהן אמצעים טכנולוגיים. למשל, הם יכולים להאזין לפודקאסטים בנושא גיבורים בהיסטוריה ולאחר מכן להרצות על הנושא בפני הכיתה. 
• התלמידים יכולים ליזום פרויקטים חברתיים, כמו קמפיין נגד בריונות או מיזם לשינוי הרגלי אכילה. באמצעות הפרויקט הם ילמדו על הנושא, יתכננו אסטרטגיית פעולה ויהפכו לסוכני שינוי נלהבים.

כך למעשה, בנוסף ליצירת תהליכי פיתוח מקצועי של מורים בתוך צוות ההוראה הבית ספרי, ההצעה היא לתפוס את כל האנשים הבאים במגע עם בית הספר (גם את ההורים והתלמידים) כצוות אחד הפועל לשיפור ולפיתוח ההוראה והלמידה בבית הספר.

כיצד נוכל לקדם תרבות של מקצוענות שיתופית?

שינויים אינם מתרחשים בן רגע, בוודאי לא במערכת מורכבת כמו מערכת החינוך. כדי לקדם תרבות של מקצוענות שיתופית ולאפשר לכל הצוות החינוכי ללמוד ולהתפתח, אין זה מספיק להטיל את האחריות באופן בלעדי על המורים; על המערכת כולה להירתם לנושא ולהציב את המקצוענות השיתופית במרכז האסטרטגיה החינוכית. דרך מעולה לעשות את זה היא להקים קהילות מורים שבהן המורים יתפתחו וילמדו יחד, מתוך העשייה החינוכית (לקריאה נוספת על קהילות מורים לומדות לחצו כאן).

ובינתיים, מה יכולים המורים לעשות?

• עצבו בעצמכם את המקצוענות השיתופית שלכם. הגדירו מה מעניין אתכם ומה תרצו ללמוד, ולאחר מכן חפשו את המסגרת המתאימה לכם - באופן עצמאי ועם עמיתים מבית הספר שלכם.
• הרחיבו את עולמכם ולִמדו גם מתלמידים והורים. מעורבותם של תלמידים והורים יכולה להעשיר מאוד את הלמידה: הם יכולים להציע שיטות לימוד ורעיונות חדשים, וכן עבודות חקר מקוריות הלקוּחוֹת מעולמם (דוגמה נהדרת לכך ניתן למצוא בכתבה "הסושי שעשה לי בית ספר").   
• אחדו כוחות. החליטו שאתם פועלים יחד עם עמיתים (מבית הספר שלכם ומבתי ספר אחרים) כדי לקדם רעיונות חדשים ולהשפיע על הנעשה בסביבתכם.

לקריאה נוספת בנושא התפתחות מקצועית של מורים תוכלו לקרוא את המאמר המלא שתורגם לעברית: להחזיר את המקצוענות להוראה מאת מייקל פולן ואנדי הרגריבז.